תסמונת פיקה היא הפרעת אכילה המופיעה בדרך כלל בגילאי הילדות, ומתבטאת באכילת חומרים בלתי אכילים ולא מזינים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא כיצד מאבחנים תסמונת פיקה, גורמים ודרכי טיפול.
פיקה הינה ציפור ממשפחת העורבים האוכלת נבלות ומנקה שאריות. התסמונת זכתה לשמה מאחר והילדים הסובלים ממנה אוכלים דברים בלתי אכילים אשר עלולים להזיק להם, באופן שאינו תואם את השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.
מהם התסמינים הקליניים של ההפרעה?
פיקה הינה הפרעת אכילה, אשר לרוב מופיעה בקרב ילדים. היא באה לידי ביטוי באכילת חומרים בלתי אכילים ולא מזינים לאחר גיל שנה. סוגי הדברים שהילדים אוכלים משתנה בהתאם לנגישות הדברים לילדים, אך אלמנטים שכיחים הם צבע, פלסטר, שער, בגדים, חוטים, לכלוך, צואת חיות, אבנים ונייר. במקרים קיצוניים התסמונת עלולה לגרום להרעלה.
עד כמה ההפרעה שכיחה?
עדויות על שכיחות התסמונת אינן מבוססות דיין, בין היתר כיוון שפעמים רבות ההפרעה נעלמת עם הגיל, ללא טיפול מותאם. כאשר כבר פונים לטיפול, מדובר לרוב במצבים מתמשכים או חמורים במיוחד. יחד עם זאת, נראה כי לרוב ההפרעה מתקיימת בקרב ילדים, בגילאי שנה עד שנתיים. לעומת זאת, בקרב מבוגרים ומתבגרים מדובר בהפרעה נדירה למדי, וכאשר היא כבר מופיעה, לרוב מדובר בסובלים מלקות אינטלקטואלית. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מגדריים בשכיחות התסמונת.
אבחנה ע"פ ה-5-DSM
לפי ה-5-DSM, מדריך האבחנות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders), אבחנה של תסמונת פיקה ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:
A. אכילה מתמשכת של חומרים לא מזינים, שאינם מאכל במשך חודש לפחות.
B. אכילת החומרים הלא מזינים שאינם מאכל, אינה מותאמת לשלב ההתפתחותי.
C. התנהגות האכילה אינה קשורה למנהג בעל תמיכה תרבותית או נורמה חברתית.
D. אם התנהגות האכילה מתקיימת בהקשר של הפרעה נפשית אחרת (לקות אינטלקטואלית, כגון הפרעה אינטלקטואלית התפתחותית, הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, סכיזופרניה, או מצב רפואי, כולל הריון) יש לקיים מעקב טיפולי בנידון.
מהם הגורמים להפרעה?
ההסבר לתסמונת שנוי במחלוקת, וישנם מספר השערות לגבי הגורמים להתפתחותה:
ליקויים בתזונה - ליקויים בתזונה עלולים לגרום להשתוקקות לחומר בלתי אכיל. לדוגמא, הרצון לאכול לכלוך או קרח נמצא קשור למחסור בברזל ואבץ.
גורמים פסיכולוגים - לפי תיאוריות פסיכודינמיות, תסמונת פיקה נגרמת עקב קיבעון בשלב האוראלי. שלב זה, לפי פרויד, הינו השלב הראשון בהתפתחות הפסיכו-סקסואלית של הילד. בשלב זה האנרגיה המינית מרוכזת בפה, והתינוק מספק את עצמו על ידי גירוי הפה (למשל, מציצת מוצץ או יניקה). במידה והתינוק אינו מסופק בשלב זה, למשל במצבים של הזנחה הורית או נטישה, או לחלופין מסופק יתר על המידה, עלול להתפתח קיבעון אוראלי אשר מוביל לעיתים לתסמונת פיקה.
כיצד ניתן לטפל בהפרעה?
תסמונת פיקה עלולה להיות מסוכנת ולכן חשוב לטפל בה בהקדם. תחילה, על ידי מניעת הילד מגישה לחומרים רעילים. כמו כן, יש חשיבות לטיפול רב מערכתי הכולל טיפול רפואי (במקרה של בעיה רפואית כתוצאה מהתסמונת), טיפול משפחתי להפרעות אכילה וטיפול רגשי לילדים מביא לשיפור משמעותי בתפקוד.
טיפול משפחתי כולל מתן תמיכה רגשית למשפחה, והדרכה להרגלי חיים בריאים אשר יאפשרו לילד התפתחות תקינה. טיפול משפחתי או טיפול פרטני הכולל הדרכת הורים מאפשרים למידת טכניקות התנהגותיות שונות כגון מודלינג, עיצוב, וחיזוק חיובי. מחקרים מצאו כי הטכניקה היעילה ביותר לטיפול בהפרעה זו היא מתן גירוי בלתי נעים על מנת להכחיד את ההתניה אשר הובילה לאכילת חומרים לא מזינים. כך, בזמן שהילד מכניס דברים לא ראויים לאכילה לפיו גורמים לו לתחושה לא נעימה (למשל, על ידי השמעת צליל לא נעים); הילד לומד באופן לא מודע לקשר את ההתנהגות עם דבר שלילי ולכן נמנע מלעשותה. טיפול רגשי פרטני, הכולל הדרכת הורים כאשר הסובל מההפרעה הינו קטין, מאפשר אף הוא חקירת הגורמים להתפתחות ההפרעה והתמודדות מיטיבה יותר עם מצוקות רגשיות.
כאמור, לעיתים ההפרעה מתקיימת לצד הפרעה נפשית, התפתחותית או רפואית אחרת. גם במקרים אלו, ניתן לעיתים לטפל ולהפחית את הסימפטום של אכילת חומרים באמצעות טיפול רפואי או באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
מקורות
אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. נוימן, מ. (1995). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה.תל אביב: הוצאת פפירוס.
DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A. (2003). Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, ninth edition. Philadelphia: Lippincott Williams& Willkins
