בן/בת זוגך חוזר/ת מהעבודה, מנשק/ת אותך ומסביר/ה שלא תוכלו לאכול יחד ארוחת ערב, פשוט יש לו/לה פגישה עם המאהב/ת. את/ה מחייך/ת ומאחל/ת שיהיה ערב מוצלח. נשמע מופרך לגמרי? היום בוחרים חלק מהזוגות לקיים "זוגיות פתוחה", אך בעבר, הוצע כי הסכמה ל"בגידת" בן/בת הזוג אינה נורמלית.
סובלנות חולנית היא מונח שטבע הפסיכיאטר אמיל פינטה בהתייחסו לקשר זוגי בו אחד מבני הזוג אינו מגיב בקנאה למצב מעורר קנאה. היעדר קנאה עשוי להתבטא, למשל, ב"שלישיה רומנטית" בה הגבר מקבל את יחסיה המיניים של אשתו עם גבר אחר ללא מחאה או קנאה.
פרויד ראה מידה מסוימת של קנאה רומנטית כנורמטיבית ויחס את מקורותיה לשלב האדיפאלי, בו מתאהב הילד בהורה בן המין השני ומתנסה בקנאה, חרדה ותסכול אל מול אי יכולתו להפוך את ההורה לבן זוגו. כשלים התפתחותיים המתרחשים בשלב האדיפאלי עשויים להביא הן לקנאה פתולוגית והן לסובלנות חולנית. הסבלנות המופרזת מתבטאת בשחזור של האדם הבוגר את הסיטואציה האדיפלית שהתרחשה במשפחתו וכך מממש את דחפיו האדיפאליים הבלתי מסופקים. כמו כן, פינטה טען כי היעדר הקנאה מאפשרת ביטוי מסווה של דחפים הומוסקסואלים. כך, למשל, מתאר פינטה גבר אשר חש בילדותו כי אחיו הצעיר תפס את מקומו בלב אמו ובבגרותו אפשר לאשתו לקיים יחסי מין עם גבר אחר. "משולש" זה אפשר לאותו גבר לשחזר מצב בו מקומו נתפס ע"י גבר אחר. במקביל, יחסי המין בין האישה למאהב היוו ביטוי גם למשיכתו ההומוסקסואלית של הבעל אל המאהב. חשוב לציין כי פינטה טבע מונח זה בסוף שנות ה-70 וייתכן כי תפיסה פחות רלוונטית לימינו, כאשר חילופי זוגות, מערכות יחסים פתוחות וכן הלאה הפכו למקובלות ונתפסות כנורמטיביות יותר מבעבר.
ביבליוגרפיה
צילה של האהבה: קנאה רומנטית/ איילה מלאך פיינס, צ'רעקובר 1992.
Pathological tolerance, Pinta, American Journal of Psychiatry, vol: 135 (6) 1978 p:698-701.
