כולנו למדנו שחשוב לאמץ אורח חיים בריא. אבל מהו אותו אורח חיים בריא, כיצד מאמצים אותו וכיצד הוא קשור לגורמים פסיכולוגיים- את זה לא ממש מגלים לנו.
אורח חיים בריא
אורח חיים בריא הוא מונח מעורפל למדי אשר הגדרתו סובייקטיבית ומושפעת מאמונותיו וערכיו של המגדיר. יחד עם זאת, לפי התפיסה הרווחת אורח חיים בריא משמעו אורח חיים הכולל הרגלי חיים המקדמים את הבריאות הגופנית. במסגרת אורח חיים בריא נכללים בדרך כלל תזונה מאוזנת המאפשרת שמירה על משקל גוף תקין, פעילות ספורטיבית, הקפדה על כמות שעות שינה מספקת וכן הלאה. לאלו כדאי להוסיף גם שמירה על תפריטי דיאטה ייחודיים ולקיחת טיפול תרופתי מתאים במקרים של מחלות כרוניות. מאות מחקרים הוכיחו כי אורח חיים בריא חיוני, אך כמעט כל אחד מאיתנו גילה כי לא קל לאמץ אורח חיים בריא לאורך זמן. מדוע קשה לנו לאמץ אורח חיים אשר תורם לבריאותנו, ובדרך כלל גם לתחושה חיובית?
אורח החיים בחברה המערבית בכלל, ובישראל בפרט, מעמיד בפני האדם הממוצע שפע פיתויים ומערים מגוון קשיים העומדים בפני קיום אורח חיים בריא.
מגוון מסעדות הפסט-פוד, יום העבודה הארוך והציפייה התרבותית לאיזון מושלם בין קריירה למשפחה הם רק חלק מהגורמים אשר הופכים אימוץ אורח חיים בריא למשימה מאתגרת. אם להוסיף לגורמים אלו את הלחץ התמידי אליו חשופים ישראלים עקב המציאות הבטחונית המורכבת, הרי שאימוץ אורח חיים בריא ונינוח הכולל חיים רגועים ומאוזנים, בישול בריא ופעילות ספורטיבית לכל המשפחה- נשמע כמו חלום רחוק.
אורח חיים בריא - מבחינה פסיכולוגית
למרות שפע הפיתויים והקשיים, אורח חיים בריא אינו בלתי אפשרי. אמנם, סביר להניח שמרבית האנשים אינם מקיימים אורח חיים בריא ב-100%, אך רבים מצליחים לקיים אורח חיים בריא בצורה מספקת. המפתח לקיום אורח חיים בריא, בניגוד למה שרבים מאיתנו חשים, אינו איתור הדיאטה המושלמת או זכייה בפייס שתאפשר לנו להפחית את שעות העבודה. המפתח טמון לא פעם בהיבטים פסיכולוגיים-רגשיים אשר נוגעים לתפיסתנו העצמית וליכולת שלנו לשנות הרגלים. קחו לדוגמא חולה סכרת אשר שוכח שוב ושוב לקחת את התרופות החיוניות להצלת חייו ובחורה אשר נאבקת שנים על גבי שנים במשקלה העודף. על פניו מדובר ב"סתם שכחה" ובמאבק על קלוריות שמוכר לרבים מאיתנו. אך התבוננות מעמיקה יותר עשויה לחשוף היבטים רגשיים משמעותיים המשפיעים על הקושי בשמירה על אורח חיים בריא: חולה הסכרת, למשל, עשוי להתגלות כאדם אשר רגיל לתפוס את עצמו כחזק ובלתי מנוצח ולכן מסרב להכיר במחלתו, כאשר סירוב זה מתבטא באי לקיחת התרופות. בדומה, הכשלון בעמידה בדיאטה עשוי להתגלות לא רק כקושי טבעי ומובן בשינוי הרגלים ובדחיית סיפוקים אלא גם כאמצעי בלתי מודע להמנעות מכניסה לקשרים אינטימיים: ייתכן ואותה בחורה חווה חששות וקשיים בתחום הזוגי והמיני, והמשקל העודף מספק לה "תירוץ" בלתי מודע להמנעות מיצירת קשרים. כלומר, לא פעם קשיים ביצירת אורח חיים בריא נובעים מגורמים פסיכולוגיים אשר טיפול בהם יאפשר אימוץ אורח חיים בריא.
היבט נוסף הנוגע לקשר בין אורח חיים בריא לבין הפסיכולוגיה שלנו היא העובדה כי אורח חיים בריא באמת אינו נוגע רק לבריאות הגוף אלא גם לבריאות הנפש. אדם שמקפיד על תפריט מאוזן ועל פעילות ספורטיבית אך סובל מהתקפי חרדה, לחץ תמידי או דיכאון אינו בעל אורח חיים בריא במלוא מובן המילה, מאחר והגוף והנפש משפיעים זה על זה בצורה משמעותית. לכן, בניית אורח חיים בריא מצריכה לא רק שינוי של התפריט התזונתי אלא גם שינוי של ה"תפריט" הרגיש שלנו ובחינה האם הוא כולל כמה "אבות מזון" משמעותיים כזמן מנוחה, קשרים בין אישיים מספקים, טיפול בקשיים רגשיים והקדשת תשומת לב גם לתחומים של פנאי והנאה.
