מחלוקות, סכסוכים וקונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מחיינו. במרבית המקרים שני הצדדים מסוגלים לשתף פעולה וליישב בעצמם את אי ההסכמה תוך מציאת פשרה מספקת, אך לא תמיד. תחום הגישור התפתח בעשורים האחרונים מתוך מטרה לסייע לארגונים ואנשים פרטיים ביישוב סכסוכים ומחלוקות ללא הליכים משפטיים, וכיום הוא משמש לסיוע בתחומי חיים רבים.
מהו גישור ומתי ניתן להיעזר בו?
לאורך השנים הוצעו הגדרות שונות להליך הגישור כאשר אחת ההגדרות המקובלות כיום היא "הליך אשר בו מתערב בחילוקי הדעות צד שלישי נייטרלי, המסייע לצדדים המתעמתים להגיע להסדר מרצון של חילוקי הדעות לצורך יישוב הסכסוך ביניהם" (1969, Cooley). בהתאם, הליך הגישור מבוסס על יצירת דיון במחלוקת בנוכחות צד שלישי אשר מנחה את הדיון ומאפשר לצדדים להגיע להבנה או הסכמה אשר תשרת את צורכיהם באופן הטוב ביותר. הפנייה לגישור נעשית פעמים רבות מתוך מטרה להמנע מפנייה לבית דין ולאפשר את יישוב הסכסוך או חזרה ליחסים תקינים.
הליך הגישור אינו בעל תוקף משפטי אלא אם הובא לאישור בית משפט וקיבל תוקף של פסק דין; יחד עם זאת, מיומנויותיו המקצועיות של המגשר מאפשרות לו במקרים רבים לשכנע או ללחוץ על הצדדים באופן שיאפשר השגת הסדר. כמו כן, מאחר וההסדר המושג בגישור אינו נובע מכפייה אלא מוסכם על שני הצדדים, המוטיבציה לעמוד בו גבוהה באופן יחסי.
הפנייה לגישור עשוי לסייע במגוון תחומי חיים, כאשר הבולטים בהם הם התחום העסקי, המשפחתי והקהילתי:
גישור בתחום העיסקי: סכסוכים בתחום העסקי עשויים להתקיים בין ארגונים שונים, בתוך ארגונים ובעסקאות פרטיות. דוגמאות לסכסוכים בתחום זה בהם עשוי הגישור לסייע הן סכסוכי מקרקעין, חוזים, סכסוכים בין ספקים ללקוחותיהם ועוד. כמו כן, גישור עשוי לסייע במקרים של מחלוקות בין עובדים להנהלה, התנגשויות בין מנהלים ומחלקות וכן הלאה.
גישור בתחום המשפחה: יחסים משפחתיים מהווים לא פעם מקור לסכסוכים קשים אשר מביאים בין השאר לכאב רגשי רב. בתחום המשפחה עשוי הגישור לסייע במגוון היבטים כהסכמים וחוזים בתוך המשפחה (צוואה, ירושה, עסקים משפחתיים) והסדרי גירושין וכל המשתמע מהם- מזונות, אחזקת הילדים, הסדרי ראיה וכן הלאה. מאחר וסכסוכים בתחום המשפחתי מערבים מערכות יחסים רגשיות ומורכבות וצורך בתשומת לב לטובת הילד, עשוי תהליך הגישור לערב גם מטפלים זוגיים ומשפחתיים.
גישור בקהילה: סכסוכים רבים עשויים להתעורר בין אנשים פרטיים במהלך השגרה היומיומית, וגישור עשוי לסייע במקרים כיחסים בין דיירים, אישורי בנייה, מחלוקות בין הורים למערכת החינוך ועוד.
תהליך הגישור
מאחר והגישור נוגע לתחומי חיים רבים ושונים, משתמשים מגשרים במגוון שיטות להשגת הסכמים. יחד עם זאת, תהליך בסיסי של גישור מתבצע במספר שלבים אשר עורכים כ-3 מפגשים בני מספר שעות:
- הסבר על תהליך הגישור וקבלת הסכמת המשתתפים לתהליך. שלב זה כולל מתן מידע על נהלים פורמליים ועל התחייבות הצדדים והמגשר לאלמנטים כחיסיון וסודיות, כנות ויושר בתהליך, מתן מידע על אפשרות להתייעץ עם גורמים נוספים (כעורכי דין) ולהפסיק את תהליך הגישור בכל רגע נתון וכן הלאה.
- מפגש משותף הכולל איסוף מידע מהצדדים המסוכסכים ובאי כוחם, במידת הצורך. הצדדים מצהירים על עמדותיהם וציפיותיהם.
- עריכת מפגשים נפרדים עם כל אחד מהצדדים במטרה לחשוף אינטרסים סמויים ורכישת הבנה מקיפה יותר של נושאי המחלוקת.
- יצירת אופציות לפתרון הסכסוך
- דיון משותף באופציות, ניהול משא ומתן ובחירת אופציה או מספר אופציות מועדפות. האופציות מתורגמות להסכם קונקרטי המקובל על הצדדים, המתחייבים לממש את חלקם בהסכם.
הכשרת המגשר
הכשרת המגשרים נעשית באחד ממרכזי הגישור המוכרים. מרבית המגשרים אינם עוסקים בגישור בלבד אלא עוסקים בגישור כחלק מהכשרה מקיפה יותר בתחומים כפסיכולוגיה, עריכת דין, יעוץ ארגוני ועוד.
הכשרתו של המגשר אינה מקנה להסכמים שערך במסגרת הגישור תוקף משפטי, אך במידה והצדדים מעוניינים בכך ניתן ניתן להקנות להסכם תוקף של פסק דין.
