ערך עצמי הוא המידה בה אנו מעריכים את עצמנו, והוא משפיע על התחושות, ההתנהגות, והרווחה הנפשית שלנו. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא כיצד מתפתח הערך העצמי ועל ערך עצמי בטיפול.
המושג ערך עצמי מתייחס להערכה סובייקטיבית של אדם את ערכו בעיניו ומתוך כך בעיני הסביבה. ערך עצמי משפיע על יחסו של אדם כלפי עצמו ועל היחס לו הוא מצפה מן הסביבה, על תחושותיו וחווייתו בעולם, וכן על התנהלותו. מחקרים מראים כי ערך עצמי גבוה קשור בהישגים בתחומים שונים, בקשרים בין אישיים טובים, תחושות של שביעות רצון, סיפוק ושמחה, ביטחון עצמי, ורווחה נפשית וגופנית כללית. ואילו ערך עצמי נמוך קשור בתחושות נחיתות וחוסר ביטחון, בדידות וחשש מדחייה, חוסר מימוש עצמי, הימצאות במערכות יחסים פוגעניות, כמו גם חרדה, דיכאון, שימוש בחומרים, ועוד. בעוד ערך עצמי בריא נחשב שאיפה רצויה, ערך עצמי גבוה מדי, שאינו ריאלי, נחשב למאפיין שלילי, וקשור להתנהגות חברתית שלילית, אלימות והפרעות נפשיות שונות כהפרעת אישיות אנטי סוציאלית.
כיצד אדם מעריך את עצמו?
בתולדות החשיבה והמחקר אודות המושג, הוצע לראות בערך עצמי מצב רגשי, תהליך קוגניטיבי, או מבנה נפשי המשלב מרכיבים רגשיים וקוגניטיביים. הפסיכולוג והפילוסוף ויליאם ג׳יימס טען בסוף המאה ה-19 כי לכל אדם יש ערך עצמי כללי, המהווה תכונה מתמשכת וספציפית, ואינו תלוי בהתרחשויות חיצוניות כביצועי האדם או תגובות הסביבה אליו. בנוסף, לכל אדם יש תנאים מסוימים המשפיעים על הערך העצמי. אלו הם תחומים החשובים לו, אשר הצלחות או כישלונות בהם יובילו בהתאמה לעליות או ירידות בערך עצמי, סביב הממוצע הכללי.
במרוצת השנים, מחקרים שונים ערערו על הקשר החזק לו טען ג׳יימס בין חשיבות התחומים ובין גובה הערך העצמי. מחקרים אחרים, הציעו כי יש תוקף לטענתו אלא שיש לקחת בחשבון גורמים נוספים כגון החשיבות שהחברה מייחסת לתחום הנידון, מידת ההישענות של האדם על אישור מהסביבה לעומת על יכולתו וביצועו, ועוד. חרף המחלוקות, תפיסתו של ג׳יימס השפיעה על ההבנה בת זמננו של המושג. כמו-כן, ישנה הסכמה כי תחומים מסוימים נחשבים מרכזיים יותר לערך עצמי כנראות, מצב כלכלי, תעסוקה, מעמד חברתי ועוד.
ערך עצמי קשור באופן הדוק בדימוי עצמי, מושג המתייחס לאופן בו אדם תופס את עצמו (למשל אילו איכויות, מאפיינים, כישרונות, תכונות, ערכים, הישגים וכו׳ הוא סבור שיש לו). אף כי מקובלת הטענה כי ככל שהתפיסה המצטברת של אדם היבטים שונים בו היא חיובית יותר, כך ההערכה העצמית שלו גבוהה יותר, הקשר בין דימוי עצמי וערך עצמי מובן במחקר כמורכב, והוצעו לו מודלים שונים. ככלל, נראה כי האופן בו אדם משקלל את התפיסות העצמיות שלו בתהליך ההערכה העצמית תלוי בגורמים שונים כגון הערך והחשיבות שהוא מקנה לתפיסותיו, והמרכזיות שלהן לזהותו.ֿ
התפתחות הערך העצמי
ענפים וגישות שונות בפסיכולוגיה הציעו מודלים שונים להתפתחות תקינה של ערך עצמי ובהתאם לאופנים בהם מתהווה ערך עצמי פגוע. התפיסות השונות חולקות את ההנחה כי חוויות רגשיות בראשית החיים משפיעות על התעצבות הערך העצמי של אדם: בסביבה המשפחתית עם הורים או דמויות מטפלות עיקריות אחרות, וכן במרחבי חיים חשובים אחרים כבית הספר ובחברת השווים. חוויות חיוביות של נראות, הערכה, תשומת לב, והקשבה, קשורות בערך עצמי גבוה ואילו חוויות שליליות של ביקורתיות, עלבונות, התעללות והזנחה קשורות בערך עצמי נמוך. לצד חוויות חיים מוקדמות, ישנה השפעה של גורמים נוספים על התפתחות הערך העצמי כגון נטייה למצבי רוח שליליים או חיוביים, מצב רפואי מתמשך, אירועים טראומטיים ועוד.
אף כי שנות החיים הראשונות הן בעלות חשיבות מכרעת להתגבשות הערך העצמי, תהליך ההערכה העצמית ממשיך להתהוות בעוצמה וקצב משתנים לאורך רוב החיים עד הזיקנה. כמו-כן, הסביבה ממשיכה להיות גורם השפעה משמעותי, אם דרך חיפוש אישור או השוואה לאחרים. המוטיבציה לשמר ערך עצמי גבוה מובנת כשאיפה מרכזית בעולם המערבי, המשפיעה על התנהלות האדם, למשל, באופן החותר להצלחות ונמנע מכשלונות.
מידת ההשפעה של המציאות החיצונית על ערכו העצמי של אדם תלויה בעצמה בערכו העצמי. אדם בעל ערך עצמי גבוה יהיה ככלל בעל יכולת הסתגלות טובה מול מצבים משתנים והתמודדות עם ״איומים״ על הערך העצמי, וכתוצאה מכך הערך שלו יהיה יציב יותר, לעומת אדם בעל ערך עצמי נמוך או חלש, שייטה להיות מושפע יותר מאירועים חיצוניים ובהתאמה ערכו העצמי יהיה נתון לתנודתיות.
ערך עצמי בטיפול
גישות והוגים שונים בעולם הטיפול נתנו מקום מרכזי לערך עצמי הן בתיאוריה והן בעבודה הטיפולית. כך למשל, הפסיכולוגיה ההומניסטית, ראתה בערך עצמי צורך אנושי חשוב. בפירמידת הצרכים של הפסיכולוג אברהם מאסלו, ההערכה עולה כצורך מרכזי הן בצורת הערכה וכבוד מהסביבה והן בצורה של הערכה עצמית. קרל רוג׳רס, פסיכולוג הומניסט מרכזי נוסף, נתן גם הוא מקום מרכזי לערך עצמי בתפיסתו. רוג׳רס סבר כי בתחושות של חוסר ערך וחוסר אהבה טמונה הסיבה לרבות מהבעיות הנפשיות. למול זאת, על המטפל להתבונן במטופל במבט חיובי בלתי תלוי, ולהעניק לו כבוד וקבלה בלתי מותנית ולא שיפוטית. כך, יוכל לסייע לו לפתח מבט כזה בעצמו ולשקם את הערך העצמי שלו, ובתוך כך לחתור למימוש הפוטנציאל הטמון בו.
גם בתפיסתו של היינץ קוהוט, מייסד פסיכולוגיית העצמי, תופס הערך העצמי מקום משמעותי. קוהוט פיתח תפיסה של התפתחות העצמי, דרך חוויות בראשית החיים הממלאות צרכי זולת עצמי. התפתחות תקינה תוביל לגיבוש של עצמי בריא, המתבטא בין היתר בערך עצמי יציב, חזק אך ריאלי, אשר אינו מטולטל בקלות. מנגד, חוסר סיפוק הצרכים יוביל להתפתחות לא תקינה של עצמי פגוע, דבר היכול להתבטא בערך עצמי מנופח, חלש, או כזה הנתון בתנודות בין לבין. פגיעות חמורות בעצמי יובילו להתפתחות של הפרעות נפשיות, כהפרעת אישיות נרקיסיסטית. לפי קוהוט, ניתן לעבוד על הפגיעות בעצמי בטיפול דרך עבודה עם העברות זולת עצמי, במסגרתן מתעוררים צרכי זולת עצמי שלא סופקו בראשית החיים ביחסי ההעברה.
בנוסף לתפיסות אלה, גישות טיפוליות מסוימות יכולות להיות מותאמות לטיפול בערך עצמי, לדוגמא טיפול קוגניטיבי המתמקד בכך. עם זאת, שיפור בערך עצמי אינו נחלתן של הגישות המצוינות לעיל בלבד, ויכול להיות ביטוי להטבה נפשית באמצעות סוגים שונים של פסיכותרפיה.
מקורות
Crocker, J., & Park, L. E. (2003). Seeking self-esteem: Construction, maintenance, and protection of self-worth. In M. R. Leary & J. P. Tangney (Eds.), Handbook of self and identity (pp. 291–313). The Guilford Press
Crocker, J., & Nuer, N. (2003). The Insatiable Quest for Self-Worth. Psychological Inquiry, 14(1), 31–34
Kahn, E., & Rachman, A. W. (2000). Carl Rogers and Heinz Kohut: A historical perspective. Psychoanalytic Psychology, 17(2), 294–312
Kohut, H. (1971). The Analysis of the Self: A Systematic Approach to the Psychoanalytic Treatment of Narcissistic Personality Disorders. International Universities Press
Kohut, H., & Wolf, E. S. (1978). The disorders of the self and their treatment: An outline. The International Journal of Psychoanalysis, 59(4), 413–425
Park, L. E., & Maner, J. K. (2009). Does self-threat promote social connection? The role of self-esteem and contingencies of self-worth. Journal of Personality and Social Psychology, 96(1), 203–217
Pelham, B. W., & Swann, W. B. (1989). From self-conceptions to self-worth: On the sources and structure of global self-esteem. Journal of Personality and Social Psychology, 57(4), 672–680
VandenBos, G. R. (Ed.). (2007). APA Dictionary of Psychology. American Psychological Association
