אסרטיביות היא היכולת לתקשר דעות, צרכים ורצונות, בצורה יעילה ובהירה, מבלי לפגוע בזכויותיו של אדם אחר, והיא בעלת השפעה חיובית ומשמעותית על חיינו. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על אסרטיביות כגורם חוסן, הגורמים להיעדר אסרטיביות וכיצד ניתן לפתח אותה.
אסרטיביות היא מילה פופולארית בימינו, המשקפת התנהגות נחשקת המוזכרת לרוב ביחס לאנשים מצליחים וחזקים. בחיי היום-יום, לעומת זאת, רבים מאיתנו נתקלים ברגעים בהם היינו רוצים להתנהל באופן יותר אסרטיבי: להעז ולבקש סוף סוף מהבוסית העלאה במשכורת, להפסיק להבליג על הברזות חוזרות ונשנות של חברה טובה, או להצליח לעמוד על שלנו בויכוח מול בן הזוג. אכן, מחקרים מראים כי אסרטיביות משפיעה לטובה על היבטי חיים רבים וכי מחסור בה קשור בקשיים שונים.
מה היא אסרטיביות?
אסרטיביות כוללת את היכולת של אדם לתקשר את דעותיו, תפיסותיו, אמונותיו ורגשותיו, וכן לחתור להשגת מטרות ולהצבת גבולות, בצורה יעילה, בהירה ונינוחה. זאת, מבלי להפר או להכחיש את זכויותיו השוות של אדם אחר. אסרטיביות אינה מוחלטת או קבועה, וכך למשל אדם יכול להיות אסרטיבי למדי מול בן או בת הזוג במרחב הביתי, אך אסרטיבי פחות במקום העבודה מול מעסיק.
נהוג לראות באסרטיביות כיכולת הממוקמת באמצע היחסי של ספקטרום אשר נע בין שני סגנונות תקשורת והתנהגות. בקוטב אחד של הספקטרום נמצא הסגנון הפאסיבי, הכולל אי יכולת להביע צרכים וזכויות, להציב גבולות וכדומה; בקוטב השני, נמצא הסגנון האגרסיבי, הכולל עמידה תקיפה על צרכים וזכויות, יחד עם הכחשה עוינת של צרכים וזכויות של האחר. בנוסף לסגנונות אלה, קיים גם סגנון המשלב ביניהם, המאופיין בהתנהגות פאסיבית-אגרסיבית, בו התוקפנות כלפי האחר מובעת באופן עקיף.
מבין סגנונות אלה, אסרטיביות נחשבת לסגנון התקשורת המועדף והיעיל ביותר, בשל האיזון שהיא יוצרת בין עמידה על צרכים וזכויות לבין מתן כבוד לצרכים ולזכויות האחר. בהיותה ברורה אך מכבדת, אסרטיביות לרוב מצליחה לרתום את האחר לטובת האדם המבטא אותה. כך, אסרטיביות מסייעת לאדם להשיג את רצונותיו, עם מינימום של קונפליקטים, מתחים ורגשות אשמה, האופייניים לסגנונות האחרים.
אסרטיביות כגורם חוסן
מחקרים רבים לאורך השנים מצביעים על כך שאסרטיביות היא גורם בעל השפעה חיובית נרחבת אשר מיטיב עם האדם בשלל מצבים. בנוסף לכך, היעדר אסרטיביות נקשר במגוון בעיות וקשיים.
בין יתרונותיה של האסרטיביות נמצאת תרומתה לכשירות חברתית ולהסתגלות לחברה, ובתוך כך ליצירת אינטראקציות חברתיות מוצלחות ויעילות, המאפשרות ומקדמות השגת מטרות בתחומי חיים מרכזיים כמו תעסוקה וזוגיות. כמו כן, אסרטיביות קשורה לחשיבה בהירה ורציונלית, כמו גם ליכולת מנהיגות גבוהה.
לעומת זאת, רמת אסרטיביות נמוכה נקשרה במחקר בדיכאון וחרדה, חרדה חברתית, קורבנות, פגיעות ומצוקה פסיכולוגית, ערך עצמי פגוע וחוסר שביעות רצון ממערכות יחסים קיימות. באופן כללי, היעדר אסרטיביות יכול להוביל לקושי להבין ולתקשר בצורה יעילה רצונות וצרכים, ובתוך כך להוביל לליקוי בכישורים ותפקודים חברתיים שונים. מכיוון שרוב תחומי החיים כרוכים באינטראקציות חברתיות ונסמכים על כישורים חברתיים, יש לאסרטיביות, או היעדרה, פוטנציאל להשפעה רבה על חייו של אדם, לחיוב או לשלילה.
גורמים להיעדר אסרטיביות
הלכה למעשה, אנשים רבים מתקשים לנהוג באסרטיביות. קושי זה יכול לנבוע מסיבות שונות, כאשר במרבית המקרים, במוקד חוסר האסרטיביות מצויים דפוסי חשיבה בלתי יעילים אשר משפיעים על ההתנהגות. דפוסים אלו כוללים תפיסות נוקשות ("אני תמיד צריך לגרום לאנשים להרגיש בנוח", "זו לא התנהגות ראויה לאישה" ועוד), חשש מדחייה ("הוא יפטר אותי אם אסרב"), וחוסר אמונה בזכות הבסיסית להביע את עצמנו ולקבל את מבוקשנו ("הרגשות שלי לא צריכים לעניין את הבוס שלי").
דפוסים אלה יכולים לנבוע מחינוך, מוסכמות מגדריות, נורמות תרבותיות ועוד. בנוסף, הם קשורים לא פעם בדימוי עצמי ירוד. כמו-כן, נמצא כי חשיפה לאירוע מעורר דחק או טראומה, מפחיתה אסרטיביות, אשר עלולה בתורה להביא להשלכות שליליות נוספות, ולכן רצוי לפנות במצבים אלו לטיפול בטראומה.
לצד דפוסי חשיבה בלתי יעילים, ניתן למצוא בין הגורמים להיעדר אסרטיביות גם קושי ראשוני בזיהוי רצונות וצרכים. מדובר במצב בו האדם מתקשה מלכתחילה לזהות מה הם רצונותיו וצרכיו ולכן מתקשה לחתור למימושם.
פיתוח אסרטיביות
באופן ראשוני, ניתן לנסות ולפתח אסרטיביות באופן עצמאי על ידי ניסיון לזהות את דפוסי החשיבה שלנו, לבחון את השפעתם על ההתנהגות, ולתרגל דפוס תקשורת אסרטיבי יותר. יחד עם זאת, על אף שניתן לנסות ליישם צעדים אלה באופן עצמאי, פעמים רבות פשוט ויעיל יותר לעשות זאת יחד עם איש מקצוע.
במישור הטיפולי, ניתן לפתח ולחזק אסרטיביות באופן מקצועי בגישות טיפוליות שונות, בעיקרן כאלה הנמצאות תחת המטרייה של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). ביניהן, שיטה המכונה "אימון אסרטיביות" (Assertiveness Training), אשר ממוקדת באופן ספציפי בפיתוח ותרגול של אסרטיביות. גישה טיפולית זו דורשת הכשרה ייעודית והסמכה ספציפית של מטפל CBT בתחום (כלומר, לא כל מי שמציע אימון אסרטיביות הוא בהכרח מטפל מוסמך אשר למד את הגישה באופן מסודר).
אימון אסרטיביות, כאשר הוא מועבר על ידי איש מקצוע מוסמך, מגובה מחקרית כיעיל להטבה בבעיות נפשיות שונות, לשיפור של תסמינים שונים, לחיזוק של דימוי עצמי והערכה עצמית, וכן להטבה במערכות יחסים. שיטה זו מבוססת על מגוון של טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות ומשלבת בין הסברים מצד המטפל ועבודה על תקשורת יעילה, לצד ארגון מחדש של דפוסי חשיבה. אלו מוטמעים באמצעות תרגול, בקרה עצמית ומשחק תפקידים במהלך המפגשים, יחד עם משוב וחיזוק של המטפל. האימון ניתן כטיפול בפני עצמו או במסגרת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי רחב יותר.
מקורות
Blocker, M. S., Noell, G. H., & Clark, K. N. (2021). Promoting assertiveness in youth in foster care: Pilot testing a brief intervention in a randomized trial. Children and Youth Services Review, 126, Article 106035
Speed, B. C., Goldstein, B. L., & Goldfried, M. R. (2018). Assertiveness training: A forgotten evidence?based treatment. Clinical Psychology: Science and Practice, 25(1), Article e12216
Vagos, P., & Pereira, A. (2019). Towards a cognitive-behavioral understanding of assertiveness: Effects of cognition and distress on different expressions of assertive behavior. Journal of Rational-Emotive & Cognitive-Behavior Therapy, 37(2), 133–148
