המונח ארגון אישיות נוירוטי עשוי להישמע פתולוגי ממבט ראשון אך למעשה, ארגון אישיות נוירוטי הוא ארגון האישיות הבריא ביותר על פי מודל האבחון הפסיכודינמי שהוצע על ידי הפסיכיאטר והאנליטיקאי אוטו קרנברג.
קרנברג הציע מודל אבחון פסיכודינמי אשר אינו מתייחס רק לסימפטומים הפסיכיאטריים מהם האדם סובל (למשל, דיכאון, התמכרויות, הפרעת אכילה, חרדה) אלא למבנה האישיות הכולל של האדם. הוא הציע כי קיימים שלושה סוגי ארגוני אישיות: ארגון אישיות פסיכוטי, ארגון אישיות גבולי וארגון אישיות נוירוטי. קרנברג זיהה שלושה ממדים המשפיעים על התפקוד הנפשי ומבחינים בין שלושת ארגוני האישיות.
בוחן מציאות: ממד המתייחס ליכולתו של האדם להבחין בין מציאות פנימית למציאות חיצונית, ובין אובייקטיבי לסובייקטיבי. קרנברג הציע כי ארגון אישיות נוירוטי הוא ארגון אישיות המאופיין בבוחן מציאות תקין: אנשים בעלי ארגון אישיות נוירוטי מבחינים היטב בין מחשבות, רגשות, חלומות וחוויות סובייקטיביות לבין המציאות החיצונית. כך, למשל, אדם עם ארגון נוירוטי ידע בדרך כלל שגם אם יש לו רגשות שליליים עזים כלפי אדם או מוסד, מדובר בחוויה סובייקטיבית ולא באמת אובייקטיבית. למשל, אדם עם ארגון אישיות נוירוטי עשוי לחוש שנאה לגרושתו, אך בו זמנית לדעת שזו הרגשתו האישית ולא מציאות אובייקטיבית. זאת, לעומת בעלי ארגון אישיות פסיכוטי אשר ההבחנה שלהם בין חוויה סובייקטיבית לבין מציאות אובייקטיבית לקויה ביותר, ולעומת בעלי ארגון אישיות גבולי אשר בוחן המציאות שלהם אמנם תקין בדרך כלל, אך עשוי להיפגע בעת מצוקה.
איכות יחסי האובייקט: יחסי אובייקט מתייחסים לייצוג הפנימי של העצמי והאחר אשר מופנמים כתוצאה מקשר עם האובייקטים המשמעותיים בילדות. קרנברג הציע כי אנשים שונים זה מזה במידת האינטגרטיביות של יחסי האובייקט שלהם: בעלי ארגון אישיות נוירוטי נוטים להחזיק בתפיסה רב ממדית ואינטגרטיבית של עצמם, של האובייקטים שלהם ושל מערכות היחסים שלהם, כך שהם מסוגלים להחזיק בתפיסה מורכבת המתייחסת להיבטים החיוביים והשליליים של העצמי והאחר. כך, למשל, אדם עם ארגון אישיות נוירוטי יוכל לומר על אשתו שהיא חמה, תומכת ואוהבת, אך נוטה להתרגז בקלות. לעומת זאת, אנשים בעלי ארגון אישיות פסיכוטי או ארגון אישיות גבולי מחזיקים בתפיסה מפוצלת וחד ממדית של עצמם, של האחר ושל מערכות היחסים שלהם. החוויה המידית של העצמי או האחר נוטה "לצבוע" באופן דרמטי וקיצוני את התפיסה, כך שהעצמי או האחר יחוו כטובים/רעים, חלשים/חזקים, מתסכלים/מספקים וכן הלאה. באופן טבעי, יחסי אובייקט מסוג זה פוגעים לא פעם ביכולת של האדם לתפוס את עצמו ואת האחר באופן תואם ומפוכח, ולכן גם יוצר לא פעם קשיים רגשיים ובין אישיים.
איכות ההגנות: קרנברג הבחין בין הגנות בשלות ומסתגלות לבין הגנות פרימיטיביות אשר מעוותות את המציאות ופוגעות בתפקוד ובהסתגלות. ארגון אישיות נוירוטי מאופיין בשימוש בהגנות מסתגלות ובשלות שביניהן הדחקה, אינטלקטואליזציה, רציונליזציה, היפוך תגובה ועידון. לעומת זאת, אנשים בעלי ארגון אישיות פסיכוטי או ארגון אישיות גבולי נוטים להשתמש בהגנות פרימיטיביות ובלתי מסתגלות אשר מעוותות את המציאות ופוגעות בתפקוד. בין הגנות אלו נכללות הכחשה, הזדהות השלכתית, פיצול ודיסוציאציה.
לסיכום, ארגון אישיות נוירוטי הוא ארגון אישיות אשר מאפייניו מאפשרים לו להתמודד עם המציאות ועם קשרים בין אישיים באופן אדפטיבי: אנשים עם ארגון אישיות נוירוטי תופסים באופן מדויק יחסית את המציאות, חווים את עצמם ואת האובייקטים שלהם באופן שלם ויציב ומשתמשים בהגנות אשר מאפשרות הסתגלות חיובית. למרות יכולות אלו, גם בעלי ארגון אישיות נוירוטי אינם פתורים מהסיכום של קשיים רגשיים ופסיכיאטריים: באופן טבעי, אנשים עם ארגון אישיות נוירוטי עשויים להתמודד עם קונפליקטים רגשיים ובין אישיים, עם קריסה של מנגנון ההדחקה, עם דימוי עצמי שלילי וכן הלאה. בהתאם, קרנברג הציע כי על אף שאנשים עם ארגון אישיות גבולי לא יתמודדו בדרך כלל עם הפרעות אישיות או עם הפרעות פסיכוטיות, הם עלולים לסבול מסימפטומים של דיכאון, חרדה, אובססיביות, עכבות מיניות וכן הלאה.
