חוסר אונים נרכש הוא מצב פסיכולוגי בו האדם חווה את עצמו כחסר אונים וחסר יכולת התמודדות, לאור ריבוי חוויות בהן האדם חש כי אכן אין לו יכולת להשפיע על אירועים שליליים בהם הוא מעורב. כך, למשל, אסירים, שבויי מלחמה ונפגעי טראומה בילדות אשר חשופים לפגיעות פיסיות ורגשיות אשר יכולתם להגיב אליהם מוגבלת עשויים לפתח חוסר אונים נלמד אשר מתבטא בקושי של האדם לחוש כי הוא יכול לפעול ולהביא לשינוי במצב. בהתאם, אנשים אשר מתמודדים עם חוסר אונים נרכש נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות דיכאון, חרדה וקשיי הסתגלות ותפקוד בסיטואציות חדשות ומלחיצות כטיפול בתינוק בוכה, בחינה וכן הלאה. כמו כן, אנשים המתמודדים עם חווית חוסר אונים נרכש נוטים להיות בעלי מוטיבציה נמוכה יחסית, מאחר והם מתקשים להאמין כי ביכולתם להגיע להישגים או לשפר את הישגיהם וביצועיהם. חוסר אונים נרכש עשוי להביא גם לפגיעה בהיבטים בריאותיים מאחר ואנשים המתמודדים עמו מתקשים לקחת על עצמם שגרה של טיפולים, דיאטות ופעילות ספורטיבית, עקב חוסר האמון שלהם באפשרות להשגת שינוי או שיפור.
המצב הפסיכולוגי של חוסר אונים נרכש זוהה לראשונה דווקא בניסוייים שנערכו בבעלי חיים. זליגמן, שעסק במחקר בתחום של פסיכולוגיה התנהגותית, חשף שני כלבים לשוקים חשמליים: הכלב הראשון יכל ללחוץ על דוושה כדי להפסיק את הזרם החשמלי בעוד שהכלב השני לא יכל לעשות דבר כדי להפסיקו. בניסוי, נמצא כי כלבים אשר יכלו ללחוץ על הדוושה וכך להפסיק את החוויה הבלתי נעימה קלטו במהירות כיצד להגן על עצמם מפני החוויה הבלתי נעימה ולא הפגינו תגובות פסיכולוגיות משמעותיות. בחלקו השני של הניסוי, הם קלטו במהירות מה עליהם לעשות כדי להימנע משוק חשמלי דומה. לעומתם, הכלבים אשר לא יכלו להגן על עצמם בניסוי הראשון התקשו ללמוד כי הם יכולים לעשות דבר מה כדי להפסיק את השוק החשמלי שניתן להם בחלקו השני של הניסוי- למעשה, כלבים אלו למדו בחלקו הראשון של הניסוי כי אין להם דרך למנוע חוויות בלתי נעימות ולכן פיתחו חוסר אונים נרכש אשר עיכב את יכולתם לפעול להגנתם עצמם גם בהמשך. שלא במפתיע, כלבים אלו פיתחו סימפטומים של דיכאון, פסיביות וחוסר רצון לאכול ולשתות.
