הרבה פעמים אנו שואלים את עצמנו- מה היה קורה אם-? איך היה אילו-? על פניו, נדמה שמחשבות אילו אינן מובילות לשום מקום, אלא שבפועל, למחשבות אלו ישנה השפעה: מחקרים מצאו שהנטייה לדמיין תוצאות אלטרנטיביות שהיו יכולות לקרות אך בפועל לא התרחשו משפיעה על התגובה הרגשית שלנו לאירועים.
ישנם מספר סוגים של מחשבות אילו: אם אנו מצפים לתוצאות טובות יותר מאשר אלו שהתקבלו, אנו מרגישים תסכול ואכזבה. במידה והתוצאות שהתקבלו טובות מאשר ציפינו, אנו מרגישים הקלה וסיפוק. במילים אחרות, תפיסת האירוע כחיובי או שלילי תלויה בציפיות שלנו מהאירוע .
כשם ש'מחשבות אילו' משפיעות על מצב רוחנו, מצב רוחנו משפיע על 'מחשבות אילו': כאשר אנו עצובים אנו נוטים לחשוב כמה המצב היה יכול להיות יותר טוב, ולהפך כאשר אנו שמחים.
מחשבות אילו בדרך-כלל צצות בתודעתנו כאשר אנו מרגישים חרטה לאחר שגרמנו לתוצאה שלילית באופן אקטיבי. למשל, סוחר מניות אשר הפסיד מיליון שקל לאחר שמכר מניה ירגיש רע יותר מאשר סוחר מניות שהפסיד מליון שקל בגלל שלא קנה את המניה.
מצבים בהם אנשים נמצאים בנקודות תפנית בחייהם מעלים גם הם את שכיחות מחשבות אילו: במחקר אשר בחן תופעה זו נמצא באופן מפתיע שמתחרים באולימפיאדה שזכו במדליית ארד נראו שמחים יותר מאשר מתחרים שזכו במדליית כסף. מסתבר שאלו שזכו במדליית כסף חשבו על כמה הם היו קרובים לניצחון, דבר אשר העיב על הסיפוק שחשו.
ביבליוגרפיה
Brehm, S.S, Kassin,S & Steven,F.(2005). Social Psychology sixth edition. N.Y: Houghton Mifflin Company.
