התניה אופרנטית היא תהליך למידה על פיו התנהגויות נרכשות על ידי הצמדת פעולות לחיזוקים חיוביים או שליליים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הרקע התיאורטי ומנגנוני ההתניה האופרנטית.
התניה אופרנטית (לעיתים נקראת גם התניה אינסטרומנטלית) מתארת מצב בו התנהגויות מתעצבות על ידי הצמדת פעולות לחיזוקים או עונשים - כך שהצמדת חיזוק לפעולה מעודד את קיומה, ואילו הצמדה של עונש מביא לצימצומה. האדם (או בעל החיים) לומד לזהות כיצד משפיעות פעולותיו על הדברים שיקרו בעקבותן, והתנהגותו מתעצבת בהתאם ללמידה זו.
בחיי היום-יום ניתן לזהות את עקרון ההתניה האופרנטית באיומים שגורים שהורים נוטים לנקוט מול ילדיהם. "אם תתנהגי יפה תקבלי שוקולד!" או "אם לא תכין שיעורי בית אתה לא הולך היום לחוג!", הם רק חלק מהם, והם ממחישים כיצד באופן טבעי נוטים אנשים לנסות ולשלוט בהתנהגות דרך יצירת קשר שבין התנהגויות מסוימות לחיזוקים ועונשים.
דוגמא נוספת ניתן לזהות בעת אילוף בעלי חיים, אשר מתבסס לא פעם על חיזוק התנהגויות רצויות (למשל, נתינת ממתק או שבח כאשר כלב יושב בהתאם לפקודה). גם בקרב בני האדם, ידוע כי ביצוע מעשה אסור עשוי להביא לענישה; מכונות הימורים ובתי קזינו מפתים את המהמר להמשיך בהימוריו כי אולי, בסיבוב הביא, יהיה הוא "הזוכה הגדול".
רקע תיאורטי לגילוי ההתניה האופרנטית
הפיסיולוג הרוסי, פאבלוב, גילה בעת מחקריו את ההתניה הקלאסית, על פיה תחושות ורגשות נוצרים על ידי יצירת קישור בין גירוי ניטרלי לגירוי המעורר תגובות באופן טבעי (למשל, ילד הלומד לחוש רעב בכל פעם שדודתו מגיעה לביקור מאחר וברור לו שיקבל ממתק). פסיכולוג אמריקאי בשם ת'ורנדייק הניח, כי התניה קלאסית אינה מהווה הסבר מספק לאופן בו מתעצבת ההתנהגות האנושית וניסח את חוק האפקט (Law of effect) לפיו, פעולה המובילה לתוצאה רצויה, תביא לחזרה על אותה התנהגות. ת'ורנדייק הדגים את טענתו בסדרת ניסויים, בהם למדו חתולים לפתוח את דלת כלובם ולהגיע למזון בתהליך של ניסוי וטעייה: החתול הרעב ניסה מגוון התנהגויות ולמד לחזור על הפעולה שהביאה לפתיחת דלת הכלוב.
בעקבות ניסוייהם של ת'ורנדייק ופאבלוב, פיתח הפסיכולוג האמריקאי, סקינר (1904-1990), סדרת ניסויים אשר הובילו לניסוח עקרונות ההתניה האופרנטית. סקינר בנה תיבה ("תיבת סקינר") שכללה דוושה וחריץ ממנו הגיע אוכל, בה נתן לחולדה להסתובב באופן חופשי. בכל פעם שלחצה החולדה על הדוושה (באופן אקראי) הוכנס מזון לתיבה. לאחר מספר לחיצות הבחין סקינר, כי החולדה מקשרת בין לחיצה על הדוושה לכניסת מזון ולוחצת על הדוושה כאשר היא מעוניינת במזון. ניסוי פשוט זה סלל את הדרך לסדרת ניסויים בהם סקינר שיכלל עוד ועוד את התיבה שלו. למשל, כשרצה שהחולדה תלמד שלא ללחוץ על הדוושה, חיבר את רצפת התיבה לגנרטור חשמלי, כך שלחיצה על הדוושה הביאה לקבלת זרם חשמלי קל. לאחר מספר לחיצות, למדה החולדה שלא ללחוץ על הדוושה.
תוצאותיהם של ניסויים אלו הביאו את סקינר לפתח עמדה דטרמיניסטית וקיצונית, על פיה עמדה לפיה התנהגות האורגניזם נקבעת על פי החיזוקים והעונשים בהם נתקל בעברו. לדברי סקינר, האדם אינו אדון לגורלו ואין לו בחירה חופשית. בנוסף טען, כי בכדי ליצור חברה טובה יותר יש לשלוט במתן החיזוקים הניתנים לאדם עוד מינקותו. עמדתו הקיצונית של סקינר ספגה ביקורת וגינוי מצד רבים (אחד המיתוסים שהומצאו לגביו היה כי גידל את ביתו ב"תיבת סקינר"), אך ההתניה האופרנטית נחשבת כיום לאחד מעקרונות הלמידה הבסיסיים והנפוצים ביותר.
מנגנוני ההתניה האופרנטית
עבודתו של סקינר היוותה אבן דרך משמעותית בתחום הלמידה, לא רק בעקבות זיהוי ההתניה האופרנטית, אלא גם בזכות המושגים הבסיסיים בתחום הלמידה אשר נוסחו בעקבותיה:
* חיזוק חיובי: גירוי או אירוע נעים שהופעתו לאחר ביצוע תגובה, תעלה את הסתברות הופעתה. למשל, מתן מזון לאחר לחיצה על דוושה או מתן פרס לילד על סידור חדרו, יגבירו את הסיכוי שהתנהגות זו (לחיצה/סידור החדר) יתרחשו בעתיד.
* חיזוק שלילי (אברסיבי): הסרת גירוי או אירוע לא נעים בתגובה לביצוע התנהגות רצויה.
למשל, הפסקת האיסור לצפות בטלויזיה ברגע שהילד מסיים להכין את שיעורי הבית שקודם לכן סירב להכין. חיזוק שלילי יביא להגברת ההתנהגות הרצויה (הכנת שיעורים).
* עונש: גירוי או אירוע לא נעים שהופעתו לאחר התנהגות בלתי רצויה מביאה להפחתת ההתנהגות הבלתי רצויה. למשל, ילד הנשלח לחדרו לאחר שהכה את אחיו עשוי להשתמש פחות באלימות.
* חיזוק מלא: חיזוק הניתן על כל תגובה רצויה שהאורגניזם מבצע. למשל, ילד המקבל פרס בכל פעם שמכין שיעורי בית.
* חיזוק חלקי: חיזוק הניתן רק בחלק מהמקרים בהם מתבצעת ההתנהגות הרצויה. למשל, מורה המשבחת את התלמידים המצטיינים אחרי חלק מהמבחנים, אך לא באופן קבוע. כאשר נעשה שימוש בהתניה אופרנטית לשם לימוד, כדאי לעבור לשיטת החיזוק החלקי רק לאחר תקופה מסוימת בה ניתן חיזוק מלא וההתניה נרכשה באופן מספק.
מקורות
אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. נוימן, מ. (1995). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס.
זיו א. (1998). פסיכולוגיה - מדע הבנת האדם. הוצאת עם עובד, מפעלים אוניברסיטאים.
סילמי נ. (1997). לקסיקון פסיכולוגי. הוצאת לארוס, ידיעות אחרונות.
סלייטר ל. (2004). לפתוח את התיבה של סקינר. הוצאת אריה ניר.
