אימגו הוא המונח שטבע האנליטיקאי קארל גוסטב יונג בהתייחס לאבטיפוס הלא מודע של האובייקט, אשר מופנם מתוך הקשר הראשוני של הילד עם הדמויות המשמעותיות המטפלות בו (בדרך כלל ההורים). כלומר, אימגו הוא מעין תבנית מדומיינת (באופן לא מודע) של יחסים, אשר מעצבת את האופן בו האדם מגדיר יחסים עם הזולת.
כך, למשל, ילד אשר גדל בבית נוקשה ותובעני יפתח אימגו אשר יגרום לו לחוות יחסים בין בני אדם כקשרים נוקשים ותובעניים. עקב היווצרותו של אימגו זה, אותו ילד עשוי לחוות דמויות משמעותיות נוספות בחייו, כמורים וחברים, כנוקשים ותובעניים גם כן ובתאם- לפתח נטיות אישיותיות התואמות תפיסה זו (למשל, נטייה לרצות ו/או נטייה לתובענות). מאחר ועל פי יונג אימגו הוא אבטיפוס מופנם אשר מלווה אותנו לאורך החיים, הוא הציע כי אותו אימגו שנוצר בילדות ישפיע גם על האופן בו האדם הבוגר יבחר בן/בת זוג בבגרותו. למשל, אותו ילד עם אימגו תובעני עשוי לבחור בבגרותו בת זוג תובענית ונוקשה מאחר ומודל האהבה שהפנים יותר קישור חזק בין אהבה לבין ובענות. לחלופין, אותו ילד יכול לבחור בבת זוג פסיבית וחסרת כל דרישות כניסיון להתמודד עם אימגו מכאיב ומאיים שהפנים. באופן דומה, אותו אימגו שאנו נושאים עמנו מילדות ישפיע בדרך כלל גם על דפוס ההעברה שאנו מפתחים כלפי המטפל בפסיכותרפיה דינמית- כלומר, על האופן בו נתפוס את המטפל מעבר לתכונותיו הממשיות. אם נחזור לילד אשר פיתח אימגו נוקשה ותובעני, הרי שילד זה עשוי לפנות לתפוס את המטפל כדמות סמכות נוקשה אותה יש לרצות, למשל, בהתקדמות טיפולית מהירה.
יש לציין כי אמונותו של יונג בכך שאנו מושפעים לא רק מחוויות השפיעה על האופן בו תפס את הרעיון של אימגו. יונג הציע כי אימגו אינו נוצר רק בדמות הקשר עם הורינו הממשיים, אלא גם מתוך המטען התרבותי העובר בין הדורות. כך, למשל, אימגו של אם אוהבת אינו קשור רק ביחסים הממשיים עם האם בילדות, אלא מושפע גם מאבטיפוס האימהות המתקיים לאורך שנות קיומו של הגזע האנושי.
במידה וחיפשתם מידע על שיטת אימגו לטיפול זוגי - לחצו כאן.
