ספרציה-אינדיבידואציה הינו תהליך התפתחותי מרכזי שהגתה הפסיכואנליטיקאית מרגרט מאהלר, ולדבריה מהווה גורם מרכזי בעיצוב האישיות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על השלבים המקדימים ותהליך הספרציה-אינדיבידואציה.
ספרציה-אינדיבידואציה הינו תהליך התפתחותי מרכזי שתואר בידי הפסיכואנליטיקאית מרגרט מאהלר (1897-1985), יהודייה ילידת הונגריה שהיגרה לניו-יורק עקב עליית הנאציזם. התיאוריה נולדה מתוך תצפיות שערכה מאהלר על תינוקות וילדים נורמטיביים מול כאלה בעלי הפרעות התפתחותיות קשות. היא שמה במרכז את האינטראקציות הממשיות בין האם לילד בשנים הראשונות של החיים, ולכן נחשבת חלק מהותי מזרם יחסי האובייקט.
שלבים מקדימים לתהליך הספרציה-אינדיבידואציה
על פי מאהלר, תהליך הספרציה-אינדיבידואציה מתרחש בשלוש השנים הראשונות לחייו של הילד והוא מהווה גורם מרכזי בעיצוב האישיות. מאהלר טענה כי בעוד שלידתו הפיזית של התינוק מתרחשת עם יציאתו מהרחם, הרי שהלידה הפסיכולוגית מתרחשת מאוחר יותר ובאופן הדרגתי לאורך ששת השלבים שתיארה, הנמשכים מלידתו של התינוק ועד גיל 3. התהליך נפתח בשני שלבים מקדימים, אשר המשותף להם הוא היעדר הנפרדות בין התינוק להורה:
• השלב האוטיסטי הנורמלי: מאפיין את 4 השבועות הראשונים לחייו של התינוק. בשלב זה התינוק "מנותק" מהעולם החיצון, מעביר את רוב זמנו בשינה ובסיפוק צרכיו הפיזיולוגיים הראשוניים, כגון הזנה. בשלב זה, ההפרדה בין עצמי לאחר אינה קיימת, התינוק אינו מכיר בקיומה של האם או בכך שהצרכים מסופקים לו בידי גורם חיצוני. עם השנים מאהלר הציעה שהתינוק בשלב זה אינו מנותק לחלוטין, אלא מכוונן בעיקר פנימה. שלב זה מאופיין בהיותו "מחוסר אובייקט" (Objectless).
• השלב הסימביוטי הנורמלי: מתרחש החל מהחודש השני לחייו של התינוק ועד גיל 5 חודשים. בשלב זה התינוק מתחיל להיות ער לאמו, אך עדיין לא מבין שהיא גורם נפרד ממנו; הוא רואה את עצמו ואת אמו כמערכת אחת כל-יכולה, מבלי שיכול להבחין היכן הוא מסתיים ואימו מתחילה. בהמשך לכך, תפקידה של האם הוא להתאים את עצמה לצרכים הסימביוטיים של התינוק. השלב מאופיין בהיותו "קדם אובייקט" (Preobjectal).
על פי מאהלר, שלב סימביוטי זה הכרחי בכדי לאפשר לתינוק לצאת בהמשך לעבר ספרציה ולבנות לעצמו זהות מובחנת, שתאפשר קשרים עתידיים המאפשרים התמזגות ונפרדות. בהתאם, קיבעון או קושי בשלב זה עשוי להשאיר את התינוק עם צורך תלותי עז בקשרים סימביוטיים גם כאדם בוגר.
תהליך הספרציה-אינדיבידואציה
בסביבות גיל חצי שנה מתחיל התהליך המרכזי, המכונה ספרציה-אינדיבידואציה. בתהליך זה מתחילה הכרה באובייקט נפרד, והוא מורכב מ-4 תתי-שלבים המתארים את הלידה הפסיכולוגית של התינוק:
1. הבחנה - Differentiation
בשלב זה, המתרחש בין גיל 6 חודשים ועד גיל 10 חודשים, לומד הילד לזחול, מרשה לעצמו להתרחק מעט מהאם ובכך מתחיל לראות את עצמו כמובחן מהעולם ומאמו. הוא חוקר את הסביבה הקרובה שלו ואת פניה וגופה של אמו, תוך הקפדה על שמירת קרבה אליה. השלב הזה תואר בידי מאהלר גם כבקיעה (Hatching), בדומה לתהליך הראשוני המתרחש בקרב יונקים אחרים.
מאפיין נוסף של השלב הוא חרדת זרים, המופיע כאשר התינוק מתחיל להיחשף לעולם. חרדה זו מסמנת את התחלת הספרציה היות והיא מצביעה על ההפרדה, הן התפיסתית והן הרגשית, שנוצרה אצל התינוק בין העצמי לבין אדם זר.
2. אימון - Practicing
שלב זה, המתרחש בין הגילאים 10 עד 15 חודשים, מתחיל למעשה את תהליך הלידה הפסיכולוגית של התינוק. במהלכו מתחיל הילד להתרחק יותר מאמו, במקביל להתפתחות הפיזיולוגית של יכולות העמידה וההליכה. יכולות חדשות אלו נותנות לילד נקודת מבט חדשה על העולם, ומאפשרות לו להתחיל "להתאמן" בחקירתו.
האם, הדרושה עדיין מאוד עבור התינוק, משמשת כעת כבסיס ביתי (Home Base), המאפשר לילד לעצור ולחזור לתדלוק רגשי בכדי שיוכל להמשיך בחקירותיו. שלב זה תואר גם כתחילתו של "רומן עם העולם" עבור הילד, בו הוא מוקסם מסביבתו ומבקש לגלות ולכבוש אותה.
3. התקרבות מחדש - Rapprochement
שלב זה מתרחש בין הגילאים 14 חודשים עד 24 חודשים. בשלב הקודם, הילד התחיל להתרחק מהאם יותר ויותר ובמקביל העניין שלו באינטראקציות חברתיות עם הסביבה גבר. בשלב זה, עולה מחדש הצורך בהתקרבות לאם; הילד מגלה להפתעתו שהאם אינה זמינה בכל מצב ומחפש את קרבתה באופן פעיל.
השלב מאופיין באמביוולנטיות כלפי הקשר עם האם: מצד אחד, הילד דורש מהאם יותר אוטונומיה ומצד שני, הפחד מהמשך תהליך היציאה לעצמאות מוביל לציפייה שהאם תהיה שותפה לכל פרט ופרט בחייו. משבר ההתקרבות מחדש נובע מההבנה המתגבשת של הילד שאמו ואביו הם אנשים נפרדים ממנו, עם פעילויות משלהם ותחומי עניין משלהם, המכריחה אותו לוותר על שאיפותיו האומניפוטנטיות "לכבוש את העולם", המאפיינות את השלב הקודם.
משבר השלב הזה, בו הילד "קרוע" בין צרכי התלות שלו בהוריו לבין רצונו לא להזדקק להם, מגיע לשיאו בגיל 18 חודשים. כתוצאה מכך, הילד עשוי להפגין התנהגויות סותרות של בריחה ונסיגה מהאם לצד היצמדות פיזית וחוסר מוכנות להתנתק.
זהו שלב משמעותי מאוד: על פי מאהלר, פיתרון מוצלח של השלב דורש מההורים "לשרוד" אותו. כלומר, להכיל באופן אמפתי את הצרכים והרגשות המנוגדים לעיתים של הילד, ולא לאמץ באופן חד-מימדי הזמנה להתקרבות או לנפרדות בלבד.
4. אינדיבידואציה וקביעות האובייקט - Object Constancy
שלב זה מתחיל בגיל שנתיים ומסתיים בסביבות גיל שלוש. במהלכו מתחילה להיווצר קביעות האובייקט הרגשית (Emotional object constancy); הבנה אמיתית שהאובייקטים האהובים והמגוננים (האם, האב והקרובים האחרים) אינם משתנים ואינם נעלמים גם כאשר הם נמצאים מחוץ לטווח הראייה שלו. הקשר הרגשי עם האם קיים גם כשהיא איננה, והיא אינה הופכת אוטומטית ל"רעה" כאשר איננה זמינה. במקביל, מתחילה להתפתח אצל הילד תחושה של קביעות ויציבות פנימית לגבי עצמו, בדרך לבניית זהות אוטונומית ואינדיבידואלית.
למרות שמדובר בשלב האחרון בתיאוריה של מאהלר, תהליך הספרציה-אינדיבידואציה אינו נגמר כאן, וממשיך למעשה לאורך החיים בחיפוש האישי אחר נפרדות והתמזגות ברמות שונות במערכות היחסים שאנו יוצרים. על פי מאהלר, כשלים בכל אחד מתתי-השלבים המרכיבים את תהליך הספרציה-אינדיבידואציה עלולים להוביל לפתולוגיות שונות, כאשר ככל שהכשל הינו מוקדם יותר, כך הפתולוגיה תהא חמורה יותר.
מקורות
אפלמן, ח., נוף, א. (2013). שלבים ראשונים של ההתפתחות - זרקור על התיאוריות של בולבי ושל מאהלר. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
ברמן, ע. וכספי-יבין, י. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 10: תיאוריות על האישיות). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים.
Kramer, S. (1994). The influence of Mahler and Kohut on psychoanalytic theory and practice. In: Kramer, S., & Akhtar, S. (Eds.). Mahler and Kohut: Perspectives on Development, Psychopathology, and Technique (pp. 1-16)
Mahler, M. S. (1968). On Human Symbiosis and the Vicissitudes of Individuation. New York: International Universities Press
Mahler, M. S. (1994). Separation-Individuation: The Selected Papers of Margaret S. Mahler. Northvale, New Jersey: J. Aronson
