גיל ההתבגרות הינו תקופת המעבר בין ילדות לבגרות. מאפייני גיל ההתבגרות כוללים מגוון שינויים מבחינה גופנית, קוגניטיבית ורגשית, כאשר אחד התהליכים המרכזיים של שינויים אלו הינו תהליך גיבוש הזהות העצמית. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על המאפיינים, המשברים בגיל ההתבגרות ודרכי הטיפול בהם.
מאפיינים גופניים
מאפייני גיל ההתבגרות כוללים שורה של שינויים פיזיים, במסגרתם משילים המתבגרים חלק ניכר מסממני הילדות לטובת מאפיינים בוגרים יותר. לדוגמא, בקרב בנים מתחלף הקול, והופך לעמוק יותר. חלה צמיחה ניכרת לגובה, בקרב בנים ובנות כאחד. בקרב שני המינים חלים שינויים מיניים, לדוגמא צמיחת שדיים והופעת המחזור בקרב בנות, וצמיחת שיער ערווה בקרב בנים ובנות כאחד. בתקופת גיל ההתבגרות ישנה רגישות רבה למראה החיצוני ולהשתייכות החברתית, כך שהשינויים הגופניים עלולים לגרום למתבגרים לתחושה של מבוכה ובלבול, אשר פוגעים בדימוי העצמי ובביטחון.
מאפייני גיל ההתבגרות מבחינה גופנית, כוללים גם עליה בחשק המיני. עוררות שכזו בהחלט נורמטיבית, אך במקרים מסוימים עלולה לגרום לבושה ובלבול, בייחוד כאשר מתעוררת משיכה לבני זוג מאותו המין. משיכה שכזו עשויה להוות חלק מתהליך של בדיקה, ולא בהכרח קובעת את הנטייה המינית בבגרות. יחד עם זאת, היא עשויה לגרום למתבגר למצוקה רבה, לפעמים גם לתחושה של דיכאון או חרדה, כחלק מפחד מדחייה ממעגל החברים או מבני המשפחה.
מאפיינים קוגניטיביים ורגשיים
מאפייני גיל ההתבגרות כוללים התפתחות מואצת בתהליכי החשיבה. בין היתר חלה קפיצת מדרגה ביכולת החשיבה המופשטת ובאיכות החשיבה הלוגית. היכולת לעבד מידע הולכת ומשתפרת, כמו גם האופן בו מנהלים תהליכי פתרון בעיות והסקת מסקנות. לצד זאת, משתכללת היכולת להבין לעומק ולאתגר מוסכמות חברתיות, שעד כה אומצו באופן אוטומטי. תהליך זה מלווה גם בביקורת וקריאת תיגר על המוסכמות של בית המשפחה, אשר במקרים רבים מתבטאות בוויכוחים ומרדנות מול ההורים.
מאפייני גיל ההתבגרות כוללים גם שינויים רגשיים. בין היתר הרגשות נחווים בעצמה גבוה יותר, ומתחלפים לעיתים תכופות. כך לדוגמה, המתבגר או המתבגרת עשויים לנוע בין שמחה גדולה לכעס או עצב. שינויים רגשיים אלו הינם פועל יוצא של ההתמודדות עם מכלול השינויים של התקופה והם מושפעים גם משינויים הורמונאליים אשר מתרחשים בשנים אלה.
הקשר עם ההורים והקרב על עצמאות
לרוב, הורים נוהגים לראות בגיל ההתבגרות תקופה בה ילדיהם נעשים מיליטנטיים ונסערים, ואכן, מאפייני גיל ההתבגרות כוללים לרוב עלייה בכמות הוויכוחים ובהתפרצויות רגשיות. יחד עם זאת, חשוב להבין כי אין זה הכרחי, וכי בשני שליש מהמקרים הקשר עם ההורים אינו סוער, או סוער רק לסירוגין. מעבר לכך, וויכוחים בין מתבגר להוריו הם טבעיים, ומבטאים את התהליך המרכזי של שנים אלו – תהליך גיבוש הזהות העצמית. במסגרתו, בודק הנער ומנסח לעצמו מה הן העדפותיו שלו, מבחינת תחומי עניין, ערכים, אמונות ועוד.
לרוב, מתבגרים ומתבגרות מרגישים בנוח בסביבת קבוצת החברים, ושואפים מאוד לחוש שייכות חברתית, כך שבאופן טבעי הם מתרחקים מההורים ומהמשפחה, כחלק מהרצון לאתגר ולמרוד במוסכמות שעד כה קיבלו כמובנות מאליהן. יחד עם זאת, גם אם המתבגרים מתרחקים, חשוב כי ההורים יזכרו כי הם עדיין זקוקים להם, לא פחות מבתקופת הילדות. המתבגרים שואפים לעצמאות ואכן זקוקים ליותר מרחב בדיקה, אך הם עדיין זקוקים להורות יציבה וחמה שתספק משענת תומכת לצד גבולות, ותסייע להם להתארגן ולשמור על עצמם.
משבר גיל ההתבגרות – התמודדות עם שינויים רבים
כאמור, מאפייני גיל ההתבגרות כוללים סדרה של שינויים, אשר עשויים להוביל למגוון של בעיות גיל ההתבגרות, לעיתים גם למצב של משבר נפשי. שינויים אלו נוטים להעמיס על המתבגרים מבחינה רגשית, ולהקשות עליהם ביחסים עם המשפחה, החברים, והמסגרת הלימודית. כאשר המעמסה כבדה מדי עשוי להיווצר משבר גיל ההתבגרות. להלן מספר מאפיינים נפוצים של המשבר:
קושי חברתי – בגיל ההתבגרות קיים חיפוש אחר קבוצת שייכות, דרכה יכול המתבגר לבדוק ולהגדיר את עצמו. משבר גיל ההתבגרות עשוי להופיע כאשר הנער או הנערה נתקלים בקושי בהשתלבות במסגרת שכזו. במצב זה עשויה להופיע הסתגרות בבית לצד ניתוק קשרים, או לחילופין הופעתן של מריבות רבות עם חברים, או חרדה סביב מפגשים חברתיים. משבר גיל ההתבגרות עשוי להופיע גם בעקבות פגיעות של המתבגרים להפעלתו של לחץ חברתי, אשר במקרים מסוימים עלול להוביל להתנהגויות מסוכנות כגון נהיגה פרועה, עישון סמים וצריכה מופרזת של אלכוהול.
מריבות עם ההורים – בגיל ההתבגרות המתבגר לומד לפתח חשיבה עצמאית, וכחלק מכך מבקש לקרוא תיגר על המוסכמות של הבית בו גדל, שעד כה קיבל כמובנות מאליהן. לצד זאת הוא מבקש יותר ויותר חופש ועצמאות, מבחינת הגבולות שמציבים לו. משבר גיל ההתבגרות עשוי להופיע במקרים בהם המריבות עם ההורים הופכות לחמורות במיוחד, ומסבות למתבגר מצוקה רבה.
קשרים רומנטיים – בתקופה זו גדל העניין בקשרים רומנטיים. משבר גיל ההתבגרות קשור להתרגשות הגדולה לצד הסערה הנפשית אשר עשויה להופיע במערכות יחסים ראשונות, לדוגמא במקרים של דחייה ושברון לב. מדובר בשנים בהן המתבגרים גם כך פגיעים יותר מבחינת ביטחונם העצמי, מה שמקשה יותר את ההתמודדות עם פרידות וסירובים.
משבר גיל ההתבגרות – כיצד מטפלים?
משבר גיל ההתבגרות הוא תופעה טבעית ונפוצה, אשר לרוב חולף מעצמו. יחד עם זאת, חשוב כי בתקופה זו יזכה המתבגר לתשומת לב ולתמיכה רבה מצד בני המשפחה, בייחוד ההורים. מומלץ כי ההורים יגלו ערנות וישימו לב לסימני מצוקה אפשריים, כאשר המפתח הוא איזון בין יחס תומך וחם, לצד הצבת גבולות ברורה, אשר תאפשר למתבגר לחוש כי יש לו משענת יציבה אשר שומרת עליו.
במקרים בהם ניכר כי המשבר מסב למתבגר מצוקה רבה, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי. פסיכותרפיה יכולה לסייע למתבגר להתארגן ולהתחזק אל מול ההתמודדויות שלו, ולהקל על המצוקה. במקרים מסוימים, לדוגמא של חרדה או דיכאון יותר חריפים, יתכן טיפול משלים באמצעות תרופות פסיכיאטריות, הניתנות על ידי פסיכיאטרים. במידה וההורים חווים אף הם מצוקה רבה מול המתבגר, או כאשר המתבגר לא מעוניין בטיפול, מומלץ לפנות לטיפול באמצעות הדרכת הורים למתבגרים, אשר יצייד את ההורים בכלים להתמודדות עם המשבר.
מקורות
Steinberg, L., & Morris, A. (2001). Adolescent Development. Annual Review Of Psychology, 52(1), 83-110
