אסימילציה אינטגרטיבית הינה אחת מארבע העמדות של הפסיכותרפיה האינטגרטיבית.
עמדת האסימילציה האינטגרטיבית הינה עמדה מקצועית בה מטפל מגדיר את עצמו על ידי שיטה או גישה ברורה, בעלת תיאוריה סדורה (למשל – הגישה הפסיכודינמית, גישת יחסי אובייקט או הגישה הקוגניטיבית התנהגותית), אך הוא מוכן לאמץ ולהטמיע בתוך גישתו הסדורה שיטות וטכניקות לעיתים, במידה והמטופל זקוק לכך לדעתו. כך למשל, מטפלים שמספרים כי "אני מטפל דינאמי, אבל כאשר המטופל זקוק לכך, אני מוכן לבצע גם טיפול בחשיפה".
"בעשייה זו, האסימילציה האינטגרטיבית משלבת את היתרונות של החזקת מערכת תיאורטית אחת וסדורה, יחד עם היתרונות של גמישות וטווח רוחב יותר של התערבויות טיפוליות ממספר מערכות" (Norcross, 2005, p. 10).
כמה מהמייצגים הראשונים של עמדה זו בספרות הינם גולד וסטייקר (Stricker & Gold, 1996) וכן ספרן (1998).
לפי נורקרוס (2005), התומכים בעמדה זו רואים בה דרך ברת קיימא של אינטגרציה, בעוד המבקרים מאמינים כי מדובר בחוסר מוכנות להתחייב לעמדה אינטגרטיבית אמיתית. כך או כך, כאשר משלבים את הממצאים במחקר כי רובם המכריע של המטפלים התחנכו על ברכיה של גישה טיפולית יחידה, ורובם המכריע של המטפלים מגדירים עצמם אינטגרטיביים, נראה כי עמדת האסימילציה האינטגרטיבית היא לכל הפחות שלב שמרבית המטפלים עוברים, בדרך לאינטגרציה מלאה, ולמעשה עמדה שחלק ניכר מהמטפלים מחזיקים בה.
ביבליוגרפיה
Norcross, J. C. (2005). A primer on psychotherapy integration. In J. C. Norcross & M. R. Goldfried (Eds.), Handbook of Psychotherapy Integration (2nd ed., pp. 3–23). New York: Oxford.
Safran, J. D. (1998). Widening the scope of cognitive therapy: The therapeutic relationship, emotion, and the process of change. Jason Aronson Incorporated.
Stricker, G., & Gold, J. (1996). An assimilative model for psychodynamically oriented integrative psychotherapy. Clinical Psychology: Science and Practice, 3, 47-58.
