שנת REM מוכרת גם כ"שנת חלום", והיא אחד מהשלבים במחזור השינה הכולל את מרבית החלימה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא מתי שנת חלום מתרחשת, מה היא כוללת ומה קורה למוח בזמן שינה זו.
התעוררתם משינה עמוקה וזכרתם את החלום שלכם לפרטי פרטים? כנראה שהתעוררתם באמצע שנת REM. שנת REM, המוכרת בכינויה ״שנת חלום״ היא אחד מהשלבים החשובים במחזור השינה.
מה היא שנת REM?
מקור שמה של שנת REM בתנועת עיניים מהירה – Rapid Eye Movement – המתרחשת במהלכה. היא מוכרת גם בכינויה ״שנת חלום״ והיא אחד מהשלבים במחזור השינה הכולל את מרבית החלימה. שלב ה-REM נחשב לחשוב במיוחד עבור התפקוד התקין של בני האדם, ויש עדויות לכך שהוא קשור ליכולות זיכרון ולמידה.
עד לגילוי שנת ה-REM בשנת 1953 על ידי החוקרים קלייטמן ואסרינסקי, נחשבה השינה למצב פאסיבי אליו נכנסים בעקבות ההירדמות. אולם, כאשר החוקרים זיהו את שנת ה-REM, הם שמו לב שבשלב זה קיימת פעילות משמעותית של תנועות עיניים וגלי מוח, שדומים לפעילות המוחית שמתקיימת בערות. כמו כן, הם גילו שכאשר מעירים אנשים במהלך שנת REM הם נוטים לזכור את חלומותיהם בצורה ברורה ומפורטת יותר מאשר ביקיצה משלבי שינה אחרים. כך, התגבשה ההבנה שלא מדובר במצב בו המוח "כבוי" ושהשינה כוללת תהליכים אקטיביים ומורכבים.
מתי היא מתרחשת ומה היא כוללת?
על פי רוב, תגיע שנת החלום כ-90 דקות לאחר תחילת ההרדמות, ותהווה כ-25% מזמן השינה כולו. בעוד ששאר שלבי השינה מאופייניים בהפחתת הפעילות הפיזיולוגית של הגוף, בשנת REM רמת הפעילות במוח ורמת המתח הפיזיולוגי בגוף עולות, והן דומות יותר לפעילות במצב של ערות. שרירי השלד, לעומת זאת, מעמיקים עוד יותר את רפיונם ומגיעים למצב של שיתוק מוחלט.
עד גיל שנה, שנת החלום מופיעה בתדירות גבוהה יותר מאשר אצל אדם בוגר, והיא מלווה בתנועות גופניות – כלומר ללא שיתוק השרירים המאפיין את שנת החלום אצל הבוגר. תופעת שיתוק השרירים בעת שנת REM היא קריטית היות והיא נועדה למנוע מהחולם לבצע במציאות פעולות שאינן רצויות במהלך השינה אך מתרחשות אצלו בחלום (כמו למשל להתחיל ללכת). כאשר אנשים מתעוררים בפתאומיות בשלב ה-REM, הם עשויים לחוות שיתוק שינה – תופעה שמתרחשת כאשר המוח כבר ער אך שאר חלקי הגוף עדיין משותקים.
כמו כן, חלק מהפרעות השינה קשורות לשנת REM, כמו למשל פראסומניה ("סהרוריות"), הפרעה שמערבת הליכה מתוך שינה או דיבור מתוך שינה, ומתרחשת בדרך כלל במצב שבין שנת REM לערות. או למשל נרקולפסיה, בה מתרחש מעבר מהיר מדי ממצב ערות למצב של שנת REM, תוך דילוג על שלבי השינה המוקדמים יותר.
מה קורה במוח בזמן שנת REM?
שלבי השינה השונים מתאפיינים בדפוסים שונים של פעילות מוחית. כאשר אנו מנסים לרשום פעילות מוחית זו באמצעות מכשירים טכנולוגיים, כמו מכשיר EEG, אנו נראה דפוסים שונים של גלי מוח, המייצגים את הפעילות של הנוירונים במוח בכל שלב.
בשלבי השינה מוקדמים ניתן לזהות גלים המכונים גלי אלפא (בעלי תדירות של 8-13 הרץ) וגלי תטא (שתדירותם 4-7 הרץ), ואילו בשלבים מאוחרים יותר של שינה עמוקה, נזהה גלי דלתא (בעלי תדירות של 0-4 הרץ). באופן מעניין, רישום גלי המוח באמצעות מכשיר EEG בשלב REM יהיה דומה במידה מסוימת לרישום המוחי בזמן העירות.
בתוך כך, ניתן יהיה לצפות בגלי התטא, המאפיינים את שלב השינה הראשוני והשטחי, כמו גם גלים אחרים המאפיינים תפקוד מוחי בזמן ערות. מסיבה זו מכונה שנת ה-REM גם "שינה פרדוקסאלית"- פעילותם החשמלית של גלי המוח מראה על שינה שטחית, אך החוויה הסובייקטיבית היא של שינה עמוקה.
מקורות
פ. לביא (1993), עולמה הקסום של השינה , הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד.
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1997) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition
