הפרעת אישיות תלותית מאופיינת בצורך קבוע ומופרז בטיפול ובדאגה מצד אחרים, אשר מוביל לדפוס התנהגות כנוע ותלותי ולפחד מפני פרידה או נטישה על ידי האחר. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא כיצד מאבחנים הפרעת אישיות תלותית, גורמים ודרכי טיפול.
רובנו זקוקים לקשרים בין-אישיים קרובים בהם אנחנו יכולים להיעזר ולהיתמך ברגעי קושי או משבר, אך עבור המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית, הצורך בקשר עלול להפוך למניע מרכזי ודומיננטי בהתנהלותם. לרוב, ימעיטו המתמודדים בהערכת יכולותיהם וכישוריהם, ויפגינו ספקות עצמיים, פסימיות וקושי לקבל החלטות בכוחות עצמם. על כן, לעיתים קרובות הם יעדיפו להפקיד בידי אדם קרוב אחר את האחריות על רוב תחומי חייהם.
בשל חוסר הביטחון ביכולתם לדאוג לעצמם לצד הפחד מפני פרידה או נטישה על ידי האחר, פעמים רבות מוכנים המתמודדים להיכנע לרצונותיהם של אחרים, גם כאשר מדובר בדרישות מופרזות אשר כרוכות בהקרבות משמעותיות מצידם. אי לכך, המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית הינם פגיעים במיוחד לניצול ועלולים להישאר במערכות יחסים הרסניות.
קשריהם החברתיים של המתמודדים נוטים להיות מוגבלים לאותם קשרים בודדים המאופיינים בתלות, ורבים מהם חווים קשיים בתחום התעסוקתי, במיוחד כאשר מדובר במשרה הדורשת יוזמה ועצמאות. בנוסף, מפני שהמתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית נוטים להישען על אחרים בפתרון בעיות, פעמים רבות הם לא זוכים ללמוד את הכישורים הדרושים לחיים עצמאיים.
אבחנה לפי ה-DSM5
לפי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM), אבחנה של הפרעת אישיות תלותית ניתנת כאשר ישנו צורך קבוע ומופרז בטיפול ובדאגה מצד אחרים, אשר מוביל לדפוס התנהגות כנוע ותלותי ולפחד מפני פרידה או נטישה על ידי האחר. דפוס זה מופיע לראשונה עד הבגרות המוקדמת ומתבטא בהקשרים שונים ב-5 (או יותר) מהאופנים הבאים:
1. האדם מתקשה בקבלת החלטות יומיומיות מבלי להיוועץ רבות באחרים ולקבל אישורים מהסביבה.
2. ישנו צורך כי האחר יישא באחריות על מרבית תחומי החיים של האדם (סעיף זה אינו מתייחס לסיטואציות בהן הצורך מותאם למצבו של האדם, למשל כאשר ישנה מוגבלות פיזית או צרכים מיוחדים אחרים הדורשים סיוע).
3. האדם נרתע מהבעת התנגדות כלפי האחר מתוך חשש לאובדן תמיכתו או חסותו (סעיף זה אינו רלוונטי במקרים בהם נשקפת סכנה אמיתית לפגיעה מצד האחר).
4. האדם מתקשה לנקוט יוזמה ולפעול באופן עצמאי מתוך חוסר ביטחון ביכולותיו ובשיפוטו, ולא בשל חוסר כוחות או היעדר מוטיבציה.
5. האדם יפגין מוכנות לעשות כל שביכולתו, ולעיתים אף יציע לעשות דבר מה עימו אינו חש בנוח, על מנת להשיג תמיכה ודאגה מאחרים.
6. האדם ירגיש אי נוחות או חוסר אונים לנוכח הימצאותו לבדו, וזאת בשל הפחד כי לא יהיה מסוגל לדאוג לעצמו.
7. האדם יפגין נטייה לחפש אחר מערכת יחסים חדשה שתהווה מקור לתמיכה ולדאגה מיד עם סיומה של מערכת יחסים קודמת.
8. עיסוק מרובה ולא רציונלי בפחדים מפני נטישה על ידי האחר אשר תאלץ את האדם לדאוג לעצמו.
שכיחות, התפתחות והפרעות נלוות
שכיחותה של הפרעת אישיות תלותית באוכלוסייה מוערכת בכ-0.5%, ומרבית המחקרים הקליניים מצביעים על שיעור גבוה יותר של ההפרעה בקרב נשים בהשוואה לגברים. לרוב, התסמינים של ההפרעה מופיעים לראשונה עד הבגרות המוקדמת, אך עלולים להתחיל כבר בילדות. בני נוער המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית לעיתים מאפשרים להוריהם להחליט עבורם מה ללבוש, עם מי להתרועע, כיצד לבלות את זמנם הפנוי ובאיזה מסלול לימודים לבחור. יחד עם זאת, יש לנהוג בזהירות רבה במתן האבחנה בגילאים הללו, היות והתנהגות תלותית בילדות ובנעורים עשויה להיות תואמת לשלב ההתפתחותי.
לעיתים קרובות, המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית מאובחנים במקביל עם הפרעת אישיות נוספת, כאשר לרוב מדובר בהפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נמנעת או הפרעת אישיות היסטריונית. בנוסף, המתמודדים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון מז'ורי, הפרעת הסתגלות והפרעות חרדה שונות כמו חרדה חברתית או הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).
גורמים להפרעה
לא קיימות עדויות מובהקות המצביעות על הגורמים להתפתחותה של הפרעת אישיות תלותית, אך קיימות מספר גישות המציעות הסברים אפשריים. ככלל, נראה כי גורמים סביבתיים משחקים תפקיד חשוב בעיצוב התפיסה העצמית של המתמודדים עם ההפרעה, אשר בתורה משפיעה על דפוסי החשיבה וההתנהגות.
גישות פסיכוסוציאליות: על פי גישות אלו, דפוס נוקשה ביחסים ראשוניים עם הדמויות המטפלות אשר התאפיין בחוויית דחייה או מוגנות יתר, עלול להוביל לחרדת נטישה ולתרום להתפתחותה של הפרעת אישיות תלותית. כך למשל, סגנון הורות נוקשה ודורשני עלול למנוע מילדים ללמוד דרך ניסוי וטעיה ולפתח אוטונומיה ותחושת מסוגלות. מנגד, סגנון הורות מגונן מדי עלול להשריש בקרב הילדים את האמונה כי אין ביכולתם לתפקד בכוחות עצמם ללא הסיוע והתמיכה של הוריהם. לצד זאת, נמצא כי הורים לתינוקות בעלי טמפרמנט מפוחד או מכונס, כמו גם תינוקות שהתמודדו עם בעיות בריאותיות ממושכות, לעיתים מאמצים סגנון הורות מגונן שעלול לתרום להתפתחותה של ההפרעה.
גישות פסיכואנליטיות קלאסיות: גישות אלו מציעות כי התפתחותה של הפרעת אישיות תלותית קשורה בקיבעון בשלב האוראלי, הראשון מבין שלבי ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית, אשר מתרחש כתוצאה מסיפוק רב מדי או תסכול רב מדי שנגרם לתינוק בשנה הראשונה לחייו. יחד עם זאת, יש לציין כי המחקר הניב תוצאות סותרות בבחינת הסבר זה.
גישות קוגניטיביות: לפי גישות אלו, חוויות ראשוניות שליליות בילדות במסגרת הקשר עם הדמויות המטפלות, עלולות להוביל להיווצרותן של סכמות קוגניטיביות לא אדפטיביות. סכמות אלו מתבטאות במחשבות ואמונות המאופיינות בתפיסת העצמי כבלתי כשיר וכחסר אונים, ועל כן עלולות להוביל לאימוץ אסטרטגיות התנהגות של הישענות על אדם אחר לצורך הגנה והתמודדות עם העולם.
טיפול בהפרעת אישיות תלותית
הצורך הגדול בקשר לצד הפחד מנטישה, כמו גם היעדר הביטחון ביכולתו של האדם לדאוג לעצמו ולהתמודד עם אתגרי החיים, עלולים להוביל למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד של המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית. טיפול פסיכותרפי בו מתאפשר מפגש בין-אישי יציב ותומך, עשוי להפחית את רמת המצוקה ולאפשר התנסות חדשה ומיטיבה בתוך קשר, כמו גם שיפור באיכות חייו של המטופל.
טיפול פסיכודינמי: הטיפול בגישה זו מתמקד בהבנה של הדפוסים המאפיינים את ההפרעה ועומדים בבסיסה של ההתנהגות התלותית, לצד עיבוד חוויות ראשוניות של אובדן או פרידה אשר עשויות לתת פשר לתחושותיו של המטופל. המטפל שומר על עמדה תומכת ומקבלת במטרה לבסס קשר טיפולי שיאפשר בהמשך התקדמות הדרגתית אל עבר ביסוס עצמאותו של המטופל. כמו כן, הטיפול עשוי לתמוך במטופל בניסיונותיו לייצר מערכות יחסים בין-אישיות מיטיבות יותר בחייו.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): טיפולים מסוג זה מתמקדים בזיהוי ובהגמשה של דפוסי המחשבות והאמונות הלא אדפטיביות המובילות להתנהגות התלותית ולתחושת המצוקה. כמו כן, המטפל מסייע למטופל בפיתוח כישורים בין-אישיים ויכולת קבלת החלטות. טיפול זה עשוי לסייע בהגברת האוטונומיה ותחושת המסוגלות של המטופל, ולהוביל לעלייה בתפקוד.
טיפול קבוצתי: בטיפול פסיכותרפיה קבוצתי יכול המטופל להתנסות באינטראקציות בין-אישיות המאפשרות יותר אוטונומיה וביטוי עצמי, במרחב בטוח ובליווי של מטפלים מנוסים. נמצא כי טיפול זה עשוי להביא להקלה מהירה יותר בסימפטומים כאשר הקבוצה הינה הומוגנית וחברים בה אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית בלבד, ולא עם הפרעות אישיות אחרות.
טיפול תרופתי: טיפול בתרופות נגד חרדה או תרופות נגד דיכאון עשוי להביא להקלה בסימפטומים נלווים של חרדה ודיכאון אצל המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית.
מקורות
DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1994) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, seventh edition
Rogina,-Julius-M; Quilitch,-H.-Robert. Treating Dependent Personality Disorders with Logotherapy:A Case Study. International-Forum-for-Logotherapy. Vol 29(1) Spr 2006, 54-61
Holmbeck,-Grayson-N; Durlak,-Joseph-A, Comorbidity of dependent personality disorders and anxiety disorders: Conceptual and methodological issues. Clinical-Psychology:-Science-and-Practice. Vol 12(4) Nov 2005, 407-410
Links,-Paul-S; Stockwell,-Michelle; MacFarlane,-Malcolm-M. Is Couple Therapy Indicated for Patients with Dependent Personality Disorder? Journal-of-Family-Psychotherapy. Vol 15(3) 2004, 63-79
