ריפוי בעיסוק הנו תחום אשר מבקש לקדם את העצמאות והתפקוד של הפרט במגוון משימות ואינטראקציות יום יומית. ריפוי בעיסוק להפרעות בויסות החושי מספק טכניקות להתמודדות עם הקשיים השונים אשר עשויים להופיע במסגרת ההפרעה.
ריפוי בעיסוק להפרעות בויסות החושי – אודות ההפרעות
הפרעות בויסות החושי מתייחסות לקשת רחבה של תסמינים ונחלקות לשני סוגים - הפרעות בויסות החושי מסוג רגישות יתר, לצד הפרעות בויסות החושי מסוג תת-רגישות. למשל, רגישות גבוהה או נמוכה לכאב, צלילים, אורות, מגע ועוד. לרוב רגישות זו ניכרת כבר בשנות החיים הראשונות. הן רגישות יתר והן תת-רגישות עלולות לגרום למצוקה, באם זאת במובן הפיזי, הרגשי, הקוגניטיבי או החברתי. במקרים רבים מומלץ על הליך של אבחון חושי לצד אבחון פסיכולוגי, אשר יכולים לקבוע האם אכן מדובר בהפרעה בויסות החושי, או שמא מדובר במצוקה אחרת, לדוגמא מצוקה רגשית כלשהי, הפרעות קשב וריכוז ועוד. לדוגמא, ילד עשוי להימנע מסיטואציות חברתיות בשל רגישות לרעשים, או בשל מצוקה אחרת, כגון חרדה חברתית או דיכאון המצריכות טיפול שונה, מסוג פסיכותרפיה לילדים.
ריפוי בעיסוק להפרעות בויסות החושי – כיצד מטפלים?
ריפוי בעיסוק הנו תחום אשר מסייע בהתמודדות עם מגוון קשיים. כחלק מכך קיים למשל ריפוי בעיסוק ללקויי למידה, ריפוי בעיסוק להפרעות קשב וריכוז, ריפוי בעיסוק לקשיים מוטוריים ועוד. במסגרת ריפוי בעיסוק להפרעות בויסות החושי, מתבצעת תחילה הערכה של המשימות והאינטראקציות בהן המטופל מתקשה. כאשר מדובר בילדים, ישנם לדוגמא ילדים אשר מתקשים להירדם בשל רגישות לרעשים או לאור. אחרים עלולים להיפצע ולא לדווח על כך בשל חוסר רגישות לכאב. לאחר שלב ההערכה, ריפוי בעיסוק להפרעות בויסות החושי מתאים תוכנית פעולה, במטרה לסייע לאדם לתפקד בזירות בהן הוא מתקשה. במקרה של ילדים, התהליך כולל גם רתימה של ההורים, במסגרת הטיפול או במסגרת הדרכת הורים, בכדי שאלו יוכלו להבין את מצבו של הילד ולהקל עליו. אחד המוקדים המרכזיים של ריפוי בעיסוק להפרעות בויסות החושי בילדים, הנו לימוד המשפחה והילד אודות ההפרעה, מה שלרוב מצמצם את מידת האשמה או התסכול שהילד וסביבתו חשים, נוכח הקשיים.
