תרופות פסיכיאטריות הן תרופות פסיכו-אקטיביות המשפיעות על מסלול ההולכה העצבי של חומרים נוירו-כימיים במוח. בהתאם למסלול העצבי עליו הן משפיעות, תרופות פסיכיאטריות משפיעות על סימפטומים קליניים שונים שביניהם התקפים פסיכוטיים, חרדות, דיכאון וחוסר יציבות רגשית.
תרופות פסיכיאטריות - רקע היסטורי
סיפור היווצרותן של התרופות הפסיכיאטריות מתחיל בשנות ה-50. רופא צרפתי אשר זיהה את חרדתם של חולים לפני הניתוחים, הבין כי חרדה זו גורמת לשימוש בחומרי הרדמה חזקים שלא לצורך, והחליט לנסות לייצר תרופה אשר תביא להקלה בחרדה. הוא מצא כי עריכת שינוי מולקולרי מסוים בתרופה אנטי-אלרגנית מביא לאפקט של רגיעה ללא רדימות, ובעקבות גילוי זה נבחנה האפשרות להשתמש בתרופה גם במחלקות פסיכיאטריות. התרופה אמנם לא הביאה לשיפור בסימפטומים חרדתיים בקרב חולים פסיכיאטריים, אך במינונים מסוימים הביאה לשיפור בסימפטומים פסיכוטיים. גילוי מרעיש זה הביא לירידה של 50% במספר החולים המאושפזים ולירידה דרמטית בשימוש בקשירת החולים. השפעות מרשימות אלו הביאו לתאוצה בחקר התרופות הפסיכיאטריות, וכיום קיימים ארבעה סוגים מרכזיים של תרופות פסיכיאטריות: תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון ולבסוף מייצבי מצב רוח. תרופות פסיכיאטריות מקבוצות אלו מסייעות באופן משמעותי בהפחתת סימפטומים של הפרעות פסיכוטיות, הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח ושל דיכאון, ובשיפור סימפטומטי של תסמינים שונים, לדוגמא במסגרת הפרעות קשב וריכוז, הפרעות שליטה בדחף, פגיעה עצמית, ביישנות ועוד.
מאז שנות ה-50, התרופות הפסיכיאטריות זכו לפיתוחים רבים אשר הביאו לשיפור משמעותי באיכות התרופות ונוחות השימוש בהן: כמות ועוצמת תופעות הלוואי פחתו בצורה משמעותית, נמצאו תחליפים לרבות מהתרופות אשר השימוש בהן דרש דיאטה קפדנית ביותר, ומגוון התרופות הרחב מאפשר התאמה אישית וספיציפית יותר לצרכי החולה.
תרופות פסיכיאטריות ותופעות לוואי
על אף התועלת המוכחת של השימוש בהן, תרופות פסיכיאטריות מעוררות באנשים רבים פחד והתנגדות. אחת הסיבות לכך היא החשש מפני תופעות הלוואי של התרופות הפסיכיאטריות. חשש זה מוצדק רק בחלקו, מאחר ותרופות פסיכיאטריות שונות זו מזו באופן מהותי: תרופות אנטי פסיכוטיות רבות עדיין גורמות לתופעות לוואי, אך מרבית התרופות האנטי דיכאוניות והאנטי חרדתיות אינן גורמות לתופעות לוואי במרבית המקרים, ובמקרים בהם אכן מתעוררות תופעות לוואי- מדובר בתופעות לוואי מינוריות החולפות לאחר מספר ימי שימוש בתרופה. אחת מ"תופעות הלוואי" הנוספות המטרידות אנשים רבים היא החשש מפני "שינוי האישיות". חשש זה גם הוא מוצדק במידה חלקית בלבד: תרופות פסיכיאטריות אינן משנות תכונות אופי ונטיות אישיותיות, אך הן אכן מביאות לשינוי במצב הרוח אשר מביא עמו, בחלק מהמקרים, גם שינוי בתפיסת העולם. לדוגמא, אדם מדוכא עשוי לחוש שינוי בעמדתו הפסימית כלפי העולם. כמו כן, יש לציין כי גם סימפטומים פסיכיאטריים, לדוגמא אלו המופיעים במסגרת דיכאון קליני או במהלך התקף פסיכוטי, "משנים את האישיות" ועלולים לגרום לנזק ושחיקה באיזורים מוחיים.
תרופות פסיכיאטריות - תהליך הטיפול
תרופות פסיכיאטריות ניתנות על ידי פסיכיאטרים ובחלק מהמקרים, בדרך כלל בתרופות נוגדות דיכאון או נוגדות חרדה, גם על ידי רופאי משפחה. פסיכולוגים אינם יכולים לרשום תרופות אלו מאחר ואין להם הכשרה רפואית, אך הם יכולים להמליץ למטופליהם לפנות לקבלת ייעוץ לגבי לקיחת תרופות פסיכיאטריות.
תהליך הטיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות יכלול אבחון כוללני תוך התייחסות להיבטים בריאותיים ונפשיים, ומתן הנחיות לשימוש בתרופה. לאחר מכן, יקבעו פגישות מעקב אשר יאפשרו לרופא המטפל לוודא האם התרופות משפיעות באופן מספק. במקרים של היעדר השפעה מספקת או תופעות לוואי שאינן חולפות, הרופא המטפל ילווה את המטופל בתהליך החלפת התרופה.
יש לציין כי רבים מהרופאים ימליצו על שילוב של פסיכותרפיה במקביל לטיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות. זאת, מאחר והתרופות הפסיכאטריות מביאות להקלה סימפטומטית אך אינן מהוות גורם תמיכה (בשונה מפסיכותרפיה), ואינן מספקות מענה לגורמי הסבל הבסיסיים ולדפוסי חשיבה והתנהגות בלתי מסתגלים העומדים בבסיס הקשיים הרגשיים.
