טיפול משפחתי הוא טיפול פסיכותרפי, אשר עוסק בקשיים ובעיות הפוגעים בחיי המשפחה, וכולל את המשפחה כולה או חלק מחבריה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התפתחותו של הטיפול המשפחתי וגישות טיפול שונות.
התא המשפחתי הוא אחת המסגרות המשמעותיות ביותר בחיי הילד ובחיי האדם הבוגר. ככזו, עשויה המשפחה להיות משאב מרכזי להתמודדות עם קשיים אך גם מקור לקונפליקטים, תסכולים ואכזבות. משפחות נאלצות להתמודד עם מטלות מורכבות הנוגעות לנסיבות חיצוניות כמו גם לגורמים פנימיים: קשיים כלכליים, מחלות ואובדן, או שינויים בחייו של אחד מבני המשפחה, משפיעים על התא המשפחתי כולו. טיפול משפחתי מתייחס למשפחה כמערכת, ומתמקד ביחסי הגומלין והתקשורת בין חבריה, ובמערך האמונות והתפיסות בה, כדי להקל על קשיים ומצוקות בתוכה.
מהו טיפול משפחתי?
טיפול משפחתי הוא שם כולל למגוון שיטות וגישות טיפול, הנבדלות זו מזו באופנים רבים, מהתיאוריה בבסיסן ועד לטכניקות הטיפול. בהכללה, מדובר בטיפול פסיכותרפי הכולל את המשפחה כולה או חלק מחבריה, אשר עוסק בקשיים ובעיות הפוגעים בחיי המשפחה. הנחת הטיפול המשפחתי היא כי יש להתייחס להקשר המשפחתי הבין-אישי כולו, בין אם מדובר במשבר או קושי כלל משפחתי מובהק, כגירושין או השתנות התא המשפחתי, ובין אם מדובר בבעיה אשר לכאורה רק אחד מבני המשפחה מתמודד איתה, כהפרעת אכילה או נטייה לאובדנות של אחד הילדים, או דיכאון של אחד ההורים. המשפחה נתפסת כמערכת תמיכה-רגשית ותפקודית בעלת עוצמה רבה, אשר התפקוד והזהות של הפרט שזורים בה.
טיפול משפחתי מאפשר זיהוי דפוסי תקשורת והתנהגות המקשים על חיי המשפחה ומסייע לבני המשפחה להיחשף לזוויות הראייה ולחוויות השונות המתקיימות בה. ההתבוננות וההכרה בדפוסי יחסי הגומלין בין בני המשפחה, בתפקידים השונים שהם ממלאים בתוכה, בתתי המערכות והגבולות בתוכה ובינה לבין החוץ, כמו גם באלמנטים רבים נוספים, יכולות ללמד כיצד נוצרים ומשתמרים קשיים שונים ולאפשר למשפחה שינוי. לרוב מדובר בטיפול קצר מועד ופעמים רבות הוא מתקיים במקביל להשתתפות בטיפול פרטני או בטיפול תרופתי, בהתאם לצרכי בני המשפחה.
רקע והתפתחות התחום
הטיפול הנפשי המודרני נולד בהקשר פרטני. הנחת הבסיס של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, הייתה כי המקור למצוקת האדם הוא תוך-נפשי, והטיפול התמקד בהתאם באדם הסובל מתסמינים. בין שנות ה-50 לשנות ה-70 של המאה העשרים, התרחשו כמה התפתחויות רעיוניות, מחקריות וקליניות, אשר אפשרו מעבר מתפיסה טיפולית תוך-אישית לפרספקטיבה בין-אישית רחבה, ובתוך כך תרמו להתפתחותו של תחום הטיפול המשפחתי.
בשנות ה-40 התגבשו ועלו רעיונות מערכתיים בתחומים שונים כמדעים מדויקים, ביולוגיה וכן מדעי החברה וההתנהגות, בסוגיות הנוגעות לתקשורת ובקרה. אלה חלחלו לעבודתם של מטפלים וחוקרים, והובילו להתפתחות תפיסת הטיפול המערכתי וכן תורגמו לכמה הנחות בסיס לכלל עולם הטיפול המשפחתי. בין הנחות אלה נמצאת תפיסת המשפחה כמערכת ובני המשפחה כמרכיבים המקיימים בה בה יחסי גומלין בדפוסים מסוימים, וכן ההנחה כי המערכת שואפת לשמור על יציבות, וכי היא עושה זאת באמצעות תהליכי ויסות עצמי. אלה הובילו לתובנות כי יש לחשוב על בעיות וקשיים קיימים בהקשר משפחתי, וכי יש להחליף את התפיסה הקיימת של סיבתיות ליניארית (X גרם ל-Y), בסיבתיות מעגלית ובתפיסה דינאמית, בה בני המשפחה השונים משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה בתהליך מתמשך.
בתוך עולם הטיפול עצמו, ההקשר בו נולד תחום הטיפול המשפחתי הוא מחקרי מובהק. חוסר שביעות רצון מיעילות טיפולים פרטניים קיימים בקשיים מסוימים כסכיזופרניה ופסיכופתולוגיות נוספות, הוביל להרחבת המאמצים להבנת הנושא. במהלך שנות ה-50, בכמה מוקדים שונים בארצות הברית, התנהלו מחקרים אשר הפנו את תשומת הלב לתפקיד המשפחה בהתפתחות סכיזופרניה בקרב אחד מבניה. הטענות אשר עלו במחקרים אלה נחשבות היום לחסרות בסיס, ואף בעייתיות בחלקן, אך מגמה זו תרמה לתחום הטיפול המשפחתי בשימת הדגש על דפוסי תקשורת ויחסים משפחתיים ליצירה וקיבוע של בעיות, כמו גם לשינוי אופן הטיפול בהן.
המעבר מהקשר מחקרי לטיפול משפחתי העומד בפני עצמו נתמך בכמה פרקטיקות טיפול אשר היו קיימות כבר: ייעוץ לנישואין ולפני נישואין, אשר התפתח בהמשך לתחום הטיפול הזוגי, טיפול קבוצתי ודינאמיקה קבוצתית, ופרקטיקות של טיפול בילדים אשר התמקדו בזיהוי וטיפול מוקדם בבעיות רגשיות בכדי למנוע התפתחות פסיכופתולוגיות בעתיד, ועירבו בתחילה הורה אחד ובהמשך את כלל המשפחה. כל אלה סייעו למעבר במחשבה ובפרקטיקה מהדגש התוך-אישי בין-אישי, להבנת מצוקות וקשיים ולטיפול בהם.
בשנות ה-70, הפך הטיפול הזוגי ל"בן-זוגו" של הטיפול המשפחתי, וכיום הם נחשבים לתחום-על משותף. ברחבי העולם הוקמו תוכניות לימוד והכשרה משותפות וכן אגודות, דוגמת האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בנוסף, תחום העבודה הסוציאלית נחשב לבעל תפקיד משמעותי בהתפתחות התחום בפועל. עובדים סוציאלים ברחבי ארצות הברית בעיקר, היו חלוצי מתן שירותים למשפחות במצוקה ונקיטת התערבויות ברמה משפחתית וזוגית, במסגרת שירותים חברתיים וארגוני רווחה שונים. גם כיום, שירותי רווחה שונים בארץ ובעולם, בהם פועלים אנשי מקצוע שונים, נותנים מענה למשפחות במצוקה, כתחנות לטיפול משפחתי.
דרכי טיפול
משנות ה-70 ואילך החלה פריחה של תיאוריות וגישות רבות לטיפול משפחתי, ביניהן גישת הטיפול המשפחתי-מבני של מינושין, הגישה האסטרטגית, תקשורתית, בין-דורית (Bowen), טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) משפחתי, טיפול פסיכואנליטי ופסיכו-דינמי משפחתי ועוד. בד בבד, התעוררו קולות ביקורתיים שונים אשר טענו כי חסרה בתחום רגישות להבדלים מגדריים, אתניים, ותרבותיים, כי אין התייחסות ליחסי כוחות ואי שיוויון בין בני המשפחה השונים, ולנורמות חברתיות ותרבותיות אשר משפיעות גם הן על התנהלותה. כמו-כן, נטען כי המודלים הטיפוליים הקיימים אינם מייצגים סוגי משפחות רבות קיימות, כמשפחות חד-הוריות, "פרק ב'", או משפחות חד-מיניות. קולות אלה הובילו להתפתחות של תיאוריות ודרכי טיפול רגישות להבדלים אלה.
גישות פוסט-מודרניות, אשר עלו בשנות ה-80 וה-90, ערערו גם הן על הנחות יסוד תיאורטיות ומעשיות בתחום. גישות אלה טענו כי אין אמת אובייקטיבית אחת אודות משפחה מסוימת אלא כל אחד מבני המשפחה הוא בעל גרסת אמת וחוויות תקפות משלו על המתרחש, וכי כל משפחה היא בעלת ריבוי גרסאות ייחודי משלה. בנוסף, המטפל אינו מתבונן חיצוני אלא מהווה חלק מהמערכת ומשפיע עליה ומושפע ממנה. מתוך כך עולה כי עליו לחתור לשיתוף פעולה עם כלל בני המשפחה במהלך משותף, ולסייע להם להבין ולהעריך מחדש את מערך ההנחות, האמונות והמשמעויות שלהם, בכדי לסייע להם לייצר הקשר משפחתי חדש לחשוב ולהיות בתוכו.
במפנה המאה ה-21 החלה מגמה של פיתוח ושימוש במודלים אינטגרטיביים של טיפול, המשלבים בין גישות קיימות שונות. בנוסף, בעשורים האחרונים ישנו דגש הולך וגובר על שיטות נתמכות מחקרית לשיפור ודיוק יעילות הטיפול. זאת לצד הרחבת נוספת של המבט על ההקשר בו משפחות פועלות, מתוך הבנה כי המשפחה כולה ובני המשפחה בתוכה מתנהלים במסגרת של ריבוי מערכות והשתייכויות חברתיות שונות.
מקורות
דאלוס, ד., דרייפר, ר. (2004). מבוא לטיפול משפחתי. הוצאת אח
.Goldenberg, H. & Goldenberg, I. (2013). Family Therapy: An Overview (8th ed.). Brook/Cole Publishing Co
Nichols, M., & Davis, S. (2017). Family Therapy: Concepts and Methods, 11th Edition. New York: Pearson
