סימפטומים של סכיזופרניה כוללים הפרעות בתפיסה, בחשיבה, ברגש, במוטיבציה ובתקשורת עם הסביבה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הסימפטומים החיוביים והשליליים של ההפרעה וכיצד ניתן לטפל.
סכיזופרניה הנה הפרעה נפשית כרונית אשר משתייכת לקבוצה המכונה "קשת ההפרעות הפסיכוטיות" ומאופיינת בפגיעה נרחבת בתפקוד של הלוקה בה.
נהוג לקבץ את הסימפטומים של ההפרעה לשתי קבוצות - "סימפטומים חיוביים", המעידים על עיוות או שינוי בתפקוד הקיים (ומכאן המינוח "חיובי", בהתייחס לתוספת או עודפות כלשהי), לצד "סימפטומים שליליים", המעידים על העדר פתולוגי של מאפיין נורמטיבי (ומכאן המינוח "שלילי", בהתייחס להעדר או חוסר כלשהו). חשוב להדגיש כי חלק מהסימפטומים המופיעים כאן יכולים לאפיין גם הפרעות נפשיות נוספות מלבד סכיזופרניה, כמו למשל מופע של דיכאון פסיכוטי (דיכאון מז'ורי המלווה בתסמינים פסיכוטיים).
סימפטומים חיוביים של סכיזופרניה
הסימפטומים החיוביים מופיעים לרוב עם פריצתה של ההפרעה, במסגרת מה שמכונה "התקף פסיכוטי". הטיפול התרופתי בסכיזופרניה, באמצעות תרופות אנטי-פסיכוטיות, נועד בעיקרו לטפל בסימפטומים החיוביים. ניתן לחלק את הסימפטומים החיוביים למספר קבוצות מרכזיות: דלוזיות, הלוצינציות והפרעות מחשבתיות.
דלוזיות (מחשבות שווא)
מחשבות ואמונות חזקות אשר נעדרות כל בסיס במציאות, ולפיכך נחשבות לסוג של הפרעת חשיבה. קיימים מספר סוגים נפוצים של דלוזיות:
מחשבות רדיפה - מחשבה שאחרים זוממים להזיק לפרט ולפיכך נושאות גוון פרנואידי. אדם יכול לחשוד למשל שהאנשים הקרובים לו נשתלו בידי סוכנות ביון זרה והם מבקשים להרעיל אותו כשהם מציעים לו מזון, או לחשוש כי הממשלה מאזינה לו דרך מכשירי החשמל שבביתו.
מחשבות יחס - אמונה שאירועים ניטרליים הנם בעלי משמעות מיוחדת ובעצם מכוונים כלפיי הפרט, מה שמלווה בתחושת סכנה ופחד. לדוגמא, אדם יכול לחשוב כי שלטי חוצות נושאים מסר אלוהי המיועד לו, או כי שדרן הטלוויזיה פונה אליו באופן אישי במהלך מהדורת החדשות.
מחשבות גדלות - תחושת חשיבות או תחושה של כוחות מופרזים. אדם יכול להאמין למשל שהוא המשיח, או כי ניחן בכוחות ייחודיים בתחום בו כלל לא רכש ידע או השכלה. מחשבות מעין אלו יכולות להופיע גם במקרים של מאניה חריפה, כמו במהלך אפיזודה מאנית של מי שמאובחנים עם הפרעה דו קוטבית.
הלוצינציות (הזיות)
הלוצינציות מבטאות הפרעה בתפיסה החושית. ההפרעה באה לידי ביטוי בתפיסת גירוי חושי בהיעדר גירוי ממשי תואם במציאות. הלוצינציות יכולות להיות קשורות בחושים השונים, אך הנפוצות ביותר הן הלוצינציות של השמיעה (שמיעת קולות) ושל הראייה (ראיית דמויות שאינן קיימות במציאות).
הלוצינציה אשר כוללת שמיעת קולות נחלקת לרוב לשני סוגים - קולות ביקורתיים אשר מלווים את האדם לאורך היום ומטיחים בו דברי ביקורת והשפלה, או קולות סמכותיים, אשר פוקדים על האדם לבצע פעולות שאחרת לא היה מבצע (לזרוק את הפלאפון לכביש כדי להיפטר ממכשיר הציתות ששתלו בו למשל).
מחקרים מראים כי כאשר מתרחשת הלוצינציה שמיעתית ניתן לזהות פעילות מוחית מוגברת באזור "ברוקה", האחראי על הפקת שפה - ולא באזורים שמיעתיים במוח. מכאן עולה ההשערה כי הקולות אשר נוטים להופיע בסכיזופרניה מהווים סוג של "דיבור פנימי" של הלוקה בהפרעה, אשר נתפס על ידו כאילו הוא מגיע מן החוץ.
הפרעות מחשבתיות
מאובחנים רבים נוטים לדווח על בלבול בחשיבה, קושי לסדר ולארגן את המחשבות וכן קושי להתבטא באופן קוהרנטי. הפרעות מחשבתיות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי למשל ברפיון אסוציאטיבי (קפיצה מנושא לנושא ללא קשר הגיוני), דיבור עמום או מעורפל, הפסקות פתאומיות בדיבור, וכן שימוש בביטויים לא מובנים או בעלי משמעות פרטית (מילים מומצאות ואידיוסינקרטיות שרק האדם עצמו מבין).
סימפטומים שליליים של סכיזופרניה
לאחר ההתקף הפסיכוטי והופעתם של הסימפטומים החיוביים לרוב מתרחשת רגיעה כלשהי, המאופיינת בהופעתם של סימפטומים שליליים. לעומת הסימפטומים החיוביים, להם אופי אפיזודי חולף, מרבית הסימפטומים השליליים נוטים להישאר יציבים. סימפטומים שליליים מתארים העדר של התנהגויות נורמטיביות, וניתן לחלקם לשלוש קבוצות עיקריות - פגיעה רגשית, נסיגה חברתית, וירידה באיכות היכולות הקוגניטיביות:
פגיעה רגשית
אנהדוניה (חוסר יכולת לחוש הנאה), אפאטיות, קיפאון, תגובות רגשיות שלא תואמות את הסיטואציה כגון צחקוקים חסרי פשר או צחוק כתגובה לסיטואציות עצובות. סימפטומים אלו עלולים לגרום למצוקה רגשית חזקה אצל הפרט.
נסיגה חברתית
חוסר עניין בזולת, דיבור דל, הימנעות מקשר עין, ירידה כוללת באיכות הכישורים החברתיים. כתוצאה מכך, האדם המאובחן בהפרעה חווה לרוב פגיעה נרחבת בקשריו המשפחתיים והחברתיים.
ירידה באיכות היכולות הקוגניטיביות
ליקויים בקשב, בריכוז ובזיכרון, באופן אשר פוגע בתפקוד היומיומי. זוהי אחת הסיבות המרכזיות מדוע מומלץ להתחיל את הטיפול בהפרעה בשלב מוקדם ככל הניתן - כל התקף פסיכוטי והתפרצות נוספת של המחלה גורמת להתדרדרות קוגניטיבית נוספת ולאובדן יכולות חשובות לתפקוד.
סימפטומים ראשוניים לעומת משניים
בנוסף, מקובל לערוך חלוקה נוספת של הסימפטומים השליליים: סימפטומים ראשוניים לעומת סימפטומים משניים. סימפטומים ראשוניים אינם מהווים נגזרת של תופעה אחרת המאפיינת את המחלה, וחלקם יכולים אף להופיע לפני פרוץ הסימפטומים החיוביים. סימפטומים משניים לעומת זאת הנם תוצר של הסימפטומים החיוביים, של הטיפול התרופתי או של הסביבה מה נמצא המטופל. כך למשל, נסיגה חברתית יכולה להיות תוצר של דלוזיות בעלות גוון פרנואידי.
כיצד מטפלים?
להרחבת הקריאה בנושא טיפול בסכיזופרניה - לחצו כאן.
סימפטומים של סכיזופרניה ניתנים לטיפול באמצעות טיפולים שונים. ראשית, תרופות אנטי פסיכוטיות הניתנות במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי אצל רופא מומחה, מקלות באופן משמעותי על סימפטומים חיוביים ולעיתים גם על סימפטומים שליליים. לעיתים משולבות גם תרופות נגד חרדה או תרופות נגד דיכאון למיניהן. טיפולים מקובלים נוספים כוללים פסיכותרפיה לסוגיה וטיפולים אחרים, כגון ריפוי בעיסוק לסוגיו, טיפול באמנויות ועוד. שיפור התפקוד והחיבור לקהילה מתבצע באמצעות מסגרות שונות של שיקום וטיפול בנפגעי נפש.
חשוב לציין כי במקרים רבים הסימפטומים השליליים, בדגש על רמת המוטיבציה הנמוכה והאפטיה, מהווים אתגר בטיפול בהפרעה. זאת מכיוון שהם מקשים על יכולת המטופל להתגייס לקשר הטיפולי/שיקומי או ליטול באופן מסודר את הטיפול התרופתי.
מקורות
אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח. ונוימן, מ. (2003). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל אביב: הוצאת דיונון, מהדורה רביעית.
Lindenmayer J.P, Khan A. Psychopathology. In: Lieberman JA, Stroup TS, Perkins DO, eds.The American Psychiatric Publishing Textbook of Schizophrenia. Washington, DC: American Psychiatric Publishing; 2006: 187-221
Sadock, B.J. Kaplan, H.I. Sadock, V.A. (2007). Kaplan & Sadock's Synopsis of psychiatry: Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, tenth edition
Tattan , T. M. G. Creed , F. H. (2001). Negative symptoms of schizophrenia and compliance with medication. Schizophrenia Bulletin 27: 149-155
