טיק הוא תנועה שרירית חוזרת ובלתי רצונית הגורמת לתנועה או קול בלתי נשלטים כמצמוץ חוזר, העווית פנים או פליטת מילים שונות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על סוגי טיקים, הפרעות טיק וטיפול בטיקים.
טיק מוגדר כהתכווצות שריר חוזרת ומהירה, היוצרת תנועה או קול בלתי רצוניים, הנוטים לבוא בהתקפים שביניהם פסקי זמן קצרים. מדובר בתופעה נפוצה בקרב ילדים, שיכולה להופיע בפני עצמה או כחלק מהפרעה אחרת (כמו הפרעת קשב וריכוז או תסמונת טורט), ויכולה להיות מושפעת ממצבי לחץ, תופעות לוואי של תרופות ועוד.
סוגי טיקים - תנועתיים וקוליים
ניתן לחלק טיקים לתנועתיים (מוטוריים) וקוליים:
• טיקים תנועתיים - טיקים המתבטאים בכיווץ של שריר, היכולים להופיע בכל חלק בגוף. הם נחלקים לטיקים פשוטים המופיעים בקבוצת שריר דומה (למשל, קריצה, כיווץ הכתפיים או טלטול הראש), ולטיקים מורכבים אשר מערבים מספר קבוצות שרירים ונראים יותר טקסיים (כמו, הבעות פנים וקפיצות).
• טיקים קוליים - טיקים המתבטאים בהשמעת צליל, רעש או לפעמים מילים ומשפטים. נחלקים גם הם לטיקים פשוטים הכוללים כחכוכי גרון וצלילים גרוניים, ולטיקים מורכבים הכוללים הברות יחידות, מילים ומשפטים שלמים. במקרים קיצוניים, הטיקים יכולים להיות בעלי אופי מגונה (כמו קללות או אמירות פוגעניות).
האם זה עובר?
טיקים לרוב מתחילים בילדות, כאשר העוצמה והתדירות של הטיקים משתנה מאוד מילד לילד, ומושפעת כאמור מגורמים רבים, כמו מצבי לחץ, חרדה ועייפות. לרוב, לפני הופעת הטיקים קיימת תחושה מקדימה של חוסר נוחות, כאשר ביצוע הטיק גורם להקלה. אצל רוב הילדים, תדירות הטיקים יורדים באופן משמעותי עד סוף גיל ההתבגרות, ורק אצל חלק קטן הם ממשיכים לבגרות.
הפרעות טיק
לעיתים, הופעת טיקים קשורה להפרעה רחבה יותר, כמו הפרעות טיק. מדובר בקבוצה של הפרעות נוירופסיכיאטריות שבדרך כלל מתחילות בילדות או בגיל ההתבגרות ויכולות להעלם במשך הזמן או להישאר כרוניות. חלק מהאנשים הסובלים מהפרעות טיק יכולים לדכא את הטיקים לדקות או למספר שעות, אך אחרים, במיוחד ילדים, אינם מודעים להופעת הטיק או חווים אותו כבלתי נשלט. הפרעת הטיק הנפוצה ביותר היא תסמונת טורט, הכוללת טיקים מוטוריים וקוליים המלווים פעמים רבות בבעיות רגשיות שונות.
איך מטפלים?
היות וטיקים עשויים להיות מקושרים לסיבות שונות, במידה והם מופיעים כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. הטיפול בטיקים יכול להיות ממוקד, באמצעות טיפול להגברת המודעות לתחושות המוקדמות ואימוץ תגובות רצוניות אחרות אליהם, שיחליפו את הטיקים (למשל דרך אימון בהיפוך הרגל או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), או לתת מענה לגורמי הלחץ והקושי בחייו של הילד באופן רחב יותר, אשר יוביל גם להפחתה בטיקים (למשל, פסיכותרפיה פסיכודינמית או טיפול באומנות).
מקורות
אפטר, א. (1997). הפרעות טיק, בתוך: שמואל טיאנו (עורך), פסיכיאטרייה של הילד המתבגר, (עמ' 265-271). תל-אביב: הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל-אביב
Kaplan, H. I., & Sadock, B. J. (1988). Synopsis of psychiatry: Behavioral sciences clinical psychiatry. Williams & Wilkins Co
