איך אנחנו מבינים סיטואציות ונתונים אשר מוצגים בפנינו? מה משפיע על כך שאנשים תופסים ומבינים גירויים את אותם הגירויים באופנים שונים? אחד הגורמים המשפיעים על השוני בין תפיסות של אנשים שונים הוא קיומן של הטיות חשיבה.
הטיות חשיבה, המכונות גם עיוותי חשיבה, מתייחסות למצבים בהם אנו מפרשים באופן שגוי את הנתונים או הסיטואציה שלפנינו. להבדיל מהטיות קוגניטיביות, המתייחסות להטיות קלות ונורמטיביות בחשיבה בהתאם לאישיותנו ולהקשר בו מתרחשת הסיטואציה, הטיות חשיבה מתייחסות למצבים בהם אנו מפרשים באופן שגוי או מעוות נתונים אשר אדם אחר היה מבין באופן שונה מאוד מאתנו.
הטיות חשיבה ומקורן
הטיות חשיבה ניתן להבין כ"משקפיים" דרכם אנו רואים לעיתים את המציאות: משקפיים אשר משפיעים על האופן בו אנו רואים ומפרשים את המידע שמגיע אלינו. הטיות חשיבה נובעות מכך שהעדשות של אותם "משקפיים" צבועות בצבע עז אשר נובע מהיבטים רגשיים אשר פוגעים ביכולתנו לפרש את המציאות באופן מדויק. במובנים מסוימים, כולנו פגיעים להשפעותיהן של הטיות חשיבה- אפילו הגורמים האישיותיים המשפיעים על נטייתנו לראות תמיד את חצי הכוס המלאה או דווקא את חצי הכוס הריקה- מהווה סוג של הטיית חשיבה. עם זאת, הטיות חשיבה משמעותיות נובעות בדרך כלל ממצבים רגשיים התופסים מקום מרכזי ביותר בחיינו. גורמים אלו נובעים בדרך כלל משילוב בין התנסויות רגשיות עוצמתיות לבין נטיות אישיותיות. כך, למשל, אישה אשר חוותה פגיעה מינית תהיה פגיעה יותר לפירוש סיטואציות ניטרליות עם גברים כסיטואציות של סכנה, ואדם המתמודד עם דימוי עצמי נמוך ביותר יטה לפרש כל אי מענה לטלפון כביטוי לדחייה וניסיון להתחמקות ממנו. כלומר, במצבים אלו החוויה הרגשית צובעת את האופן בו אנו מפרשים את הסיטואציה ואת המשמעות שאנו מקנים לה, לעיתים על חשבון היכולת שלנו להעריך את המציאות באופן תקין ומדויק.
סוגי הטיות חשיבה
הטיות חשיבה עשויות להשפיע על האופן בו אנו מפרשים את המציאות בדרכים שונות. להלן מספר הטיות חשיבה נפוצות:
חשיבה דיכוטומית- חשיבה דיכוטומית מכונה גם חשיבת "שחור לבן", או חשיבת "הכל או כלום", והיא מתייחסת לנטייה לתפוס סיטואציות באופן קוטבי וחד צדדי: הסיטואציה כולה מפורשת באופן קיצוני לשלילה או לחיוב, ללא יכולת לתפוס את המורכבות וריבוי הרבדים שלה. כך, למשל, תלמיד עשוי להרגיש שהוא כישלון מוחלט אם לא קיבל מאה במבחן.
חשיבה קטסטרופלית- הטיות חשיבה מסוג חשיבה קטסטרופלית מתייחסות למצבים בהם אנו בונים "תסריטי אימה" על בסיס אירוע או נתון ספציפי. כך, למשל, איחור לפגישה עשוי להוביל לשרשרת מחשבות קטסטרופלית: "הוא מאחר. זה אומר שהוא כבר לא משקיע בי כמו פעם. בטח נמאס לו ממני. הוא יזרוק אותי. אף אחד לא ירצה אותי בחיים".
מזעור/העצמה: הטיות חשיבה מסוג של מזעור או העצמה מתייחסות לנטייה להעצים היבט חיובי/שלילי של הסיטואציה ולמזער את ההיבט השני. בדרך כלל, הטיות חשיבה מסוג זה מתבטאות בנטייה להעצים את ההיבטים השליליים ("יש לי חצ'קון מזעזע. לא יסכלו עלי, כולם יגעלו ממני") ולהמעיט בערכם של ההיבטים החיוביים ("אז מה אם אני לבושה מצוין, יצאה לי תספורת מקסימה ובסה"כ אני בחורה יפה? מי רואה את זה עם כזה חצ'קון?").
הסקה שגויה: הטיות חשיבה מסוג הסקה שגויה מתייחסות למצבים בהם אנו "קופצים למסקנות" וחווים אותן כאמיתות מוחלטות, למרות שבדיקה מעמיקה יותר תגלה שהלוגיקה העומדת מאחוריהן היא בעייתית ביותר. דוגמאות להסקה שגויה הן מצבים בהם איחור מפורש כניסיון "לעשות לי דווקא, להראות שהיא קובעת", עייפות של בת זוג מפורשת כדחייה ("אני משעמם אותה") וכן הלאה.
הטיות חשיבה והשפעתן
הטיות חשיבה אינן רק ביטוי לקושי רגשי, אלא גם מקור לקשיים רגשיים בפני עצמן. החשיבה והרגש שלנו קשורים זה בזה באופן עמוק, וכאשר אנו מפרשים סיטואציות, התנהגויות ונתונים באופן מסוים- גם החוויה הרגשית שלנו מושפעת מפירושים אלו. כך, למשל, הטיות חשיבה אשר גורמות לפירוש מצבים והתנהגויות רבות כעדות לדחייה, לעג או זלזול- קשורות פעמים רבות למצבי דיכאון, חרדה (ובפרט חרדה חברתית), דימוי עצמי נמוך וקשיים בין אישיים.
מעבר לחוויה הרגשית השלילית אשר נלווית לקיומן של הטיות חשיבה, הטיות חשיבה משפיעות גם על האופן בו אנחנו מתנהגים וכך מביאות פעמים רבות להתקיימות "נבואה שמגשימה את עצמה". כך, למשל, כאשר אנו מפרשים התנהגות מסוימת כדחייה או חוסר רצון בקרבתנו, גדל הסיכוי שנתנהג באופן עוין, נעלב או מרוחק אשר יגרום להתרחקות של הצד השני וחוזר חלילה.
בהתאם להשפעותיהן השליליות של הטיות חשיבה על מצב הרוח, התפקוד והקשרים הבין אישיים, טיפול נפשי מתמקד פעמים רבות בזיהוי הטיות חשיבה אלו, הבנה של מקורן ונטרול השפעותיהן.
