מבחן HTP הוא מבחן השלכתי המבוסס ברובו על האופן בו אדם מצייר בית, עץ ודמות אדם, כאשר אופן הביצוע עשוי להצביע על תפיסותיו, צרכיו ורגשותיו. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התפתחות מבחן ה-HTP, ועל ביקורת ומגבלות המבחן.
ואן גוך היה נוהג לומר ״אמן אמיתי לא מצייר דברים כפי שהם באמת, אלא כפי שהם גורמים לו להרגיש״. מבחן ה-HTP הוא אינו יצירת אמנות, אך באופן דומה הוא מתבסס על ההשערה כי ישנה משמעות לאופן בו אדם בוחר לצייר אובייקטים מסוימים – ציור בית, ציור עץ וציור של אדם. יחד עם זאת, הביקורת על מבחן ה-HTP מציעה כי הפרשנות למבחן והשימוש בו צריכים להיעשות ברגישות ובזהירות על ידי אנשי מקצוע מיומנים בלבד במסגרת של הערכה או אבחון פסיכולוגי.
מה זה מבחן HTP?
״מבחן בית-עץ-אדם״ נקרא גם ״מבחן ציורים״, שכן ברובו הוא מתבסס על האופן בו אדם מבצע הוראה פשוטה ועמומה – לצייר בית, עץ ודמות אדם. ההשערה העומדת מאחורי המבחן היא כי באמצעות תהליכי השלכה, האופן בו הנבדק מבצע את המבחן עשוי להצביע על תפיסותיו, צרכיו ורגשותיו. יש לציין כי קיימות גרסאות נוספות והרחבות שונות של המבחן אשר כוללים ציור של אובייקטים אחרים ונוספים.
המבחן הוא אחד מן המבחנים ההשלכתיים הידועים והשכיחים ביותר הנמצא בשימוש במסגרת אבחון או הערכה פסיכולוגית בקרב ילדים ומבוגרים. יתרון מרכזי של המבחן נעוץ בעובדה כי הוא איננו מסתמך על יכולות מילוליות באופן בלעדי, כך שהוא מתאים גם לילדים, החל מגיל 3, וכן לנבדקים אשר מתקשים להביע את עצמם באופן מילולי. יתרון נוסף של מבחן ה-HTP הוא כי העברת המבחן עצמה פשוטה יחסית ודורשת ציוד הנמצא בכל מרפאה או קליניקה – דפים חלקים, עיפרון ומחק.
התפתחות המבחן
בשנת 1926, הפסיכולוגית האמריקאית פלורנס גודינאף (Florence Goodenough) פרסמה את הגרסה הראשונה של מבחן ה-HTP, אשר נקרא בזמנו "מבחן ציור איש". גודינאף פיתחה את הכלי מתוך צורך בכלים להערכת את התפתחותה של האינטליגנציה בקרב ילדים בגיל הרך אשר טרם רכשו שליטה ביכולות השפתיות. למרות שייעודו של המבחן כמבדק להערכת אינטליגנציה נזנח כאשר פותחו מבחנים עם תמיכה מחקרית רחבה יותר, פסיכולוגים רבים המשיכו להתעניין במבחן ככלי להערכת מצבו הרגשי של הנבדק.
הגרסה הנוכחית של מבחן ה-HTP פותחה בשנת 1948 על ידי הפסיכולוג ג׳ון באק, אשר הוסיף לציור הדמות האנושית גם את הדרישה לציור של עץ ושל בית. כיום, המבחן משמש להערכה רגשית בלבד, כאשר הפרשנות והניתוח מבוססים ברובם על עבודתה של הפסיכולוגית קארן מהובר (Karen Machover), וכן הרחבותיה המאוחרות יותר של הפסיכולוגית אליזבת קופיץ.
ביקורת ומגבלות
הביקורת המרכזית על מבחן ה-HTP היא כי מבין כלל המבחנים ההשלכתיים הנמצאים בשימוש כיום, מבחן זה הוא בעל התמיכה המחקרית הנמוכה ביותר. בעוד שחלק מן המחקרים מעידים על מהימנות טובה של המבחן, למשל ניתוח עקבי בין מאבחנים שונים, לא נמצאו ממצאים מהימנים לגבי הקשר בין קשיים נפשיים לבין מאפייני הציורים. לכן, המבחן נתפס ככלי אבחוני מוגבל יחסית.
במטרה לחזק את התמיכה המחקרית של המבחן, לאורך השנים הוצעו מספר מערכות ציונים (ציינון) שיסייעו לפרש ולנתח את ממצאי המבחן באופן מדיד ואובייקטיבי יותר. עם זאת, אף מערכת ציונים לא קיבלה תמיכה מחקרית מספקת על מנת להיכנס לשימוש באופן רשמי. כך למעשה דרך הניתוח והפרשנות של ממצאי המבחן הנהוגה כיום נערכת על פי מדדים איכותניים (ולא כמותניים) ובאופן התרשמותי על פי הניסיון הקליני של הפסיכולוג. דרך ניתוח זו מגבילה את היכולת של המאבחן להסתמך על הממצאים.
לאור זאת, מאבחן אשר עושה שימוש במבחן ה-HTP נדרש להיות זהיר ורגיש בפרשנויות אותן הוא מסיק מתוך המבחן. תוצאות האבחון או ההערכה המלאות, יסתמכו בהכרח על כלים אבחוניים נוספים באופן אינטגרטיבי כך שמבחן ה-HTP ישמש רק לאימות והרחבה של השערות אשר עלו מתוך כלי הערכה נוספים או עדויות אחרות. כך למשל, אף על פי שהמבחן נמצא בשימוש נרחב בתהליכי אבחון והערכה של ילדים, לא ניתן לבסס על פיו ממצאים חד-משמעיים אשר מאותתים על התעללות רגשית או מינית לצורך מתן חוות דעת משפטית (פורנזית).
מקורות
Lilienfeld, S. O., Wood, J. M., & Garb, H. N. (2000). The scientific status of projective techniques. Psychological science in the public interest, 1(2), 27-66
Lin, Y., Zhang, N., Qu, Y., Li, T., Liu, J., & Song, Y. (2022). The House-Tree-Person test is not valid for the prediction of mental health: An empirical study using deep neural networks. Acta Psychological, 230, 103734
Weiner, I. B., & Green, R. L. (2017). Handbook of personality assessment. John Wiley & Sons
