כאשר אנו חושבים על נוירוזה במונחים הפרוידיאנים, אנו נוטים לחשוב על נוירוזות המתפתחות כתוצאה מקונפליקטים ילדיים אשר לא נפתרו כראוי, ובאים לידי ביטוי בסימפטומים פסיכיאטריים שונים.
עם זאת, פרויד הציע סוג נוסף של נוירוזה אותו הוא כינה נוירוזה אקטואלית. נוירוזה אקטואלית היא נוירוזה השונה, לטענתו של פרויד, מנוירוזות אחרות בכך שמקורה אינה בקונפליקטים ילדיים אלא בהיעדר סיפוק מיני בהווה. פרויד טען כי כל נוירוזה, וכך גם נוירוזה אקטואלית, נובעת בבסיסה הלא מודע מגורמים מיניים. עם זאת, הוא טען כי הנוירוזות הפסיכולוגיות קשורות בעכבות וכשלים שמקורם בהתפתחות הפסיכו-סקסואלית הילדית ואילו נוירוזה אקטואלית קשורה בחוסר סיפוק מיני בחיים הבוגרים. מתוך תפיסה זו המבחינה בין נוירוזה אקטואלית לשאר סוגי הנוירוזות, פרויד הציע כי נוירוזה אקטואלית קשורה בעיקר בגורמים גופניים (ולא נפשיים). בהתאם, הוא הציע כי פסיכואנליזה תהיה יעילה יותר לטיפול בנוירוזה פסיכולוגית, דרך הרחבת מודעותו של המטופל לגורמים הלא מודעים שבבסיסה, מאשר למצבים של נוירוזה אקטואלית.
הבחנתו של פרויד בין נוירוזה אקטואלית לבין נוירוזה פסיכולוגית שנויה היום במחלוקת, עקב ההכרה בעוצמת הקשר וההשפעות ההדדיות של הגוף-נפש. כמו כן, ההנחה הרווחת היום היא שסימפטומים הנוצרים בעקבות אירועים עכשוויים יושבים פעמים רבות על אירועי עבר וקונפליקטים מוקדמים, ובמובן זה ההפרדה החדה בין נוירוזה אקטואלית לבין נוירוזות פסיכולוגיות אינה חד משמעית.
יחד עם זאת, ההתפתחות המשמעותית שחלה בתחום הרפואי מאז ימיו של פרויד מבהירה לנו כי סימפטומים רגשיים/התנהגותיים הנדמים כנובעים מגורמים פסיכולוגיים עשויים, במצבים מסוימים, להיות מושפעים בעיקר מגורמים פיסיולוגיים. כך, למשל, אנו יודעים כיום כי אימפולסיביות עשויה להיות סימפטום של הפרעות קשב וריכוז ושמצבי דיכאון עשויים לנבוע מבעיה בבלוטת התריס. במובן זה, ההבחנה של פרויד בין נוירוזה אקטואלית לבין שאר הנוירוזות מדגישה כי גם בעת הטיפול בסימפטומים רגשיים חשוב לתת את הדעת על הגורמים הגופניים.
