ארגון אישיות פסיכוטי הוא מונח שטבע הפסיכיאטר והאנליטיקאי אוטו קרנברג בהתייחס לאחד משלושת ארגוני האישיות שהציע. קרנברג הציע כי מלבד מערכת האבחון הפסיכיאטרית המאפשרת להתייחס לסימפטומים מהם המטופל סובל (דיכאון, חרדה וכן הלאה), יש להתייחס גם למבנה האישיות הכללי של כל מטופל, ולהבין את הסימפטומים והקשיים מהם הוא סובל כחלק ממסגרת התייחסות זו.
קרנברג הציע כי קיימים שלושה ארגוני אישיות אשר ההבדלים המהותיים ביניהם נובעים משלושה היבטים מרכזיים: ארגון אישיות פסיכוטי, ארגון אישיות גבולי וארגון אישיות נוירוטי.
בוחן המציאות: היבט בוחן המציאות נוגע למידה בה האדם מסול להבחין בין אמת לדמיון ובין מציאות אובייקטיבית למציאות סובייקטיבית.
סוג יחסי האובייקט: היבט הנוגע למידה בה האדם מסוגל לתפוס את עצמו, אחרים ואת יחסיו עם אחרים באופן שלם ואינטגרטיבי הכולל ממדים שונים של הקשר. דוגמה לתפיסה שלמה ואינטגרטיבית תהיה תפיסה רב ממדית המתייחסת לעצמי ולאחר כבעלי מעלות, חסרונות ותכונות מורכבות, ובהתאם מאפשרת חוויה של הקשר הממשי או המפונטז עם האובייקטים כקשר שיש בו היבטים מספקים ומתסכלים כאחד. לעומת זאת, תפיסה בלתי אינטגרטיבית של העצמי והאחר תהיה תפיסה חד ממדית, מפוצלת ודיכוטומית בה, למשל, העצמי נתפס כטוב (נותן, תומך, אוהב) ואילו האחר נפס כרע (לא משקיע, לא נותן, מרוחק).
איכות ההגנות: היבט זה מתייחס לרמת ההגנות של הפרט, ומבחין בין הגנות מסדר נמוך אשר בדרך כלל אינן תורמות להסתגלות (למשל, הכחשה, דיסוציאציה, פיצול) לבין הגנות מסדר גבוה אשר מקדמות הסתגלות ותפקוד חיוביים (הדחקה, עידון, אינטלקטואליזציה).
על סמך היבטים אלו, קרנברג אפיין כל אחד מסוגי ארגוני האישיות וקישר בינו לבין סימפטומים פסיכיאטריים שונים.
ארגון אישיות נוירוטי הוא ארגון אישיות המאופיין בבוחן מציאות תקין, תפיסת עצמי ואובייקט אינטגרטיבית ושימוש בהגנות מסדר גבוה. ארגון אישיות גבולי הוא ארגון אישיות הממוקם בין ארגון אישיות נוירוטי לבין ארגון אישיות פסיכוטי, ומאופיין בבוחן מציאות תקין אשר עלול להשתבש בעת מצוקה, ביחסי אובייקט בלתי אינטגרטיביים ובשימוש בהגנות מסדר נמוך מרבית הזמן.
ארגון אישיות פסיכוטי הוא לטענתו של קרנברג ארגון האישיות הלקוי ביותר. ארגון אישיות פסיכוטי הוא ארגון המאופיין בפגיעה משמעותית בבוחן המציאות, כאשר קיימת פגיעה ניכרת ביכולתו של האדם להבחין בין מחשבות, רעיונות ותפיסות סובייקטיביות לבין המציאות האובייקטיבית. מאפיין נוסף של ארגון אישיות פסיכוטי הוא תפיסה מפוצלת ואף פרגמנטרית של העצמי והאובייקטים: אדם עם ארגון אישיות פסיכוטי תופס את עצמו, את יחסיו ואת האחר באופן שאינו לכיד וקוהרנטי, ואינו חווה את זהותו העצמית כזהות קבועה ויציבה. במובן זה ארגון אישיות פסיכוטי מאופיין בתפיסת עצמי-אחר לקויה ופגועה הרבה יותר מהתפיסה המאפיינת את ארגון האישיות הגבולי: בעלי ארגון אישיות פסיכוטי תופסים את עצמם ואת האחר באופן ביזארי ובלתי מאורגן, ואילו בעלי ארגון אישיות גבולי אמנם תופסים את האחר באופן מפוצל, קיצוני וחד ממדי- אך תפיסתם מאורגנת ולכידה באופן יחסי. לבסוף, בעלי ארגון אישיות פסיכוטי נוטים להשתמש בהגנות מסדר נמוך אשר מביאות לפגיעה אקוטית ביכולת להכיר במציאות ולהגיב אליה באופן תואם ומסתגל: בעלי ארגון אישיות פסיכוטי מרבים להשתמש בהכחשות מאסיביות, השלכות, פרגמנטציה והזדהות השלכתית.
כלומר, בעלי ארגון אישיות פסיכוטי סובלים מלקות עמוקה הן בתפיסה העצמית, הן בתפיסת המציאות והן בתפיסת האחר והיחסים עמו. כתוצאה מכך, אנשים עם ארגון אישיות פסיכוטי עשויים לסבול מהפרעות פסיכוטיות מתמשכות (סכיזופרניה למשל), התנהגויות ביזאריות, התקפים פסיכוטיים ויכולות תפקודיות ובין אישיות לקויות ביותר.
