רציונליזציה היא מנגנון הגנה הפועל באמצעות מתן הסבר רציונלי להתרחשות שמאיימת על יציבות העצמי, במטרה להימנע ממגע עם תוכן רגשי שהיא מעוררת. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על פעולת מנגנון הרציונליזציה.
רציונליזציה היא סוג של מנגנון הגנה, אשר פועל באמצעות מתן הסבר לוגי והגיוני להתנהגות או להתרחשות שמאיימת על יציבות העצמי, במטרה להימנע ממגע עם החוויות הרגשיות שאלו מעוררים. מאחר ומדובר במנגנון הגנה, הבחירה בהסבר רציונלי לשם מתן פשר לדבר מה, אינה נעשית באופן מודע, אלא נועדה בכדי לשמור על האדם מפני מפגש עם תוכן רגשי מאיים. כך למשל, ניתן לחשוב על ילד שמבלה אצל חברו, וחש קנאה בלתי נסבלת לאור צעצוע מיוחד שיש לחבר. במקום להבין שזהו הרגש שהוא חש, ייתכן והילד ירצה ללכת מהמקום, בהסבר ההגיוני למצב "כי כבר מאוחר". כך, ניתן הסבר שמרחיק אותו מהחוויה הרגשית המתסכלת, אולם נותן להתנהגות פשר רציונלי.
פעילות של מנגנוני הגנה, (או כפי שניתן לכנותם, "הגנות") קיבלה התייחסות בתוך התיאוריה הפסיכואנליטית על ידי זיגמונד פרויד, שראה אותה כמופעלת על ידי האגו במטרה לשמור על חוויה של יציבות נפשית. אנה פרויד, בתו, פיתחה רעיון זה ואף הרחיבה את ההתייחסות למנגנוני הגנה מסוגים שונים.
רציונליזציה היא מנגנון הגנה אחד מני רבים. הישענות מסתגלת של אדם על מנגנוני הגנה תהיה מגוונת, גמישה ותלוית סיטואציה. שימוש בלתי מסתגל במנגנוני הגנה, יכלול הישענות בלתי גמישה ונוקשה על הגנות מסוימות, ללא קשר לסיטואציה או למצב בו האדם נמצא. לכן, עבודה עם הגנות בתוך טיפול, תכלול ניסיון לזהות את מנגנוני ההגנה שמפעיל האדם, במטרה לסייע לו להשתמש בהם באופן גמיש ומפותח יותר – לפתח מגוון רחב יותר של תגובות והתנהגויות, אל מול איומים רגשיים.
פעולת הרציונליזציה
רציונליזציה מתחוללת כאשר האדם מעניק לדברים אשר מאיימים על יציבותו הרגשית, הסברים שכמו נותנים להם הצדקה או פשר, וכך מונעים ממנו להתמודד עם המשמעויות הרגשיות שלהם. מאחר ומנגנון הרציונליזציה מבצע "מניפולציה" על החוויה של האדם, ולא משנה את תפיסת המציאות החיצונית, המנגנון נחשב למנגנון מסדר גבוהה.
ניתן לחשוב על אדם שלא מתקבל לעבודה שרצה מאוד. במקום לבוא במגע עם רגש האכזבה או התסכול שהדבר עשוי לעורר, הוא עשוי לומר לעצמו כי "לא נורא שלא התקבלתי, גם כך העבודה הייתה תובענית ולא הייתה משאירה לי זמן פנוי". כך, האדם לא מתמודד עם האכזבה, אלא מפרש את האירוע אך ורק באופן שמבחינה רציונלית הוא לטובתו. כמובן כי יש גם יתרון בלהצליח ולראות את חצי הכוס המלאה במקרים כגון זה, אולם ברגע שההסבר שמעניקים לאירוע מוחק לגמרי חוויה רגשית מסוימת, במקרה זה האכזבה, ייתכן כי מדובר בהסבר שנובע מפעולה לא מודעת של רציונליזציה.
מגנון הרציונליזציה מופעל גם במקרים בהם אנשים מספקים הסבר רציונלי להתנהגות שנובעת ממקור רגשי בלתי רציונלי, או שהיא מאיימת על העצמי, והרציונליזציה שנעשית מופעלת במטרה למנוע מהאדם להתמודד עם אספקטים אלו של האירוע. למשל, אדם שלא מסוגל לבוא במגע עם החלקים התוקפניים שבו, עשוי לומר כי סטר לבנו על הלחי מפני שהוא חושב שזה טוב בשבילו, כחלק מהחינוך, במקום להתמודד עם הידיעה שלעיתים הוא נוקט באלימות או בחוסר שליטה. ייתכן כי אותו אדם יחווה חרדה, או מצוקה רגשית גדולה, אל מול ההכרה בחלקים אלו בתוכו.
מעבר לכך שהישענות קיצונית על מנגנון הרציונליזציה עשויה להיות בעייתית מעצם היותה מנתקת אדם מחוויות רגשיות, היא עשויה לשמש לרעה אנשים שנמנעים משימוש במוסר. כך כאשר מנגנון הרציונליזציה מצדיק התנהגות פוגענית או אלימה ("זה הגיע לו", "הוא ילמד מזה לקח"), או כאשר נעשה בו שימוש כחלק מהפרעה נפשית מסוימת – לדוגמא הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, אז ההסברים הלוגיים משרתים את האדם לנקוט בצורה פוגענית ובלתי מתחשבת כלפי הסביבה.
מקורות
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית/ מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.
Introduction to the practice of psychoanalytic psychotherapy / Lemma, A, Wiley & sons, 2016
