כשליש מחיינו עוברים עלינו בשינה, וידוע שלאיכות השינה שלנו השפעה רבה על מצב העירות. בדרך כלל השינה היא חלק כה הרגיל ויומיומי מחיינו, עד שאיננו מקדישים תשומת לב מיוחדת לשנתנו, אלא אם כן משהו בה משתבש. שינה יכולה להתמהמה, להיקטע פעמים רבות, להסתיים טרם זמנה או לכפות את עצמה גם כשאינה רצויה. אינסומניה (חסר שינה) היא ההפרעה השכיחה ביותר, אך יש לא מעט הפרעות נוספות. ישנם מספר משתנים הנמצאים בהתאמה עם הסתברות גבוהה יותר ללקות בהפרעת שינה, כגיל מתקדם, מין (נשים סובלות יותר מהפרעות שינה), שימוש בחומרים (סמים, תרופות, אלכוהול) והפרעות בריאותיות נפשיות או כלליות.
סוגי הפרעות השינה
הפרעות השינה מתחלקות לשלוש קבוצות של הפרעות שינה ראשיות (בהן הפרעת השינה עצמה היא האבחנה המרכזית ובה צריך לטפל) וקבוצה של הפרעות שינה משניות (הנלוות להפרעה אחרת):
- הפרעות אל שינה (אינסומניה). אינסומניה יכולה להתבטא בקשיי הרדמות, ביקיצות מוקדמות מאוד בבוקר או יקיצות תכופות במשך הלילה.
- הפרעות יתר-שינה ועייפות יומיומית (היפרסומניה). כמו: נרקולפסיה, הפרעות שינה הקשורות בנשימה.
- הפרעות הנלוות לשינה (פראסומניה). כמו לדוגמה: הליכה או דיבור בשינה, חריקת שיניים תוך כדי שינה או סיוטי לילה תכופים.
- הפרעות שינה משניות, הנלוות להפרעה נפשית אחרת, למצב בריאותי כללי או לשימוש בחומרים המשפיעים על מערכת העצבים (סמים, תרופות, אלכוהול, קפאין).
גורמים להפרעות השינה
מקורן של הפרעות מקבוצת האל-שינה הוא לרוב נפשי, והטיפול המתאים הוא לרוב פסיכו-תרפויטי או פסיכו-פרמקולוגי. גם אצל אנשים הנוטים לעייפות ונרדמים בקלות רבה מדי ובמצבים לא מתאימים כדאי לבדוק האם המצב משקף דיכאון, אך לרוב הפרעות מהסוג של יתר-שינה יהיו ממקור ביולוגי. הפרעות שינה משניות עלולות להיות ביטוי של הפרעה ראשית אחרת כמו הפרעות במצב הרוח והפרעות חרדה. אינסומניה, למשל, מהווה במקרים רבים חלק מהפרעת דיכאון עמוק, והתקפי פאניקה יכולים להופיע במהלך הכניסה לשלבי השינה העמוקים. גם מצבים רפואיים כלליים עלולים להפריע לסדירות השינה, כמו למשל התקפי אפילפסיה בשינה, התקפי אסטמה בזמן שינה, הפרעות בקצב הלב ואי ספיקה של העורקים.
הבדיקה במעבדת השינה
אבחון נכון והתאמת הטיפול יכולים לעזור לשפר את איכות השינה ואיכות החיים, ולמרות זאת ההערכה היא שיותר ממחצית האנשים הסובלים מהפרעות שינה משלימים עם המצב וכלל לא מבקשים עזרה. הבדיקה הפוליסומנוגרפית, המתבצעת במעבדת השינה, היא בדיקה רחבת הקף, הבודקת מדדים גופניים רבים בזמן שנתו של הנבדק: הפעילות החשמלית במוח (EEG), מתח שרירים (EMG), תנועות העיניים (EOG), פעילות הלב (EKG), ריווי החמצן בדם, הנשימה (באף ובסרעפת), תנועות הרגליים. בנוסף נערכת במעבדה תצפית על התנהגות בשינה- התעוררויות, תנועות ונחרות. הדיווח המתקבל מפרט את חביון השינה (הזמן מכיבוי האור ועד להופעת השינה), סך שעות השינה, התפלגות השינה לשלביה, אחוזי שנת ה-REM, יעילות השינה.
ביבליוגרפיה
פ. לביא (1993), עולמה הקסום של השינה , הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד
פ. לביא, י.דגן (1987) המימד הפסיכולוגי בהפרעות שינה, מתוך "שיחות" כרך 1, חוברת 3, יוני 87'.
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1997) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition
