CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מתמקד בזיהוי דפוסים הגורמים למצוקה או פגיעה תפקודית וברכישת אסטרטגיות לנטרולם בתוך טווח זמן קצר. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא מה זה טיפול CBT, למי ומתי זה מתאים, ומאפיינים נוספים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
מה זה טיפול CBT?
CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) הוא טיפול ממוקד, תחום בזמן, המבוסס על ההנחה כי קשיים רגשיים רבים נגרמים עקב דפוסי מחשבה והתנהגות בלתי יעילים, אשר התבססו והתקבעו בנסיבות חיים מסוימות והפכו עם הזמן ללא אדפטיביים. מתוך הנחה זו, הטיפול מתמקד בזיהוי דפוסים הגורמים למצוקה או פגיעה תפקודית וברכישת אסטרטגיות לנטרולם בתוך טווח זמן קצר.
לדוגמא, מצבי דיכאון רבים מבוססים על ראייה פסימית ודיכוטומית ותפיסה עצמית שלילית ("אם אני לא מצליח במבחן הזה כבר אין לי עתיד", "אנשים לא אוהבים להיות בחברתי" וכדומה). גם הפרעות חרדה נוטות להתפתח בשל הימנעות חוזרת מסיטואציות המעוררות פחד - הימנעות מדיבור בפני קהל, מטיסות, מקרבה לבעלי חיים וכן הלאה. במסגרת טיפול CBT ניתן לזהות טעויות חשיבה והתנהגויות המשמרות את החרדה שלנו, ולעמוד על האופן בו הן גורמות למצוקה ולפגיעה תפקודית. כמו כן, הטיפול מתמקד בעידוד להתנסות ובחשיפה מחודשת לסיטואציות מהן המטופל נוהג להימנע עקב מצבו הרגשי.
חשוב לציין כי ההבדלים בין טיפול CBT לבין טיפול פסיכולוגי בגישה דינמית אינם תמיד חד משמעיים, ובכל אחת משיטות הטיפול נעשה שימוש בטכניקות משני הסוגים. כיום, מרבית המטפלים עושים שימוש משולב בכלים משתי הגישות, תוך התאמתם לצרכי המטופל ולמטרותיו.
למי ומתי טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתאים?
טיפול CBT מתאים לטיפול במגוון רחב של קשיים רגשיים, ביניהם:
דיכאון: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נחשב לטיפול יעיל ביותר בהפרעות מצב-רוח. הטיפול מבקש לסייע למטופל להבין כיצד צורת החשיבה ואופן ההתנהגות שלו משפיעים על מצב-רוחו, ומשמרים את הקושי לאורך זמן. ההתערבות המקובלת ביותר בדיכאון נקראת "אקטיבציה התנהגותית", המתמקדת בחזרה הדרגתית לפעילויות מהנות ומשמעותיות, זיהוי מוקדים של קושי לאורך היום וכן עבודה על סכמות חשיבה שליליות.
הפרעות חרדה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נחשב לטיפול קו-ראשון (הטיפול הסטנדרטי והמומלץ ביותר על ידי מערכות הבריאות) בהפרעות חרדה. ביניהן, הוא נמצא ליעיל ביותר בטיפול בהתקפי פאניקה, פוביות ספציפיות, חרדה חברתית, חרדת מבחנים, הפרעה אובססיסבית-קומפולסיבית (OCD) ודאגנות כרונית. טיפול CBT בהפרעות חרדה מתמקד בהקניית מיומנויות להתמודדות עם התקפי חרדה ובחשיפה הדרגתית לגירויים מהם נמנע המטופל לאורך זמן. למעשה, הימנעות המטופל ממפגש עם גירויים המאיימים עליו, רק משמרת את החרדה שחש לגביהם, כך שחשיפת המטופל לאיום (למשל, עליה למטוס במקרה של חרדת טיסה) יעילה במיוחד ביצירת שינוי ובהתמודדות עם ההפרעה.
הפרעות אכילה: בשנים האחרונות, הוכיחו מחקרים רבים כי טיפול CBT הוא יעיל במיוחד בטיפול בהפרעות אכילה. הטיפול מתמקד בדפוסי מחשבה שליליים הקשורים לדימוי העצמי, בהתמודדות עם תחושה של חוסר שליטה וכן בהפחתת ההימנעות ממאכלים מסוימים.
הפרעה פוסט-טראומית: גם בהפרעה פוסט-טראומתית, נחשב כיום ה-CBT כטיפול הסטנדרטי, היעיל והמומלץ ביותר. מחקרים מעידים על יעילותו במגוון רחב של טראומות ואוכלוסיות שונות. על בסיס הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הקלאסי, פותחו לאורך השנים שיטות ייחודיות לטיפול בפוסט-טראומה, הממוקדות בהפחתת הסימפטומים הייחודים להפרעה (פלשבקים, סיוטים, הפרעות שינה, תחושות גופניות וזיכרונות חודרניים). פעמים רבות משלב הטיפול חשיפה הדרגתית לגירויים שונים המעוררים חרדה במטופל (למשל, חשיפה למעבר החציה בו עבר המטופל תאונה).
מיומנויות חברתיות: כיום מטפלים רבים עושים שימוש באלמנטים של טיפול CBT במסגרת טיפולים פסיכולוגיים "רגילים" באנשים המתמודדים עם קשיים במיומנויות חברתיות (למשל, היעדר אסרטיביות). אלו מיושמים גם בטיפולים קבוצתיים הנחשבים יעילים מאוד. זאת ועוד, קיימים טיפולי CBT מיוחדים המיועדים למתמודדים עם הפרעות אישיות, למשל, טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT).
קצר, ממוקד ומבוסס-מחקר
הוא היותו טיפול קצר-מועד (8-16 פגישות בממוצע) וממוקד בעיה, אשר שם דגש רב על שיפור מידי של הסימפטומים. לכן, במקרים רבים טיפול מסוג זה מביא להקלה משמעותית תוך זמן קצר. תוצאה מהירה זו תורמת פעמים רבות גם לחוויית ההצלחה והמסוגלות של המטופל, ובכך מחזקת את הביטחון והדימוי העצמי.
זאת ועוד, CBT היא גישה טיפולית מבוססת מחקר ועל כן מתעדכנת ללא הרף בהתאם לממצאים החדשניים ביותר בתחום הפסיכולוגיה. יעילותו הוכחה במחקרים רבים לאורך ארבעת העשורים האחרונים, במגוון אדיר של הפרעות ואוכלוסיות.
מצומצם ואינטנסיבי
CBT הוא טיפול ממוקד בסימפטומים ובכך הוא שם פחות דגש על גורמי העומק להופעתם ולמשמעותם הייחודית עבור המטופל. לדוגמא, הטיפול עשוי לסייע בסימפטומים של חרדה חברתית, כגון הזעת יתר והימנעות מדיבור בפני קהל, אך לא בהכרח יעסוק בסיבות בגינן התפתחה החרדה החברתית. כמו כן, חשוב לזכור כי טיפול מסוג זה דורש אקטיביות רבה מצד המטופל, כגון ביצוע של שיעורי הבית הניתנים לו. חלק ניכר מהעבודה נעשית על ידי המטופל במהלך השבוע, מחוץ לפגישות עם המטפל ולכן נדרשת לכך מוטיבציה גבוהה ויכולת התמדה.
מקורות
מרום, צ. גלבוע שכטמן, ד. מור, נ. ומאיירס, י. (עורכים) (2011). טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים עקרונות טיפוליים. תל אביב, ישראל: דיונון.
Beck, J. S. (2011). Cognitive behavior therapy: Basics and beyond. 2nd ed. New York: Guilford
