פסיכותרפיה קוגניטיבית הנה טכניקת טיפול קצר מועד, המתבססת על ההנחה כי רגשות והתנהגויות מעוצבים על ידי הקוגניציה, כלומר על ידי האופן בו האדם חושב. כחלק מכך, כאשר האדם חש מצוקה נפשית, מקורה בדפוסי חשיבה מעוותים, שניתן לשנות בטיפול. פסיכותרפיה קוגניטיבית מתמקדת בהיקף רחב של מצוקות ובעיות, לדוגמא בשינוי הרגלים שליליים, בהקניית מיומנויות אדפטיביות לפתרון בעיות, ובטיפול במקרים של של חרדה או דיכאון.
פסיכותרפיה קוגניטיבית – רקע ומסגרת הטיפול
פסיכותרפיה קוגניטיבית צמחה בשנות ה-70 של המאה העשרים, כחלק ממגמה של התעניינות גוברת בפונקציות השונות של המוח. כיום הטיפול מתבצע על ידי פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכמו כן על ידי פסיכיאטרים, אשר עברו הכשרה בגישה. במקרים בהם הסימפטומים של המצוקה חריפים, לדוגמא במצב של חרדה רבה, עשויים לשלב פסיכותרפיה קוגניטיבית עם תרופות פסיכיאטריות, כגון תרופות נגד חרדה. כמו כן, טיפולים קוגניטיביים רבים משלבים טכניקות של טיפול התנהגותי. טיפול שכזה מכונה פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. פסיכותרפיה קוגניטיבית הנה סוג של טיפול קצר מועד, הנמשך כ-25 שבועות. היחסים בין המטפל למטופל דומים ליחסים של מדריך ומודרך, ומתבססים על אמון הדדי. המפגשים מתבצעים בצורה של שיחה, ומשלבים גם משימות, חלקן מתבצעות בטיפול, חלקן ניתנות כ"שיעורי בית".
פסיכותרפיה קוגניטיבית - מהלך הטיפול
ניסוח דפוסים חשיבה - במסגרת פסיכותרפיה קוגניטיבית, המטפל מבקש תחילה לאתר ולנסח דפוסי חשיבה, אשר גורמים לאדם למצוקה. במסגרת זאת, המטפל עשוי לתת למטופל משימה, במסגרתה יבקש ממנו לרשום את מחשבותיו, סביב סיטואציות שמעוררות בו מצוקה כלשהי. לאחר מכן ינסחו המטפל והמטופל יחד דפוסים שחוזרים על עצמם, מתוך המחשבות. לדוגמא "אני חושב שכשאנשים אומרים לי שהם לא יכולים להפגש איתי, הם עושים זאת בגלל שאני לא חכם ומשעמם". מחשבה שכזו עשויה להיות אחד הגורמים לתחושת חוסר ערך ודחייה שאדם מרגיש.
איתגור דפוסי החשיבה וניסוח דפוסים חלופיים - בשלב זה המטפל יבקש לבדוק עם המטופל את האפשרות כי דפוסי החשיבה שלו לא בהכרח מייצגים את המציאות. אהרון בק כינה דפוסי חשיבה שכאלה הטיות קוגניטיביות, וקיבץ את ההטיות לסוגים. למשל, בהמשך לדוגמא שתוארה, תיבדק האפשרות כי האדם נוטה להשתמש בהטיה מסוג פרסונליזציה, כלומר מרבה לראות את עצמו בתור הסיבה המרכזית לסירובים שהוא מקבל מהסביבה. כמו כן יתכן והוא משתמש בהטיה מסוג הכללת יתר, כלומר חושב ש"אף פעם" לא מסוגלים להיפגש עמו, כשבפועל הדבר נכון רק בחלק מהמקרים. המטפל יוכל בשלב זה לעודד את המטופל לבדוק את אמיתות המחשבות בפועל - האם כל סירוב שהוא מקבל אכן קשור בו, ולא קשור לדוגמא, לחוסר זמינות של הצד השני? האם כך קורה "תמיד"? לצד איתגור דפוסי החשיבה, פסיכותרפיה קוגניטיבית מתמקדת גם בניסוחם של דפוסי חשיבה חדשים, חיוביים יותר. לדוגמא "לפעמים לאנשים אין זמן בשבילי, ואני עצוב בגלל זה, אבל זה לא בהכרח אומר משהו רע עליי".
ביבליוגרפיה
Sadock, B.J. Kaplan, H.I. Sadock, V.A. (2007). Kaplan & Sadock's Synopsis of psychiatry: Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, tenth edition.
