אילן בן ה-16 מרבה להיעדר מבית הספר ולהתחצף למורים בשיעורים אליהם הוא מגיע.
מעיין בת ה-8 מכה את אחיה הקטנים ומציקה לילדים החלשים בכיתתה, אך מתלוננת על אפליה ועל כך שלא אוהבים אותה כאשר היא נדרשת להפסיק את התנהגותה.
אור בן ה-11 הוא תלמיד למופת בבית הספר אך בבית מקלל את הוריו, אינו מציית להוראותיהם ומרבה "לעשות דווקא".
המשותף לילדים אלו הוא ההתמודדות עם בעיות התנהגות מסוגים שונים אשר מקשה עליהם להשתלב בסביבתם החינוכית והחברתית ולמצות את הפוטנציאל האישי שלהם. בעיות התנהגות יכולות להופיע בכל גיל- החל מהילדות המוקדמת ועד לבגרות, אך במרבית המקרים המונח הפרעות התנהגות מתייחס להפרעות התנהגות של גיל הילדות.
בעיות התנהגות בגיל הילדות
כל ילד זקוק לגבולות, וכל ילד מנסה לא פעם ולא פעמיים לפרוץ את הגבולות המוצבים לו. דפוס התנהגותי זה הוא דפוס נורמלי ואף חיובי המעיד על תחושת האוטונומיה והעצמאות של הילד- אך מה קורה כאשר מדובר במאבק מתמשך ועוצמתי הפוגע בתפקודו של הילד בבית הספר, בבית ובאינטראקציות חברתיות? במקרים אלו עשויות להיות מאובחנות הפרעות התנהגות.
בעיות התנהגות- גורמים
הפרעות התנהגות הן שם כולל למגוון התנהגויות כהתפרצויות זעם, חוסר משמעת, תוקפנות מילולית או פיסית וסרבנות. הפרעות התנהגות יאובחנו כאשר הן מתקיימות לאורך זמן ולא רק כתגובה נקודתית לאירוע או שינוי בחיי הילד. לדוגמא, ילד שהתנהגותו מתדרדרת באופן מתון לאחר לידת אחיו לא יאובחן כילד עם הפרעות התנהגות.
בעיות התנהגות נובעות במרבית המקרים משילוב בין שלושה אלמנטים מרכזיים:
נטייה מולדת- חלק מהילדים מגיעים לעולם עם מזג חם וסוער יותר, ובהתאם עשויים להיות תזזיתיים, שובבים ומרדנים יותר כאשר אצל חלקם תכונות אלו יתפחו לכדי הפרעות התנהגות. לדוגמא, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז (ובפרט ילדים עם הפרעות קשב והיפר אקטיביות) וילדים עם קשיים בויסות החושי נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח הפרעות התנהגות.
תגובת המערכת המשפחתית- הורות אשר מאופיינת בהיעדר גבולות, היעדר פניות לילד והיעדר מעקב ותשומת לב לפעילותו מגבירה את הסיכון להתפתחותן של הפרעות התנהגות ולהתקבעותן.
קשיי הסתגלות- הפרעות התנהגות עלולות לפרוץ על רקע תסכולו של הילד מקשיי ההשתלבות שלו בסביבה הלימודית ו/או החברתית. לדוגמא, חיכוכים עם הצוות החינוכי, קשיים חברתיים ופער בין יכולותיו של הילד לבין הרמה הלימודית
עיתוי וסביבה- בעיות התנהגות נוטות להתפרץ לא פעם על רקע שינויים ואירועים בחיי הילד איתם הוא מתקשה להתמודד כלידת אח, הגירה, עלייה למסגרת לימודית חדשה (חטיבה, תיכון).
קשיים רגשיים- קשיים רגשיים רבים מלווים לא פעם ב"תופעת לוואי" של בעיות התנהגות דרכן הילד מבטא את מצוקתו וקשייו. לדוגמא, ילדים הסובלים מחרדת נטישה עזה עשויים לפתח התקפי זעם בתגובה לכל אירוע או תחושה כי הם עומדים להישאר לבדם.
בעיות התנהגות והטיפול בהן
בעיות התנהגות מביאות לפגיעה בתפקודו של הילד ולהפרעה משמעותית לסביבתו המשפחתית, הלימודית ו/או החברתית הקרובה ובהתאם, מהוות מקור דאגה משמעותילהורים רבים. בעיות התנהגות אמנם מעידות בחלק גדול מהמקרים על קושי, תסכול או מצוקה של הילד אך בניגוד לדעה הרווחת, אמפתיה והבנה של קשיי הילד אינם הדרך להתמודדות עם בעיות התנהגות מאחר והיא מעבירה מסר של לגיטימיות ומשדרת לילד כי אינו מלווה בהורים חזקים ונחושים אשר מסוגלים להתמודד עמו. יחד עם זאת, גם הטלת סנקציות קשות ושימוש בענישה חריפה אינם מהווים פתרון יעיל להתמודדות עם בעיות התנהגות מאחר והם מעוררים לא פעם תחושת דחייה וקיפוח, ומלא פעם מחריפים את המאבק.
מציאת האיזון בין אמפתיה לקשייו של הילד לבין הצבת גבולות ברורים היא מטלה מורכבת ועדינה ולכן הורים רבים המתמודדים עם בעיות התנהגות של ילדיהם מוצאים כי הדרכת הורים יכולה לסייע להם באופן משמעותי במספר מישורים:
- מתן תמיכה ועיבוד של התחושות הקשות המתעוררות סביב התמודדות עם בעיות התנהגות ממושכות
- הרחבת הבנת ההורים למקור קשייו של הילד ולמקור הקושי שלהם עצמם בהצבת גבולות ובניית סגנון הורות סמכותי
- הקניית מיומנויות פרקטיות ליצירת איזון בין מענה לקשיי הילד לבין הפסקת התנהגויות הרסניות עבורו ו/או עבור סביבתו
- חיזוק שיתוף הפעולה ההורי
- הרחבת היכולת להיעזר באופן יעיל בגורמים משמעותיים נוספים בחייו של הילד: צוותים חינוכיים, קרובי משפחה, חברים וכן הלאה
