מטפל משפחתי, המייצג המשמעותי ביותר של גישת הטיפול המערכתי-משפחתי וממציא שיטת הטיפול – טיפול משפחתי מבני, שיטה טיפולית להתמודדות עם בעיות בתפקוד המשפחתי, המשפיעות על התנהלות המשפחה כולה וכן על התנהלות הפרטים במשפחה. הטיפול המשפחתי המבני הינו טיפול המבקש להבין את המבנה המשפחתי שיוצר את הקשיים בתפקוד, ולשנות אותו, באמצעות יצירת מבנה משפחתי בריא יותר.
סלוודור מינושין נולד בשנת 1921 בארגנטינה, למשפחת מהגרים יהודית-רוסית. במהלך התיכון הוא החליט שבחייו הוא יסייע לנוער עבריין ולנוער בסיכון, לאחר שהושפע מרעיונותיו של רוסו בכל הנוגע להיותם של עבריינים קורבנות החברה, במהלך שיעורי הפסיכולוגיה בבית ספרו. הוא החל ללמוד רפואה לאחר התיכון ובמהלך לימודיו נכלא למשך שלושה חודשים בכלא, בשל פעילות פוליטית – התנגדות לשליט הרודן חואן דומינגו פרון. בשנת 1946 סיים את לימודי הרפואה והחל התמחות בפסיכיאטרית ילדים. בשנת 1948 מינושין פתח מרפאה פרטית בה טיפל בילדים, אך זמן קצר לאחר מכן, עם היווסדותה של מדינת ישראל ומלחמת העצמאות, הוא נסע לישראל, הצטרף לצה"ל וטיפל בחיילים ובניצולי שואה.
בשנת 1950 מינושין החל ללמוד פסיכיאטריה בניו יורק ועבד כרופא מומחה בטיפול בילדים שאושפזו בשל התקף פסיכוטי. במקביל הוא עבד והתגורר במעון לילדים יהודים שלקו במחלות נפשיות מגוונות, שם עבר הכשרה פסיכואנליטית קלאסית. הוא מתאר כי ההכשרה הפסיכואנליטית לא התאימה ברובה לעבודתו עד לשלב זה עם ילדים בעלי תחלואה נפשית קשה.
בשנת 1951 התחתן ועלה לישראל עם אשתו – פטרישיה פיטלוק. הוא החל לעבוד כמנהל של בתי יתומים ומעונות לילדים שלקו במחלות נפשיות בישראל. בשנים אלו החל לעבוד עם קבוצות.
בין 1954 ל-1958 מינושין למד במכון פסיכואנליטי בניו יורק, על מנת ללמוד את משנתו של הארי סטאק סאליבן ובמקביל עבד בבית ספר לבנים עבריינים ובעלי מחלות נפשיות. במהלך שנות עבודתו בבית הספר, מינושין הבין כי פגישות עם הילדים לבד ועבודה איתם באמצעות פסיכואנליזה אינה מסייעת כפי שהיה רוצה לסייע לבריאותם הנפשית של הילדים, וכתוצאה מכך החל להיפגש עם משפחותיהם של הילדים, וגילה כי פגישות אלו הובילו לשינוי חיובי. במהלך הפגישות הללו מינושין והצוות שהחל להתפתח תחתיו ניסו ללמד את המשפחות ליצור תקשורת טובה יותר ואמפתיה בין בני המשפחה. הם החלו לפתח גישה טיפולית במהלכה המטפל הינו אקטיבי, ניהולי ומציע הצעות באופן ישיר למשפחה.
בשנת 1965 מינושין ומשפחתו עברו לפילדלפיה, שם מינושין עבד כמנהל של כמה מוסדות טיפוליים-פסיכיאטריים לילדים במקביל. הוא החל לעבוד עם ילדים בעלי הפרעות ומחלות פסיכוסומטיות וגילה כי טיפול משפחתי סייע לשיפור מצבם של ילדים אלו. הוא הסיק שדפוסים משפחתיים בלתי מסתגלים תורמים ליצירת ולהתקבעות המחלה.
במהלך שנות ה-60 וה-70 מינושין החל להתעניין במבני הקהילות והשירותים הסוציאליים שקיבלו המטופלים שלו. הוא והצוות שלו החלו לחקור וללמוד מעבודתם של עובדים סוציאליים ובמקביל החלו להכשיר אנשים מתוך קהילות המקור של המטופלים (בעיקרן קהילות מהגרים עניות ביותר), תוך הכשרה והדרכה צמודה ואינטנסיבית, להפוך למטפלים משפחתיים.
באותן השנים מינושין ניסה, יחד עם עמיתיו, להבין את הדינמיקות המשפחתיות השונות וכיצד הן משפיעות על הפרטים במשפחה. במהלך ניסיונות המחקר שלו הוא נתקל ברעיונות של גרגורי בטסון אודות החשיבה המערכתית תיאוריית המערכות, שגורסים כי חלקים בתוך המערכת הינם תלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה באופן מתמיד. רעיונות אלו התאימו לתובנותיו של מינושין לגבי מבנים משפחתיים ובסיועם הוא החל לפתח את הרעיון לטיפול משפחתי מבני.
טיפול משפחתי מבני
גישת הטיפול המשפחתי המבני הינה שיטה טיפולית שפיתח מינושין. גישה זו שמה דגש על שינוי המבנה המשפחתי הלא מתפקד, כמטרה העיקרית של הטיפול, כאשר המטפל הינו סוכן שינוי פעיל בתהליך שינוי המבנה המשפחתי.
במהלך הטיפול המטפל מנסה לחבור למשפחה ולהבין את הקודים המשפחתיים הלא מדוברים ואת המבנה שלה, למפות את הקשרים ותת המערכות המשפחתיות ולאחר מכן לשנות יחד עם המשפחה את המבנים, הקשרים ותת המערכות הבעייתיים, דבר המוביל לבריאות ויציבות גבוהות יותר בתוך המשפחה וכן לבני המשפחה.
ביבליוגרפיה
Miller, A., Minuchin, S., Lappin, J. (2011). Instructor’s Manual for Salvador Minuchin on family therapy. Psychotherapy.net.
Minuchin, S. (1974). Families & family therapy. Cambridge, MA: Harvard University Press.
