לאורך החיים, יתקל כמעט כל אדם לפחות פעם אחת באירוע מטלטל המערער את שגרת חייו. אירוע זה עשוי להיות אירוע ציבורי אשר משפיע על הציבור כולו (מלחמות, אסונות טבע, התקפות טרור) או אירוע פרטי המשפיע על האדם וסביבתו הקרובה כמחלה, גירושין, אלימות ביתית או אובדן. אירועים מסוג זה דורשים מאיתנו גיוס של מלוא המשאבים ואסטרטגיות ההתמודדות, ופעמים רבות מצריכים סיוע מקצועי, אשר מאפשר התמודדות מהירה וקלה יותר עם האירוע מעורר המשבר.
מהו משבר?
למרות שכמעט כולנו נחשפים במהלך חיינו לאירוע מאיים או שינוי שלילי בחיינו, אירועים מסוג זה לא בהכרח ייחשבו למשברים. פעמים רבות מאפשרות מערכות ההתמודדות הפנימיות ומערכת התמיכה הסביבתית התמודדות יעילה עם האתגר, וההתמודדות עמו אינה מלווה במצוקה או פגיעה תפקודית משמעותית. עם זאת, בחלק מן המקרים מדובר באירוע חמור במיוחד או שמשאביו של האדם אינם מספקים להתמודדות, ובמקרים אלו ייחשב האירוע למשבר בו מופר האיזון הפסיכולוגי המאפשר לנו לנהל חיי יום יום תקינים. מצב משברי עשוי להתבטא בהיבטים רגשיים, התנהגותיים ופיסיולוגיים:
היבט רגשי: מצבי משבר עלולים להיות מלווים בתחושות מתח, דיכאון, חרדה, אובדן הנאה ושמחת חיים, ייאוש ("אני אף פעם לא אצא מזה") ולעיתים גם חווית חוסר ערך ואשמה ("אני הורסת למשפחה שלי"; "אני טיפש וחלש ולכן הגעתי למצב הזה").
היבט התנהגותי: בחלק מן המקרים מלווה המשבר בפגיעה משמעותית בתפקוד המשפחתי, החברתי ו/או התעסוקתי- אדם במשבר עשוי לצמצם את הטיפול בילדיו למינימום ההכרחי, להתקשות להגיע לעבודה ולוותר על פעילויות פנאי ומפגשים חברתיים שהיו מהנים עבורו בעבר. חשוב להדגיש כי גם אדם שתפקודו נותר תקין על פני השטח עשוי לחוות מצוקה קשה ולהמצא במשבר נפשי.
היבט פיסיולוגי: משברים עשויים להתבטא בכאבים פסיכוסומטיים ובפגיעה בדפוסי השינה והאכילה. משברים ממושכים עשויים להביא גם לשחיקה גופנית משמעותית ולנטייה מוגברת לחלות
כלומר, מצב משבר אינו מאופיין רק בהתמודדות עם אירוע שלילי אלא גם בקריסת מערכות ההתמודדות היומיומיות של האדם, באופן שמתבטא במצוקה רגשית או פגיעה תפקודית משמעותית. במרבית המקרים, יחוש האדם המתמודד עם המשבר כי משאביו האישיים אינם מספיקים להתמודדות וכי הוא זקוק לעזרה נוספת בתהליך ההתמודדות.
כיצד נגרמים מצבי משבר?
על אף שכיחותם של מצבי משבר ושינוי, מצבים אלו לא בהכרח יביאו להתפתחותו של משבר. מחקרים רבים ניסו לעמוד על הגורמים המביאים להתפתחותו של משבר, והצביעו על השפעתם של גורמים חיצוניים, אישיותיים וסביבתיים.
גורמים חיצוניים מתייחסים לסוג וחומרת האירוע. אירועים מסויימים יחוו על ידי מרבית האנשים כמאיימים ומערערים במיוחד, בעוד שהתגובה לאירועים אחרים ומתונים יותר תושפע במיוחד מגורמים אישיותיים וסביבתיים. כך, לדוגמא, תקיפה מינית תביא במרבית המקרים לפריצה של משבר, בעוד שתאונת דרכים קלה תביא למצב משברי רק אצל חלק מן האנשים שיחוו אותה. גורמים אישיותיים המשפיעים על מידת היכולת להתמודד עם אירוע שלילי מתייחסים למידת השליטה באסטרטגיות התמודדות, דפוסי חשיבה ומידת גמישותם או נוקשותם, קיומו של דימוי עצמי נמוך אל מול דימוי עצמי גבוה ועוד. לדוגמא, חייל אשר נושר מקורס טייס ומתייחס לנשירתו כאל הוכחה משפילה לחוסר היכולת שלו ולכך שלעולם לא יצליח לממש את עצמו- עשוי להגיב באופן משברי בהשוואה לחייל אשר יתפוס את הנשירה ככישלון מצער בקורס קשה במיוחד ממנו נושרים חיילים מוכשרים רבים. גורמים סביבתיים המשפיעים על הסיכון להתפתחותו של משבר מתייחסים למידת התמיכה לה זוכה האדם בהתמודדותו. אישה אשר לוקה בסרטן תתמודד באופן חיובי הרבה יותר אם תזכה לעזרה בטיפול בילדים, תמיכה ואפשרות לשתף חברי משפחה ומכרים בקשיים, בהשוואה לאישה ערירית שמתמודדת לבדה עם החרדה והקושי שמעוררת המחלה.
התמודדות עם משבר
מאחר והמשבר, מעצם הגדרתו, מאופיין בהיעדר משאבים מספקים להתמודדות עם אירוע או סיטואציה, סיוע מקצועי עשוי לשפר באופן משמעותי את יכולת ההתמודדות. בעגה המקצועית מכונה טיפול בתקופת משבר 'התערבות במשבר', ומדובר בהתערבות טיפולית קצרת מועד השונה במאפייניה מהתערבות טיפולית רגילה.
מטרות ההתערבות במשבר הן מתן תמיכה מיידית, הפחתת המצוקה והפגיעה התפקודית, וחיזוק אסטרטגיות ההתמודדות אשר יסייעו הן בהתמודדות הנוכחית והן בהתמודדויות עתידיות. בהתאם, המטפל העורך התערבות במשבר ינקוט עמדה אקטיבית ויפעל לזיהוי מוקדי המצוקה המשמעותיים ביותר. לאחר שאלו יזוהו, יפעלו המטפל והמטופל להתמודדות עמם ולגיוס המשאבים והאמצעים לשיפור ההתמודדות. לדוגמא, המטפל יוכל לסייע למטופל לגייס את בני משפחתו למתן תמיכה אינטנסיבית יותר ולהפנות אותו לגופים ופעילויות אשר יכולים לסייע בהתמודדות (החל מטיפול תרופתי במצבי מצוקה קשה במיוחד, דרך הפניה לקבוצות תמיכה ועד להמלצה לעסוק בספורט). מעבר לכך, יכלול תהליך ההתערבות הבניה של סיטואציית המשבר והכוונה להבנה טובה יותר של דפוסי חשיבה והתנהגות המחריפים את המצב. למשל, אישה עשויה לזהות כי תפיסה המלווה אותה לאורך שנים כ"אני חייבת להיות חזקה ולהסתדר לגמרי לבד" אינה מתאימה עוד למצב של מחלה פיסית, ואף מקשה על התמודדותה: מאחר ואותה אישה אינה מאפשרת לבני משפחתה לסייע לה היא חווה אותם כחסרי אכפתיות ומצוקתה גוברת, וניסיונה להמשיך למלא את המטלות השגרתיות בעצמה מקשה עליה וגורם לעייפות ועצבנות.
חשוב להדגיש כי על אף המצוקה העזה הנלווית למצבי משבר, ההתמודדות עמו עשויה להביא לא רק לשיקום אלא גם לצמיחה והתפתחות. האתגר שמהווה המשבר מאלץ את המתמודד עמו לאמץ אסטרטגיות התמודדות חדשות, להסתגל לסיטואציות מאתגרות ולגלות משאבים פנימיים וסביבתיים אשר לא תמיד הכיר האדם בקיומם. כך, לדוגמא, עשויה אישה לחוות את גירושיה כמשבר המלווה בתחושות קשות של אשמה ("הרסתי לילדים את החיים"; "אפילו בת זוג אני לא יודעת להיות") וחוסר אונים ("אני בחיים לא אסתדר לבד"), אך בעקבות ההשתקמות שלאחר המשבר, והחיים העצמאיים שתצליח לבנות לעצמה- תתחזק אמונתה ביכולותיה וכוחותיה. כמו כן, התמיכה שתקבל מאחיותיה ומנשים שהתמודדו עם מצבים דומים עשויה לחזק את רשת התמיכה החברתית שלה ואף לספק תחושת לגיטימצה לקושי ואהדה- "אני לא היחידה שהתמוטטה לאחר גירושין".
ביבליוגרפיה
Crisis intervention and fostering resiliency, Lating, Jeffrey M.; Bono, Stephen F. International Journal of Emergency Mental Health, Vol 10(2), Spr 2008, 87-93.
2A meta-analysis of 36 crisis intervention studies, Roberts, Albert R.; Everly, George S., Jr. Brief Treatment and Crisis Intervention, Vol 6(1), Feb 2006, 10-21.
