דיכאון מאופיין בפגיעה משמעותית ומתמשכת במצב הרוח והתפקוד, ללא סיבה נראית לעין או שלא בפרופורציה לאירוע חיצוני. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הגורמים לדיכאון, הסוגים השונים ודרכי הטיפול.
מהו דיכאון?
לא תמיד קל לשים את האצבע על הנקודה בה הקושי הופך לכדי דיכאון, מאחר וכולנו חווים תקופות קשות יותר בהן מצב הרוח שלנו ירוד. עם זאת, במרבית המקרים חל בתחושות אלה שיפור עם הזמן והן אינן פוגעות בתפקוד היום-יומי שלנו באופן בולט.
תסמינים של דיכאון
במצבי דיכאון, לעומת זאת, ישנה פגיעה משמעותית ומתמשכת במצב הרוח והתפקוד, לעיתים ללא סיבה נראית לעין או שלא בפרופורציה לאירוע החיצוני. אל הדכדוך נלווים לרוב גם פגיעה בתיאבון או בשינה, אובדן עניין והנאה, קשיי ריכוז, עצבנות ותחושות ייאוש (לעיתים עד כדי הופעה של מחשבות אובדניות), כאשר אלו קיימים לאורך תקופה ממושכת של מספר שבועות לפחות.
מהם הגורמים לדיכאון?
שיעור הסובלים מדיכאון עומד על 4.4% בעולם, כאשר שיעור האבחנה השנתי של דיכאון בישראל הינו 6%. הגישה המקובלת כיום רואה את הדיכאון כתוצאה של שילוב בין גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים ופסיכו-סוציאליים.
גורמים ביולוגיים וגנטיים
גורמים ביולוגיים נוגעים לחוסר איזון ביוכימי בחומרים במוח הקשורים בוויסות מצב הרוח (דוגמת סרוטונין ונוראפינפרין), פגיעה בוויסות ההורמונלי ואף שוני במבנים מסוימים במוח. כמו כן, מחקרים אשר נערכו בקרב משפחות ותאומים מצביעים על קיומן של השפעות גנטיות-תורשתיות על התפתחות של דיכאון.
גורמים פסיכולוגיים
למרות מרכזיותם של הגורמים הביולוגיים, במרבית המקרים הם משולבים בגורמים פסיכולוגיים. גישות המתמקדות בגורמים פסיכולוגיים לדיכאון מצביעות על דפוסי חשיבה נוקשים ובלתי יעילים, עיבוד שלילי של מידע, ערך עצמי נמוך, חוויה של חוסר אונים ועוד. נטיות אלו משולבות פעמים רבות בחוויות חיים קשות כמו אובדן של אדם קרוב בגיל צעיר או אירועים מלחיצים.
גורמים סביבתיים
נסיבות חיים הרצופות באירועים מלחיצים עשויות להוות טריגר להתפתחות דיכאון, בפרט בקרב אנשים בעלי פגיעות פסיכולוגית או ביולוגית. דיכאון עשוי להתפתח סביב אירועים כמו פיטורין, מחלות קשות ושינויים הדורשים הסתגלות מחודשת עשויים. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי קיימת שונות רבה בין אנשים, ולא כל אדם שיחווה אירוע חיים מלחיץ יפתח דיכאון. לדוגמא, אדם אשר רואה בפיטוריו אות לכך שהוא "אפס ולא מצליח בכלום", נמצא בסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון מאדם שמניח כי פיטוריו נובעים מהמצב הכללי במשק ולא מסמלים את היותו חסר ערך.
סוגי דיכאון
תחת הקטגוריה של אבחנות הדיכאון ב-DSM-5, ניתן למצוא את הפרעת ויסות מצב הרוח, דיכאון מז'ורי, הפרעת דיכאון מתמשך (דיסתימיה) והפרעה דיספורית קדם ווסתית.
דיכאון קליני/מז'ורי
דיכאון קליני מתייחס להופעתם של סימפטומים דיכאוניים (מצב רוח ירוד, ייאוש, עצבנות, פגיעה בתיאבון או השינה ועוד) אשר מביאים למצוקה או פגיעה בתפקוד במשך שבועיים רצופים לפחות ואינם נובעים מאבל. התחושות הקשות הנלוות לדיכאון הקליני עשויות להביא אף למחשבות וניסיונות אובדניים ולכן חשוב ביותר לטפל בו. אפיזודות של דיכאון קליני עשויות להופיע במספר הקשרים כדיכאון אחרי לידה ודיכאון עונתי. כמו כן, בגילאי הזקנה והילדות עשוי הדיכאון להתבטא באופנים ייחודיים לתקופות גיל אלו. תת סוג נוסף של דיכאון הוא הדיכאון הפסיכוטי, בו נלווים לסימפטומים הדיכאוניים סימפטומים של נתק מהמציאות אשר בדרך כלל נוגעים לתכנים של דיכאון וחוסר ערך (למשל, אמונה של האדם כי הוא רקוב מבפנים).
הפרעת דיכאון מתמשך/דיסתימיה
דיסתימה מבטאת מצב קבוע של דכדוך, תחושת חוסר ערך, חוסר הנאה, פגיעה בדפוסי האכילה והשינה ועוד אשר נמשכים לפחות שנתיים. סימפטומים אלו מופיעים בעוצמה נמוכה יחסית לעוצמתם בדיכאון הקליני, אך מביאים למצוקה או פגיעה תפקודית בהיבטים כמו זוגיות, תעסוקה וכדומה. בתגובה למצבי לחץ עשויה הדיסתימיה להחמיר ולהפוך לאפיזודה של דיכאון קליני.
הפרעת ויסות מצב רוח
הפרעת ויסות מצב רוח מופיעה כבר בגיל הילדות ומאופיינת בהתפרצויות זעם קשות, כאשר בין התפרצויות אלה מצב הרוח נותר רגזני. הפרעה זו הינה הפרעת דיכאון בילדים וניתן לאבחנה בין הגילאים 6-18.
הפרעה דיספורית קדם ווסתית
הפרעה זו מבטאת מצב חמור של תסמונת קדם ווסתית. התסמינים כוללים חוסר עקביות במצב הרוח, תחושה של דיכאון ועצבנות אשר מופיעים במועדים קבועים (כשבוע לפני הוסת החודשית) ומשתפרים ואף נעלמים בימים הראשונים של הווסת.
דיכאון סמוי
דיכאון סמוי הוא איננו אבחנה רשמית לפי ה-DSM, אך אנשים רבים מרגישים כי הוא מתאר באופן מדוייק את מצבם. במקום לבוא לידי ביטוי דרך הסימפטומים הקלאסיים של דיכאון, דיכאון סמוי מתקיים "מתחת לפני השטח", ומופיע בצורות עקיפות. האדם יכול להרגיש עייף, חסר אנרגיות ומוטיבציה, אך מבלי להרגיש באופן ישיר דכדוך או עצבות. מתלווים לכך פעמים רבות גם סימפטומים גופניים ללא הסבר רפואי, דוגמת כאבי ראש, שיניים או גב. מצב זה יכול לנבוע כתוצאה מניסיונות מודעים או לא מודעים של האדם להדוף את תחושות הדיכאון ולהקהות אותן באמצעות מנגנוני הגנה שונים (נפשיים או חיצוניים, דוגמת תלות בחומרים ממכרים).
מתי כדאי לפנות לטיפול בדיכאון?
מומלץ לפנות לטיפול כאשר הסימפטומים הדיכאוניים מביאים לפגיעה באיכות החיים, בין אם ברמת הרווחה הנפשית של האדם ובין אם ברמה התפקודית (קושי לצאת מהמיטה בבוקר, ניתוק של קשרים חברתיים, ירידה משמעותי בהספק בעבודה וכו'). פעמים רבות תחושות חוסר האונים והייאוש מקשות על הפנייה לטיפול ("מה זה כבר יעזור לי? מה הטעם?") ובמקרים אלו תמיכה סביבתית יכולה בהחלט להוות גורם מניע משמעותי. כאמור, המצוקה הנלווית לדיכאון עשויה להביא לניסיונות אובדניים ולכן חשוב לסייע לאדם המדוכא להגיע לטיפול המתאים לו לפני שהמצוקה נעשית בלתי נסבלת עבורו.
כיצד מטפלים בדיכאון?
כיום קיימות שיטות טיפוליות רבות לדיכאון אשר יכולות להביא לשיפור משמעותי ביותר ולמניעת הישנותן של האפיזודות הדיכאוניות. השיטות המובילות כיום הן טיפול פסיכודינמי, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ותרופות פסיכיאטריות. בחירת סוג הטיפול נעשית בהתאם לחומרת הדיכאון והעדפותיו של המטופל, כאשר השילוב בין טיפול תרופתי לפסיכותרפיה נחשב ליעיל במיוחד. כאשר מדובר בדיכאון של ילדים ובני נוער ניתן לשלב בטיפול גם הדרכת הורים או טיפול משפחתי, ובמצבים של דיכאון חמור, דיכאון לאחר לידה, דיכאון פסיכוטי או חשש לניסיון אובדני (בכל הגילאים) - אשפוז פסיכיאטרי עשוי לספק מסגרת מכילה ותומכת עד להשגת הקלה בסימפטומים.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לדיכאון הינו טיפול קצר מועד הממוקד בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות המשמרים את הדיכאון. רבים מהסובלים מדיכאון מחזיקים באמונות ותפיסות נוקשות ומייאשות המחזקות את תחושות חוסר הערך והדיכאון. תפיסות אלו מביאות להתנהגויות בלתי יעילות כהסתגרות והימנעות מהתנסויות חדשות ואלו משמרות ומגבירות בתורן את הדיכאון. במסגרת הטיפול ניתן לזהות דפוסים אלו ולרכוש מיומנויות התמודדות עמם. שיטות התנהגותיות נוספות עוסקות בשיפור מיומנויות חברתיות ובין אישיות, טכניקות פתרון בעיות וכדומה, המשפרות את התפקוד ובכך גם את המצב הדיכאוני.
טיפול פסיכודינמי
הטיפול הדינאמי מתמקד באירועי עבר וגורמים לדיכאון, ביחסים בין אישיים ובאופן בו הדיכאון משפיע ומושפע מקונפליקטים וגורמים בלתי מודעים. הטיפול הפסיכודינמי מאפשר רכישת מיומנויות התמודדות טובות יותר עם הדיכאון ומסייע להקל על תחושות חוסר הערך, האשמה והקשיים הבין אישיים אשר פעמים רבות נלווים לדיכאון. ישנן גישות שונות לטיפול פסיכודינמי בדיכאון, וביניהן למשל הגישה הבינאישית (IPT).
טיפול תרופתי
טיפול תרופתי הניתן במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי עשוי להביא להקלה משמעותית בדיכאון וחרדה. כיום קיימות תרופות נוגדות דיכאון נוחות לשימוש אשר אינן מגבילות את התפקוד היומיומי ולהן תופעות לוואי יחסית מצומצמות. מומלץ להיעזר בטיפול התרופתי במקביל לפסיכותרפיה: הטיפול הפסיכותרפי משפר מיומנויות התמודדות ומסייע בשינוי דפוסי מחשבה המשמרים את הדיכאון, אך לעיתים הטיפול התרופתי נדרש על מנת לשפר את התחושה באופן שמאפשר שימוש יעיל יותר בטיפול הפסיכותרפי. במקרים של דיכאון חמור או דיכאון עמיד, בו הטיפול התרופתי אינו מסייע במידה מספקת, יתכן גם טיפול בנזעי חשמל (ECT).
מקורות
איגוד הפסיאטריה ביראל ומשרד הבריאות (1992). ICD-10 הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי, הוצאת דיונון - אוניברסיטת תל-אביב.
אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. נוימן, מ. (1995), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס.
אפטר, א. הטב, י. ויצמן, א. טיאנו, ש. (1998), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון- אוניברסיטת תל-אביב.
DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press
