סכיזופרניה היא הפרעת נפש כרונית, אשר הלוקים בה עלולים לסבול מפגיעה משמעותית בחשיבה, בתפיסה, ברגש ובהתנהגות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התמונה הקלינית, כיצד ניתן לאבחן, הגורמים להפרעה ודרכי הטיפול.
מהי סכיזופרניה?
סכיזופרניה (בעברית – שסעת), הינה הפרעה נפשית כרונית וקשה אשר עלולה להתבטא בין היתר בפגיעה בבוחן המציאות ובשיפוט המציאות. משמעותו של המונח סכיזופרניה, אשר נטבע על ידי הפסיכיאטר פאול אויגן בלוילר, הינו "פיצול נפשי", כאשר הכוונה היא לפיצול ופגיעה בחיבור הטבעי בין תהליכים מנטאליים כמו תפיסה, חשיבה, רגש והתנהגות. נראה כי השימוש במונח זה גרם לבלבול הנפוץ באוכלוסייה בין סכיזופרניה לבין הפרעת זהות דיסוציאטיבית (המכונה לעתים "פיצול אישיות"), אשר מהוות שתי הפרעות נפשיות שונות זו מזו.
במהדורה החמישית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות - DSM מופיעה סכיזופרניה כחלק מהפרעות הקשת הסכיזופרנית, פרק בו נכללות מגוון הפרעות נפשיות הכוללות רכיב פסיכוטי, ביניהן "הפרעה פסיכוטית קצרה" או "הפרעה סכיזואפקטיבית". למעשה, סכיזופרניה, ששכיחותה באוכלוסייה הינה סביב 0.3-0.7 אחוז, נחשבת לאחת ההפרעות הנפשיות הקשות ביותר. זאת, הן לאור הפגיעה המשמעותית בנפשו של האדם ובתפקודי חיים שונים והן לאור הפרוגנוזה שלה, כלומר הצפי ביחס להתפתחותה ולסיכוי להטבה במצב הנפשי, אשר נוטה להיות לא טובה.
מאפייני ההפרעה והתפתחותה
אחת הדרכים המקובלות לתיאור סימפטומים של סכיזופרניה, היא בעזרת חלוקה לסימפטומים חיוביים וסימפטומים שליליים. סימפטומים חיוביים הם חריגות פתולוגיות מההתנהגות הנורמטיבית, כגון דלוזיות, הלוצינציות, הפרעות חשיבה והפרעות בדיבור. לעומת זאת, סימפטומים שליליים הם היעדר פתולוגי של התנהגויות נורמטיביות, כגון דיבור דל ואפקט שטוח.
בדרך כלל הסימפטומים הפסיכוטיים (אשר משקפים פגיעה משמעותית ביכולת להבנת המציאות ופירושה) מופיעים לראשונה בין גיל ההתבגרות המאוחר לאמצע שנות ה-30, כך שסכיזופרניה אצל ילדים נדירה יותר. בתוך כך, ישנם הבדלים בין נשים לגברים במהלך התפתחות ההפרעה וכן באופייה: בעוד שגברים נוטים לחוות את האפיזודה הפסיכוטית הראשונה בראשית עד אמצע שנות ה-20 לחייהם, בקרב נשים, היא נוטה להתרחש בסוף שנות ה-20. לצד זאת, גברים נוטים לחוות יותר סימפטומים שליליים ופגיעה קוגניטיבית, בעוד שנשים נוטות לחוות יותר סימפטומים פסיכוטיים.
יש לציין כי במקרים רבים, ניתן לצפות כבר קודם לאפיזודה הפסיכוטית הראשונה בהתפתחות הדרגתית של סימנים מקדימים אופייניים להפרעה, כדוגמת ירידה קוגניטיבית. למעשה, מחקרים מצביעים על הבדלים קטנים אך מובהקים בנפח המוח בין נבדקים עם סכיזופרניה במהלך האפיזודה הפסיכוטית הראשונה, לנבדקים ללא סכיזופרניה. ממצאים אלו תומכים בהשערה כי חלק מהפגיעה המוחית בהפרעה הינה התפתחותית באופייה, ומתרחשת עוד קודם להופעתה של פסיכוזה.
החיים בצל סכיזופרניה
מצבו הנפשי והתפקודי של אדם המתמודד עם סכיזופרניה עלול לסבול מתנודתיות. כך, בעוד שבתקופות מסוימות עשוי האדם להתמודד בעיקר עם סימפטומים שליליים (כדוגמת יכולת נמוכה יותר לביטוי רגשי), לפרקים עלולות להתרחש התלקחויות פסיכוטיות המבטאות החרפה במצב. חומרת הפגיעה התפקודית והמצוקה עקב ההפרעה עלולות להשתנות בין אדם לאדם, אולם רבים מהמתמודדים עימה זקוקים למסגרת מחזיקה וחיים בהוסטלים וקהילות תומכות לנפגעי נפש. רק כעשרה אחוז מהמתמודדים עם ההפרעה מצליחים לשמור על תפקודם בתחום התעסוקתי, ועל פי רוב התפקוד בתחום החברתי נוטה להיות שמור יותר בקרב נשים.
ככלל, ניתן לומר כי סימפטומים פסיכוטיים נוטים להיות במגמת ירידה עם העלייה בגיל. יחד עם זאת, רק בקרב כ-20% מהמתמודדים עם סכיזופרניה, נוטה מהלך ההפרעה להיות במגמת שיפור עם השנים, והחלמה מוחלטת הינה נדירה למדי. לצד ההתמודדות עם הקשיים האופייניים לסכיזופרניה, מתמודדים עם ההפרעה נוטים לסבול גם מבעיות נלוות, ביניהן בעיות רפואיות כגון סוכרת ומחלות לב. בנוסף, סכיזופרניה מאופיינת בסיכון נלווה מוגבר להתאבדות והתמכרות לסמים ואלכוהול, כמו גם בתוחלת החיים ממוצעת הנמוכה בכחמש עשרה שנים מתוחלת החיים באוכלוסייה הכללית.
אבחון סכיזופרניה
על פי ה-DSM-5, אבחנה של סכיזופרניה ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:
א. שניים (או יותר) מהסימפטומים הבאים מופיעים לתקופה של חודש לפחות (או פחות, בהינתן טיפול מוצלח), כאשר לפחות אחד משלושת הסימפטומים הראשונים (1,2,3) חייב להופיע:
1. דלוזיות - מחשבות שווא, אמונות או רעיונות ללא בסיס מציאותי. דלוזיות נפוצות הן דלוזיות רדיפה (תחושת נרדפות או איום), ייחוס (תחושת החולה שאירועים ניטרליים מכוונים אליו), גדלות (תחושת חשיבות ויכולת מופרזים) ושליטה (אמונה שהמחשבה או ההתנהגות נשלטות על די גורם חיצוני).
2. הלוצינציות - תפיסה חושית בהיעדר גירוי ממשי כשמיעת קולות, ראיית חזיונות וכדומה.
3. דיבור לא מאורגן - כגון השמטה או חוסר קוהרנטיות.
4. התנהגות בלתי מאורגנת או קטטונית - כמו קפיאה בתנוחה קבועה.
5. סימפטומים שליליים - דוגמת השטחה רגשית או אובדן יוזמה.
ב. לאורך תקופה משמעותית מאז תחילת ההפרעה ניכרת ירידה בולטת ברמת התפקוד בתחום אחד או יותר (עבודה, יחסים בין-אישיים, טיפול עצמי), בהשוואה לרמת התפקוד שהושגה לפני תחילת ההפרעה. כאשר ההפרעה פורצת בילדות או בגיל ההתבגרות, ישנו כישלון בהשגת יחסים בין-אישיים, אקדמיים או תפקוד מקצועי ברמה המצופה.
ג. סימני ההפרעה מתמשכים לאורך לפחות חצי שנה. תקופה זו של שישה חודשים חייבת לכלול בתוכה לפחות חודש אחד של סימפטומים (או פחות אם ההפרעה מטופלת בהצלחה) המתאימים לקריטריון א' (כלומר סימפטומים בשלב הפעיל) ויכולים לכלול תקופות של סימפטומים המבשרים על ההפרעה (פרודרום) או סימפטומים שאריים (לרוב סימפטומים שליליים ואמונות מוזרות). במהלך תקופות בהן מופיעים סימפטומים המבשרים על ההפרעה או סימפטומים שאריים, סימני ההפרעה יכולים להופיע רק כסימפטומים שליליים או להופיע כשני סימפטומים או יותר המופיעים בקריטריון א' בצורתם המוחלשת (כגון אמונות מוזרות, חוויות תפיסתיות יוצאות דופן).
ד. הפרעה סכיזו-אפקטיבית ודיכאון או הפרעה בי-פולרית עם מאפיינים פסיכוטיים נשללו, מכיוון שלא היתה אפיזודה של דיכאון מג'ורי או אפיזודה מאנית במקביל לסימפטומים של השלב הפעיל, או אם היו אפיזודות הקשורות למצב הרוח במהלך השלב הפעיל של ההפרעה, משכן היה קצר ביחס לסך הזמן של התקופות הפעילות והשאריות של ההפרעה.
ה. לא ניתן לייחס את ההפרעה להשפעות פיזיולוגיות של שימוש בחומרים (כגון: שימוש בסמים או תרופות) או מצב רפואי אחר.
ו. אם ישנה היסטוריה של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי או הפרעת תקשורת שהחלה בילדות, הדיאגנוזה של סכיזופרניה נעשית רק במקרה שישנן דלוזיות או הלוצינציות בולטות, בנוסף לשאר הסימפטומים הדרושים לסכיזופרניה, המופיעים לפחות במשך חודש אחד (או פחות אם טופלו ביעילות).
גורמים לסכיזופרניה
תורשה גנטית היא אחד הגורמים המרכזיים ביותר המשפיעים על הסיכון להתפתחות ההפרעה. כך למשל, ברגע שאחד ההורים לוקה בהפרעה הסיכון מטפס ל-12%, ומזנק ל-40% במידה ושני ההורים מאובחנים עם ההפרעה. בדומה, מחקרים שנערכו על תאומים הראו כי כאשר תאום לא זהה לוקה בהפרעה הסיכון של אחיו ללקות בה גם עומד על כ-10% בממוצע, בעוד שבקרב תאומים זהים הסיכון מטפס לכ-50%. יש לציין כי על אף התקדמות בחקר הרכיב הגנטי בהתפתחות ההפרעה, טרם ברורים לחלוטין כלל הגנים הקשורים בה והאופן בו הם משפיעים על התפתחותה.
בנוסף, מצביעים מחקרים גם על קשר בין סיבוכים מסוימים הקשורים בהיריון ובלידה או גיל גבוה של האב, לסיכון גבוה יותר להתפתחות סכיזופרניה. כמו כן, נמצא קשר בין מגוון נסיבות סביבתיות לשכיחות גבוהה יותר של ההפרעה, ביניהן לידה בחורף המאוחר או בראשית האביב באזורים גיאוגרפיים מסוימים, כמו גם גורמי דחק בילדות כדוגמת טראומה או הגירה וכן מגורים באזורים עירוניים. עם זאת, חשוב לציין כמובן כי בקרב מרבית הילדים עם גורמי הסיכון הללו, לא מתפתחת סכיזופרניה.
טיפול בסכיזופרניה
סכיזופרניה היא הפרעה כרונית אשר מלווה את חיי האדם, אולם חשוב לדעת כי קיימים מענים טיפוליים שבכוחם להביא להטבה בתפקוד של האדם המתמודד עם ההפרעה ובאיכות חייו. בשל אופיה הכרוני של ההפרעה, ובדומה לאופן הטיפול בהפרעות כרוניות אחרות – מומלץ כי המעטפת הטיפולית-שיקומית תכלול שיתוף פעולה של גורמי רפואה וכן אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. גם תמיכת המשפחה והסביבה הקרובה חשובה מאוד בתהליך הטיפולי ועשויה לסייע למתמודד עם ההפרעה בהסתגלות לחיים בצילה.
כיום, הטיפול בסכיזופרניה כולל לרוב טיפול תרופתי, אשר נמצא כמפחית את הסיכון לתמותה וכן את כמות האשפוזים בעת הקפדה על נטילתו העקבית והרציפה. לרוב, ניתן הטיפול התרופתי בשילוב עם התערבויות פסיכותרפיה כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וכן עם התערבויות פסיכוסוציאליות. יש לציין כי קיימת חשיבות מכרעת לטיפול מוקדם בסכיזופרניה, וזאת מכיוון שכל התלקחות פסיכוטית עלולה להוביל לפגיעה קשה ביכולות הקוגניטיביות. עם זאת, בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת גם גישה של טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות.
מקורות
אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח. ונוימן, מ. (2003). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל אביב: דיונון, מהדורה רביעית.
DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press
Insel, T. R. (2010). Rethinking schizophrenia. Nature, 468(7321), 187-193
Kahn, R. S. (2020). On the origins of schizophrenia. American Journal of Psychiatry, 177(4), 291-297
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1998) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition
McCutcheon, R. A., Marques, T. R., & Howes, O. D. (2020). Schizophrenia—an overview. JAMA psychiatry, 77(2), 201-210
