במקביל לטיפול הפסיכולוגי המבוסס על שיחה, התפתחו שיטות טיפול המבוססות על הבעה ויצירה, כטיפול במוסיקה, טיפול בתנועה, פסיכודרמה וכן הלאה.
טיפול באומנות מבוסס על יצירה כאמצעי להבעה רגשית וליצירת שינוי נפשי. הטיפול מתאים לאנשים החשים שהמדיום המילולי אינו נוח או מספק דיו עבורם, ומעונינים להתנסות בדרך תקשורת שונה. דרך היצירה יוצרים המטפל והמטופל דיאלוג המכוון לשינוי רגשי: היצירה מאפשרת ביטוי רגשות ותכנים נפשיים בלתי מודעים דרכם ניתן להבין את עולמו הפנימי של המטופל, ולהביא לשינוי והבנה לגבי ההיבטים הגורמים למצוקה. הטיפול שם דגש על הכוחות החיוביים של המטופל ומעודד חיבור ליצירתיות ושאיפה למימוש עצמי.
מטפל באומנות הוא בד"כ בעל תואר שני בטיפול באומנויות, שעשה תואר ראשון בתחום טיפולי, חינוכי או באחד מתחומי האומנות, וסיים התמחות בטיפול באומנות. עבודת המטפל באומנות דורשת ממנו ידע משולב בתחום האומנות והטיפול: נדרשת ממנו הכשרה, ידע ומיומנות בתחום האומנותי אותו בחר כערוץ טיפולי (אומנות, כתיבה, תיאטרון וכד'). כמו כן, הוא בעל מיומנויות טיפוליות בתחום האישיות, הפסיכותרפיה, ההתפתחות והפסיכופתולוגיה.
מטפלים באומנות מציעים טיפולים במוסדות שיקומיים וטיפוליים (פנימיות, בתי כלא), מסגרות חינוכיות (בתי ספר, מתנ"ס) ובמכוני טיפול וקליניקות פרטיות.
בעבר אושרו רשיונותיהם של מטפלים באומנות על ידי משרד הבריאות, אך מתן הרשיונות מוקפא כיום בשל שינוי בתהליכי החקיקה. על כן, כיום מהווה האיגוד המקצועי של המטפלים באומנות - יה"ת - גורם מסמיך מרכזי בתחום.
