צרכים נוירוטיים הינם מונח מרכזי בתיאוריה של הפסיכואנליטיקאית קארן הורני, המתייחסת להיווצרותה והתנהלותה של נוירוזה בבני אדם. פרויד ראה את הנוירוזה כנובעת מדחפים מיניים ותוקפניים הטבועים באדם ואינם יכולים לבוא לידי ביטוי עקב האיסורים שמטילה החברה. לעומתו, דיברה הורני על נטיות אופי קונפליקטואליות הנוצרות בעקבות חסך בחום הורי בתקופת הילדות. הורים אשר אינם מגיבים לצרכים הבסיסיים של ילדיהם, מתנהגים אליהם באכזריות או לחילופין מפנקים אותם יתר על המידה, יוצרים אצל הילד עוינות בסיסית, המובילה לתחושה של חוסר ביטחון בהתנהלותו בעולם. כך, הופכים הצרכים האמיתיים לצרכים נוירוטיים, אותם חילקה הורני לשלוש קטגוריות מרכזיות:
תנועה לקראת בני-אדם: אדם זה הוא "הטיפוס הצייתן". זהו אדם שמטרתו העיקרית היא קבלת יחס חם ואוהד מהזולת, ועל מנת לעשות כן הוא מוכן למלא אחר רצונם של אחרים מבלי להתייחס לרגשות שליליים בתוך עצמו, כגון כעס, תוקפנות ואנוכיות. עמידתו מול האחר היא כזו של חולשה וחוסר ישע וכן תפיסה עצמית של "קדוש מעונה". לדעתה של הורני, ברקע של האוריינטציה הזו קיימים דווקא צרכים חזקים של שליטה ושל תוקפנות. וכך, במקרים בהם נכשלות המניפולציות הרגשיות שהאדם מפעיל על זולתו על מנת לקבל יחס, עלולים להתעורר תוקפנות והתקפי זעם מצידו.
מבחינה אבחנתית, מתאים הטיפוס הזה שהציעה הורני להגדרה של הפרעת אישיות תלותית.
תנועה נגד בני-אדם: אדם זה הוא "הטיפוס התוקפן". אלו אנשים שרואים את החיים כ"ג'ונגל אנושי", שבו רגשות כנים של חיבה אינם אפשריים. יחסיהם האנושיים מאופיינים במשחקי שליטה ובניצול העליונות שלהם על אחרים. הם מדחיקים כל צורך שלהם עצמם באהבה ונוטים לסלוד מהפגנות של חולשה ושל חוסר ישע בקרב אחרים, היות שהן מזכירות להם את הרגשות המודחקים הללו אצלם.
מבחינה אבחנתית, מתאים הטיפוס הזה שהציעה הורני לאבחנה של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית.
התרחקות מבני-אדם: אדם זה הוא "הטיפוס המרוחק". אלו אנשים שהתנהגותם מאופיינת בניתוק רגשי, בהשטחה של רגשות ובהתרחקות כללית מחברתם של בני אדם. הם נוטים להימנע מהשתתפות פעילה באינטראקציות אנושיות ובמקום זאת לצפות בהן מהצד, ומדכאים את רגשותיהם על מנת שלא להיות מושפעים מבני אדם או תלויים בהם.
מבחינה אבחנתית, מתאים הטיפוס הזה שהציעה הורני לאבחנה של הפרעת אישיות סכיזואידית.
כיצד ניתן להבדיל בין צרכים נוירוטיים לצרכים נורמליים? באופן כללי, הצרכים הנוירוטיים שתוארו לעיל יכולים לבוא לידי ביטוי במידה מסויימת גם אצל אנשים בריאים: כולנו עשויים להיות תלותיים, תחרותיים ומרוחקים במידה כזו או אחרת בסיטואציות שונות ומול אנשים שונים. לפיכך, על מנת שצרכים ייחשבו נוירוטיים הם צריכים להיות בעלי עוצמה רבה, לבוא לידי ביטוי מול כל האנשים שהאדם פוגש בחייו ללא הבחנה, לעורר חרדה אם אינם מסופקים, ושהאדם יפעל על פיהם תוך התעלמות מהמציאות החיצונית.
ביבליוגרפיה
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
סירס, ג'. (2000). אימהות הפסיכואנליזה: הלן דויטש, קארן הורני, אנה פרויד ומלאני קליין. תל-אביב: דביר.
