מבחן MMPI הוא שאלון דיווח עצמי עבור מבוגרים אשר נחשב כיום למבחן האישיות התקף ביותר. הוא כולל היגדים לגביהם הנבדק משיב האם הם נכונים לגביו. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על סולמות לניתוח השאלון, התפתחות המבחן לאורך השנים וביקורת ומגבלות.
מה זה MMPI?
מבחן MMPI, או בשמו המלא ״Minnesota Multiphasic Personality Inventory״, הוא שאלון דיווח עצמי עבור מבוגרים אשר נחשב למבחן האישיות התקף ביותר. הגרסה אשר נמצאת בשימוש הרווח ביותר בישראל כיום היא MMPI-2, הכוללת 567 היגדים, אשר ביחס אליהם הנבדק צריך לסמן האם הוא 'נכון' או 'לא נכון' לגביו. המבחן זמין בעשרות שפות.
המבחן מבוסס על התאמה סטטיסטית בין דפוס מענה לבין קבוצת מטופלים בעלי מאפיינים מסוימים המתאימים לאבחנות מסוימות. שאלון זה מועבר לרוב במסגרת אבחון פסיכודיאגנוסטי לצורך דיוק ההבנה הקלינית של המטופל, קביעת אבחנה, מחקר פסיכולוגי וכדומה. המבחן יכול להתבצע בכתב או באופן ממוחשב, באופן פרטני או קבוצתי, והוא אורך כשעה עד שעה וחצי.
סולמות לניתוח השאלון
השאלון מנותח על ידי סולמות שונים, אשר משתכללים ומשתנים בין גרסה אחת לגרסה לשנייה. בגרסה השכיחה כיום בישראל, ה-MMPI-2, ישנם 4 סולמות דרכם המאבחן מנתח ומפרש את הממצאים.
1. סולמות תוקף (validity scales) – בוחנים מידת אמינותם של תשובות הנבדק על ידי בחינה של משתנים שונים. למשל, נטיית הנבדק להשיב באופן שיציג אותו באור חיובי או שלילי, או נטייתו להימנע משאלות בנושאים מסוימים.
2. סולמות קליניים (clinical scales) – מסייעים בבחינת השערות ואפיונים אודות תפקודו הפסיכולוגי של הנבדק. בעבר, מטרת סולמות אלו הייתה לזהות הפרעות פסיכיאטריות, אך זו לא נתמכה מחקרית. השמות של הסולמות, כמו 'דיכאון' או 'פראנויה', נותרו כפי שהיו אך הם אינם שקולים לאבחנות על פי ה-DSM.
3. סולמות תוכן (content Scales) – בוחנים קשיים פסיכולוגיים שונים של הנבדק מתוך נקודת ראותו, בדומה לשאלוני דיווח עצמי אחרים.
4. סולמות נוספים (supplementary scales) – בוחנים מידע הקשור לאישיותו של הנבדק. לדוגמה, סגנון תגובה, גישה למבחן, תחומי עניין, ערכים ועמדות.
5. סולמות קליניים מחודשים (restructured clinical scales) – סולמות אשר נבנו על מנת לענות על מגבלות הסולמות הקליניים בגרסאות מוקדמות יותר של השאלון. סולמות אלו, מסייעים באיתור סימפטומים המתאימים לאבחנות קליניות, כמו בעיות הפנמה והחצנה, קשיים בתפקוד הבין-אישי ובחשיבה.
התפתחות המבחן
הגרסה הראשונה של שאלון ה-MMPI יצאה לאור בשנת 1942 על ידי הפסיכולוג סטראק האת'וויי (Starke Hathaway) והנוירולוג ג׳ון מקינלי (John McKinley) באוניברסיטת מינסוטה, אשר על שמה השאלון קרוי. השאלון פותח מתוך צורך לענות על סוגיית ההטייה העצמית של שאלוני דיווח עצמי, ובה נבדקים עונים כפי שהיו רוצים להיתפס ולא באופן שמשקף את המציאות.
במרוצת השנים מאז גרסה זו, פותחו עשרות גרסאות מעודכנות במטרה לשפר את תמיכתן המחקרית ולהתמודד עם מגבלות המבחן. בשנת 1989, פורסמה הגרסה אשר מצויה כיום בשימוש בישראל, MMPI-2, אשר מבוססת על מדגם עדכני יותר, בעלת שאלון קצר יותר ותכונותיה הפסיכומוטוריות (תוקף ומהימנות) טובות יותר.
ישנן גרסאות נוספות לשאלון, אך הן אינן נמצאות בשימוש רווח בישראל. בשנת 2008, יצאה גרסת MMPI-2-RF (RF: restructured form) וב-2006 יצאה גרסת מתבגרים MMPI-A-RF (A: adolescence) אשר קיימות להן גרסאות בעברית, אך השימוש הרשמי בהן טרם נבחן על ידי מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות בישראל. הגרסה האחרונה לכלי, MMPI-3, יצאה בשנת 2020 אך נכון להיום היא אינה זמינה בשפה העברית.
ביקורת ומגבלות
למרות שמדובר במבחן בעל תמיכה מחקרית גבוהה, הוא מוגבל ביכולתו להפיק ממצאים מדויקים בכל המקרים ולגבי כל הנבדקים. לכן, ממצאי שאלון ה-MMPI מפורשים על ידי המאבחן רק כחלק מאבחון פסיכולוגי שלם, תוך שיקול דעת מקצועי ושימוש בעדויות תומכות מתוך כלי אבחון נוספים. לצד יתרונותיו הרבים של השאלון, ניתן להצביע על המגבלות העיקריות הללו:
1. ישנם תתי הסולמות בעלי תמיכה מחקרית בינונית ונמוכה – למרות שנהוג לומר כי לשאלון תכונות פסיכומוטוריות (תוקף ומהימנות) טובות, לא כך המקרה לגבי כל תתי הסולמות בו. ישנם מספר תתי סולמות אשר קיימים בהם בעיות מתודולוגיות וסטטיסטיות, לכן היכולת להסתמך על ממצאיהם מוגבלת.
2. מספר רב של שאלות – מענה על 567 היגדים היא משימה מונוטונית וארוכה הדורשת קשב וריכוז לאורך זמן, וכן השקעת כוחות ומוטיבציה. כאשר הנבדק מתקשה בהשלמת המשימה ברמה מספקת, עשויה להיות בעיה בתוקף המבחן. למשל, במידה וחסר מענה על 30 פריטים ומעלה, המבחן אינו תקף ולכן יש קושי להסיק מתוכו ממצאים.
3. הטיה תרבותית – בארצות הברית נערכו מחקרים אשר העידו כי ייתכן ותוצאות השאלון משקפות במידה מסוימת גם פערים בנורמות התרבותיות ולא רק מאפיינים אישיותיים כפי שהשאלון התכוון לבחון.
מקורות
מועצת הפסיכולוגים (2021). הנחיות יישומיות ל'מסמך הליבה'. משרד הבריאות
https://www.health.gov.il/Services/Committee/psychologists_council/Documents/liba_guidelines.pdf
Friedman, A. F., Bolinskey, P. K., Levak, R. W., & Nichols, D. S. (2014). Psychological assessment with Routledge. the MMPI-2/MMPI-2-RF
Weiner, I. B., & Green, R. L. (2017) Handbook of personality assessment. John Wiley & Sons
