טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לאחד הטיפולים היעילים ביותר לחרדה חברתית, ומסייע בהפחתת כמות ועוצמת הסימפטומים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על חרדה חברתית וטיפול בה באמצעות המודל הקוגניטיבי התנהגותי.
השדה החברתי מהווה חלק בלתי נפרד מחיינו, בין אם למטרות חברתיות, מקצועיות או פשוט לצורך התנהלות בעולם. מסיבה זו, חרדה חברתית פוגעת בתפקוד היום יומי של רבים, לעיתים עד הימנעות כמעט מוחלטת ממגע עם העולם תוך גרימת מצוקה רבה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי, או CBT, נחשב לאחד הטיפולים היעילים ביותר לחרדה חברתית, ומסייע בהפחתת כמות ועוצמת הסימפטומים. בהמשך נכיר את מודל הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי לחרדה חברתית וכיצד הוא מסייע.
מהי חרדה חברתית?
חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder) הינה חלק מקבוצת הפרעות החרדה, הכוללת בין היתר הפרעת פאניקה, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), פוביה ספציפית ועוד. בבסיסה עומד פחד מפני השפלה או מבוכה פומבית וכן מפני הערכה שלילית על ידי אחרים. כתוצאה, המתמודדים עם ההפרעה נוטים להימנע מסיטואציות מאיימות או מעוררות חרדה, ורבים מהם חווים סימפטומים גופניים לא נעימים (כמו דופק מהיר, הסמקה, גמגום, בחילות, קוצר נשימה ועוד) בזמן או לקראת אינטראקציות חברתיות.
הסיטואציות החברתיות יכולות להיות רחבות ומגוונות, החל מדיבור מול קהל, יציאה למסיבה, הצגה עצמית בקבוצה, השתתפות בכיתה, שיחת טלפון, שימוש בשירותים ציבוריים, אכילה ליד אחרים ועוד. עוצמת ההפרעה נקבעת על פי היקף הסיטואציות המאיימות, היקף ההימנעות, ועוצמת החרדה המתעוררת.
מהו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי?
CBT הוא טיפול ממוקד, תחום בזמן, המבוסס על ההנחה כי קשיים רגשיים רבים נגרמים עקב דפוסי מחשבה והתנהגות בלתי יעילים, שהתבססו והתקבעו בנסיבות חיים מסוימות והפכו עם הזמן ללא אדפטיביים. מתוך הנחה זו, הטיפול מתמקד בזיהוי דפוסים הגורמים למצוקה או פגיעה תפקודית וברכישת אסטרטגיות לנטרולם בתוך טווח זמן קצר.
במוקד הטיפול נמצאים הסימפטומים, אשר פעמים רבות נמדדים בתחילת הטיפול ולאורכו, כדי לספק תמונה על יעילות והתקדמות הטיפול. המטפל נוטה להיות אקטיבי יחסית לטיפול דינמי, ופעמים רבות ניתנים שיעורי בית, להמשך תרגול הכלים והתקדמות בין הפגישות.
המודל של קלארק וולס
קלארק וולס הציעו מודל קוגניטיבי, המסביר כיצד סיטואציות חברתיות משפיעות על אדם עם חרדה חברתית. על פי המודל, כאשר אדם עם פוביה חברתית נכנס למצב חברתי, מופעלות אצלו אמונות שליליות והנחות לגבי עצמו והעולם. הנחות אלו מחולקות לשלוש קטגוריות:
1. אמונות שליליות לגבי העצמי – למשל, אני מוזר, משעמם, טיפש.
2. ציפייה גבוהה מדי לתפקוד חברתי – למשל, אסור אף פעם להיראות חלש, חייב להישמע תמיד אינטליגנט, כל מילה שיוצאת לי מהפה צריכה להיות מעניינת.
3. אמונות לגבי ההשלכות של התנהגות מסוימת – למשל, אם לא אסכים עם מישהו הוא יחשוב שאני טיפש, אם אשתוק יחשבו שאני משעמם.
בעקבות הפעלת אמונות אלו, המצב החברתי נתפס כמסוכן. כתוצאה עשויים להתרחש מספר דברים: מופיעים סימפטומים פיזיולוגיים וקוגניטיביים, ותשומת הלב של האדם מופנית פנימה למה שקורה בו, מה שמעצים את הסימפטומים. בנוסף, פעמים רבות מופיעות התנהגויות ביטחון - דפוסי התנהגות שונים המסייעים לאדם להרגיש בטוח יותר בתוך הסיטואציה החברתית, כמו היצמדות לשולי החדר במסיבה, עיסוק מוגזם בטלפון, אי-יצירת קשר עין, ישיבה במקום לא בולט וצדדי בכיתה ועוד. התנהגויות אלו מפחיתות חרדה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך משמרות ומחזקות את ההפרעה.
תהליך זה יוצר מעגל שלילי המחזק את החרדה בתוך הסיטואציה החברתית, ומגביר את ההימנעות מסיטואציות חברתיות בעתיד.
CBT לחרדה חברתית
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית מבקש להתמקד הן במחשבות השליליות והן בהימנעות, במטרה לסייע למטופל להבין כי תחושת הפחד מוגזמת ולא תואמת את החוויה במציאות.
איתגור דפוסי חשיבה שליליים
הרבה מדפוסי המחשבה הדומיננטיים בחרדה חברתית הם למעשה מחשבות אוטומטיות, שהאדם לאו דווקא ער בזמן אמת לקיומן. במסגרת הטיפול, המטופל לומד לזהות את המחשבות והדפוסים השליליים, ובהמשך לאתגר אותם על ידי בחינה עד כמה הם רציונליים ומשקפים את המציאות. למשל, עבור מטופל המזהה מחשבה אוטומטית כמו "כשאני מדבר אנשים מסתכלים עלי ושופטים אותי", תיבחן האופציה האם אנשים אכן מביטים בו בשיפוט כשהוא מביע את דעתו, או שמא המבט שלהם יכול לבטא דברים אחרים, כמו הקשבה וחשיבה על התכנים שהעלה.
הטיפול מבקש להגמיש את דפוסי החשיבה השליליים ולהציע במקומם דפוסים אחרים, חיוביים יותר. למשל "לפעמים אנשים לא לגמרי מבינים את דבריי, אבל זה יחסית נדיר, וכשזה קורה, אוכל להסביר את עצמי שוב".
התנסות מחודשת בסיטואציות חברתיות
לצד השינוי המחשבתי, אחד העקרונות המרכזיים בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא חשיפה הדרגתית למצבים חברתיים מעוררי חרדה. בחשיפה, הכוונה היא לבחירה יזומה להיכנס לסיטואציה חברתית מעוררת חרדה ולהישאר בה, מבלי לנסות לברוח או להילחם בחרדה.
הטיפול מסתמך על ההנחה כי במוקד החרדה החברתית נמצאת ההימנעות. ההימנעות מורידה את החרדה באופן מיידי ולכן היא מאוד מתגמלת והופכת להיות אסטרטגיה מרכזית. למשל, אדם שהוזמן לחתונה מרגיש שהוא נעשה מאד חרד ככל שיום האירוע מתקרב. מתחילות לעלות מחשבות כמו: "אני אהיה לבד שם", "כולם יחשבו שאני נראה מוזר", "אף אחד לא ירצה לדבר איתי" וכדומה. אם בעקבות המחשבות האדם יחליט לא ללכת לחתונה, תחושת ההקלה תהיה מיידית והחרדה תרד מאוד. בעקבות זאת נוצרת למידה שהימנעות מפחיתה חרדה, ולטווח הקצר זה באמת עובד, אבל בטווח הארוך קיימים מחירים רבים. המחיר הגדול מכולם הוא שככל שאנחנו נמנעים ממשהו יותר, כך הוא הופך ליותר מעורר חרדה.
מטרת החשיפה, אם כן, היא לשבור את מעגל ההימנעות. חשוב לציין שמטרת החשיפה אינה לחוות את הסיטואציה ללא פחד, אלא בדיוק להיפך – לחוות אותה למרות הפחד, ולבחון מה קורה לנו בתוך הפחד, והאם אנחנו מצליחים בכל זאת לעבור את החוויה בשלום. מחשיפה לחשיפה עוצמת החרדה נחלשת, ואנחנו יכולים להתמודד עם סיטואציות מאיימות יותר.
בכדי להשיג זאת, המטפל והמטופל מרכיבים יחד היררכיה של מצבים מפחידים, החל מהמצב הכי פחות מפחיד ועד למפחיד ביותר. כעת המטופל מתחיל לעלות בסולם החשיפות בהדרגה, חלקן יחד עם המטפל וחלקן לבדו. למשל, תחילה המטופל עשוי להיפגש עם חבר אחד בביתו למשך חצי שעה, לאחר מכן עם שני חברים בבית קפה, ולקראת סיום הטיפול ילך למסיבה.
לצד ההתנסות לומד המטופל טכניקות הרפיה, אשר מסייעות לו להוריד את רמת החרדה שמתעוררת במהלך ולקראת הסיטואציות. חוויות הצלחה בהתנסויות אלו מאששות את ההנחה סביב הפער הקיים בין עצמת החרדה לבין איכות התפקוד בפועל, וכתוצאה מכך מורידות בהדרגה את תחושת החרדה.
מקורות
Aderka, I. M., Hofmann, S. G., Nickerson, A., Hermesh, H., Gilboa-Schechtman, E., & Marom, S. (2012). Functional impairment in social anxiety disorder. Journal of anxiety disorders, 26(3), 393-400
Barlow, D.H (1988), Anxiety and its disorders: The nature and treatment of anxiety and panic, New York: Guilford
Clark, D. M., & Wells, A. (1995). A cognitive model. Social phobia: Diagnosis, assessment, and treatment, 69, 1025
Clark, D. M. (2005). A cognitive perspective on social phobia. The essential handbook of social anxiety for clinicians, 193-218
Shorey, Ryan C., Stuart, Gregory L. (2012). Manualized cognitive-behavioral treatment of social anxiety disorder: A case study. Clinical Case Studies, Vol 11(1), 35-47
