נוירוזת אופי היא מונח המתייחס לסוג נוירוזה אשר אינו בא לידי ביטוי בסימפטום פסיכיאטרי נקודתי (דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה) אלא בתכונות אופי, דפוסי התנהגות קבועים וארגון כללי בלתי מסתגר של האישיות.
מקור המונח נוירוזת אופי הוא בפסיכואנליזה הקלאסית. כיום, סביר להניח שהמונח נוירוזת אופי היה מיתרגם למה שאנו מכנים כיום הפרעות אישיות: דפוסי אישיות יציבים, בלתי גמישים ובלתי מסתגלים אשר מביאים לפגיעה בתפקודו היומיומי, הרגשי ו/או הבין אישי של האדם. כלומר, נוירוזת אופי או הפרעת אישיות היא מכלול אישיותי אשר מקשה על האדם לנהל אורח חיים מספק וחופשי ממצוקה נפשית משמעותית. רבים מהאנשים המתמודדים עם נוירוזת אופי סובלים גם מסימפטומים רגשיים נקודתיים על רקע ההפרעה. כך, למשל, כאשר אדם סובל מנוירוזת אופי המתבטאת בין היתר בתלותיות או שתלטנות יתר, הוא עשוי לסבול מקשיים משמעותיים בתחום אישי ואלו עשויים להביא לפריצתו של דיכאון.
נוירוזת אופי מתפתחת לטענתו של פרויד על רקע קונפליקטים בלתי פתורים שמקורם בילדות. כאשר קונפליקטים אלו אינם נפתרים, הם משפיעים באופן משמעותי על האופן בו האישיות מתעצבת. גם בהקשר זה ניתן לראות את הדמיון הרב בין נוירוזת אופי לבין הפרעת אישיות, מאחר וגם הפרעות האישיות נחשבות להפרעות אשר נוצרות על רקע נסיבות חיים מוקדמות טראומטיות, ובפרט כאלו שקשורות ביחסיו של הילד עם הדמויות המשמעותיות בחייו. בכך, נוירוזת אופי או הפרעת אישיות שונה מסוגי נוירוזות אחרים אשר פרויד קישר להדחקה של דחף ספציפי או למצוקה עכשווית. כך, למשל, מצב של נוירוזת אופי שונה מאוד ממצב של נוירוזה אקטואלית הקשורה בהיעדר סיפוק מיני בהווה, או ממצב של נוירוזה כפייתית המהווה ביטוי לקונפליקט נפשי הנוגע לביטוי הדחפים.
