אקטינג אאוט, המתייחס לפעולה המתבצעת כאשר אין אפשרות לחוות ו/או לבטא במילים רגשות ותכנים נפשיים, הפך למונח שגור בשפה הפסיכואנליטית ולעיתים אף בשפה היומיומית. לעומתו, זכה המושג אקטינג אין לתשומת לב מועטה על אף שהוא מבטא, בהתאם להגדרותיו השונות, תתי סוגים של אקטינג אאוט.
מהו אקטינג אין?
אקטינג אין הוא מונח המתייחס לדינמיקות המתרחשות במסגרת הטיפול הפסיכותרפויטי, וזוכה לשתי הגדרות שונות אשר הציעו תיאורטיקנים שונים:
1. רגשות כלפי האנליטיקאי/ת מופנים לאדם אחר מחוץ לסיטואציה הטיפולית.
אנה פרויד התייחסה ל'אקטינג אין בהעברה' (Acting in the transference) והציעה כי לעיתים, כאשר רגשות ההעברה כלפי המטפל/ת מתעצמים והמטופל מתקשה להכיל אותם, רגשות אלו מופנים החוצה כלפי דמויות בסביבה החיצונית אשר הפניית רגשות אלו אליהם נחווית כלגיטימית ומעוררת פחות אשמה. לדוגמא, מטופלת עשויה לחוש אשמה על זעמה על המטפל היוצא לחופשה ולכן לא תבטא ולעיתים אף לא תחווה את הזעם. במקום, היא תתפרץ על מרצה באוניברסיטה. לחלופין, מטופל החווה אהבת העברה למטפלת שלו עשוי להכנס לקשר מיני כדי למתן את עוצמת רגשותיו לאנליטיקאית. הגדרה זו לאקטינג אין אינה מקובלת על כל הכותבים, מאחר וחלקם רואים אותה כתת סוג של אקטינג אאוט אשר אינו שונה מביטויים אחרים בפעולה.
2. פעולות לא ורבליות של מערכת השרירים אשר מתבצעות בחדר הטיפולים ונושאות משמעות מודעת או בלתי מודעת לגבי הדינמיקות הנפשיות של המטופל.
Paniagua טוען כי אקטינג אין מהווה ביטוי דרמטי פחות ומעודן יותר של אקטינג אאוט, וכי בניגוד לאקטינג אאוט- הוא מתרחש רק בתוך חדר הטיפולים ולא מחוץ לו. אקטינג אין, להגדרתו, מתבטא בשפת גופו של המטופל אשר נושאת מסר מודע (אך לא מדובר) או בלתי מודע על חוויתו הרגשית והדינמיקות הנפשיות המאפיינות אותו. Paniagua כולל בהגדרה זו מגוון פעולות כפכירת ידיים, משחק עם חפצים, ביגוד או שיער, הליכה לשירותים באמצע הפגישה, לקיחת ממחטות נייר ועוד. כדוגמאות, הוא מתאר מטופל אשר שכב על הספה באופן נוקשה לחלוטין ועם הזמן קושרה חוויה זו לדממה בה היה צריך לשבת, כילד, כאשר אמו סבלה ממיגרנות קשות שארכו שעות על גבי שעות. דוגמא נוספת היא מטופל אשר הפגין תנועות גוף עצבניות לאחר שאיחר לפגישה במספר דקות.
Paniagua מדגיש כי פעולות בלחתי רצוניות כעיטוש, הזעה או הסמקה לא ניתן להגדיר כאקטינג אין (או כאקטינג אאוט) מאחר ולא מעורב בהן רצון חופשי של המטופל.
ביבליוגרפיה
Acting in revisited. Paniagua, Cecilio. The International Journal of Psychoanalysis, Vol 79(3), Jun 1998, 499-512.
The patient and the analyst: The basis of the psychoanalytic process (2nd ed.). Sandler, Joseph; Dare, Christopher; Holder, Alex; Dreher, Anna Ursula. Madison, CT, US: International Universities Press, Inc. (1992). x, 238 pp.
