פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית הנה שיטת טיפול קצרת מועד, המשלבת בין עקרונות של שני סוגי טיפול - פסיכותרפיה קוגניטיבית ופסיכותרפיה התנהגותית. כיום ישנם מודלים של פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית המתרכזים במגוון הפרעות ומצוקות, כגון הפרעות אכילה לסוגיהן, דיכאון או חרדה
פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית – עקרונות ומסגרת הטיפול
כיום, פסיכותרפיה מסוג טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתבצעת על ידי אנשי טיפול אשר עברו הכשרה בתחום. במקרים בהם הסימפטומים גורמים למצוקה רבה, נהוג לשלב פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית עם תרופות פסיכיאטריות למניהן לדוגמא במקרים יותר קשים של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD). כאמור, פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית משלבת בין עקרונותיהן של שתי גישות - טיפול התנהגותי, אשר צמח בשנות ה-60 של המאה העשרים, לצד טיפול קוגניטיבי, אשר צמח כעשור לאחר מכן. הגישה ההתנהגותית רואה במצוקה של האדם תוצר של התנהגויות לא מסתגלות שרכש בתהליך של למידה. לעומתה, הגישה הקוגניטיבית סבורה כי מצוקת האדם נובעת מדפוסי חשיבה מעוותים, אשר משפיעים על הרגשות ועל ההתנהגות שלו.
פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית - כלים ותהליכים מרכזיים
הגדרת המצוקה וניסוח תכנית עבודה - השלב הראשון במסגרת פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, מתרכז בניסוח המצוקה של המטופל, במסגרת תהליך הדדי של המטפל והמטופל. המצוקה תוגדר במונחים של מחשבות, רגשות והתנהגויות. לאחר שנוסחה המצוקה, המטפל והמטופל מרכיבים תכנית עבודה, שתתייחס למגוון היבטים הקשורים בה.
איתגור דפוסי חשיבה: חלק ניכר מהעבודה הטיפולית במסגרת פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, נעשה בפורמט של שיחה, המתרכזת בניסוח ואיתגור דפוסי חשיבה בעייתיים, לצד החלפתם בדפוסים חיוביים יותר. לפי הגישה הקוגניטיבית, דפוסי חשיבה בעיתיים הנם לרוב תוצר של הטיות קוגניטיביות, מושג שניסח הפסיכולוג אהרון בק. לדוגמא, הטיית הכללת יתר לצד פרסונליזציה והטיות נוספות. בנוסף לשיחה, מקבל המטופל משימות, אותן יבצע בחדר הטיפולים ומחוצה לו. למשל, לרשום את מחשבותיו סביב סיטואציה שגורמת לו לחרדה.
שימוש בחשיפה: אחת מהטכניקות ההתנהגויות הנפוצות ביותר במסגרת פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, הנה טכניקת חשיפה, אשר שימושית במיוחד במקרים של טיפול בחרדה. חשיפה מתבססת על ההנחה כי כאשר ישנה חרדה מפני גורם כלשהו, יש צורך להתמודד עמה גם באמצעות התנסות בשטח, על ידי התייצבות מול הגורם המאיים. תהליך זה מתבצע בסיוען של טכניקות הרגעה, כגון דמיון מודרך, שמטרתן לסייע בהורדת רמת החרדה שמתעוררת. ישנן מגוון טכניקות של חשיפה, חלקן בפורמט של חשיפה הדרגתית במסגרתה החשיפה לגירוי המאיים מתבצעת בשלבים הדרגתיים, מבחינת רמת החרדה שהם מעוררים, וחלקן בפורמט של הצפה הכוללת חשיפה מלאה ומיידית לגירוי המאיים.
ביבליוגרפיה
Sadock, B.J. Kaplan, H.I. Sadock, V.A. (2007). Kaplan & Sadock's Synopsis of psychiatry: Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, tenth edition.
