איך היו נראים חייך אילו היה לך יותר ביטחון עצמי? האם היית מצליח יותר בתחום הזוגי? עובר יותר ראיונות עבודה? האם היית מאושר יותר? ביטחון עצמי מוגדר במילון כ"אמונה של אדם ביכולתו להצליח במעשיו או בצדקת דרכו או בנכונות החלטותיו", אך הגדרה צרה זו אינה קרובה לייצג את מורכבותה של תכונה זו ואת תפקידה המרכזי בתחומי חיים שונים.
כיצד נבנה (או לא נבנה) ביטחון עצמי?
דמיינו את המצב הבא: פעוט בן שנתיים מנסה לבנות מגדל מקוביות אשר מתמוטט במהירות. הפעוט פורץ בבכי מתוסכל ואמו ממהרת להרגיע אותו ולבנות עבורו את המגדל. הפעוט אמנם נרגע במהירות ועובר למשחק הבא, אך בכך הפסיד את ערכו המשמעותי ביותר של הפרוייקט האדריכלי הראשון שלו: חווית ההצלחה והיכולת העצמית.
חוויה של יכולת וביטחון עצמי נבנית כבר בשנים המוקדמות באמצעות התנסויותיו של הפעוט בסביבתו והפידבקים המתקבלים מהדמויות המשמעותיות בחייו. בשנות החיים הראשונות הישגיו של הפעוט מאורגנים בעיקר סביב הישגים מוטוריים, ובאופן טבעי, מרבית ההורים מגיבים בהתלהבות והערכה לצעדיו הראשונים של הפעוט, ציוריו, שליטתו המוגברת בכלי אוכל וכן הלאה. אם כן, חווית השליטה והיכולת המוגברת של הפעוט (שמתבטאת לא פעם בהתעקשות לעשות הכל בעצמו) מלווה בפידבקים סביבתיים אשר מחזקים ותומכים בתחושה זו. בהתאם, מעז הפעוט להיחשף ליותר ויותר התנסויות אשר מחזקות את בטחונו ביכולתו וחוזר חלילה.
באופן טבעי, ילדים שונים במידת נטייתם להתנסות בחוויות או אתגרים חדשים, אך כאשר תגובות ההורה מותאמות למזגו של הילד ומאזנות בין הגנה ותמיכה לבין עידוד הילד להתנסות- יבנה ביטחון עצמי. לעומת זאת, במקרים בהם הצלחות מתקבלות באדישות או זלזול ("למה לא מאה?"), כשלונות מתקבלים בביקורתיות ובחומרה או כאשר הילד "זוכה" להגנת יתר אשר אינה מאפשרת לו להתנסות- עשויה חווית הביטחון העצמי להתערער וללוות את הילד גם בבגרותו.
חשוב להדגיש כי למרות תפקידה המשמעותי של הסביבה הקרובה בבניית הביטחון העצמי, גם לסביבה החברתית-תרבותית בה אנו גדלים ישנה השפעה משמעותית. קל לדמיין, למשל, את הפגיעה בבטחונה העצמי של ילדה אשר גדלה בבית תומך ומטפח אך באופן קבוע קיבלה מסרים סותרים עקב השתייכותה לקבוצת מיעוט (לגלוג או דחייה בגן, מסרים שליליים בטלוויזיה) או אפילו עקב מינה ("את לא תביני, זה עניין לבנים").
כיצד נשמר או נפגע ביטחון עצמי?
כמה פעמים הרגשת כי נכשלת בראיון, דייט או סיטואציה אחרת לא בגלל היעדר כישורים אלא בגלל ביטחון עצמי נמוך? התסריט מוכר לך: אתה רוצה את העבודה, בטוח ביכולותיך המקצועיות אך לא מצליח להיפטר ממחשבות כ"אני בטוח לא אצליח", "הם בטח רוצים מישהו עם אופי אחר לגמרי" וכן הלאה. אותן תחושות ומחשבות מביאות ללחץ וחוסר ביטחון ואתה יוצא מהראיון מבלי שהצלחת להביא לידי ביטוי את כישוריך.
חוויות הילדות והמסרים הסביבתיים אינם משפיעים על הביטחון העצמי באופן ישיר אלא באמצעות מערכת התפיסות והאמונות הנבנית דרכם. אמונות אלו הן פעמים רבות בלתי רציונליות ומוגזמות ועשויות להתייחס לאדם עצמו ("אין לי סיכוי", "אני לא מספיק טובה"), לציפיות ממנו ("אני חייבת להצליח בהכל", "מי שלא עובר ראיון הוא פשוט אפס") או לנושאים כלליים יותר ("בחורות רוצות רק גברים עם כסף", "את חייבת להיראות ממש טוב בשביל לעבור ראיון עבודה"). תפיסות אלו עשויות להביא למגוון דפוסי התנהגות בלתי יעילים כלחץ מוגבר, המנעות ("אני גם ככה לא אצליח, אז למה ללכת?") והתנהגות לא טבעית (ביישנות, שחצנות מוגזמת) אשר מביאים לכישלון וכך מחזקים את חוסר הביטחון והיעדר האמונה בעצמי.
פגיעה בביטחון העצמי עשויה להיגרם גם עקב שינויי חיים המערערים את התפיסה העצמית או קשיים רגשיים ונפשיים.
שינויי חיים דרמטיים כגירושין, לידה, פיטורין, פציעה וכן הלאה עשויים לערער את האופן בו אנו רגילים לראות את עצמנו ובחלק מן המקרים להביא לפגיעה בביטחון ובערך העצמי. כך, למשל, עשויה פרידה לערער את בטחונו של אדם אשר רגיל לראות עצמו כבעל יכולת גבוהה לשמר קשרים וכ"אחד שהכל מצליח לו". ככל שהאירוע ישפיע על תחום יותר משמעותי ומרכזי בחיי האדם, כך גדל הסיכוי שיביא לפגיעה בביטחון העצמי. פיטורין, לדוגמא, עשויים להשפיע באופן קיצוני יותר על אשת קריירה מצליחה או אב שהוא המפרנס המרכזי במשפחה מאשר על סטודנטית שממלצרת מדי פעם.
כמו כן, כאמור, מגוון גדול של קשיים רגשיים ונפשיים כדיכאון, חרדה, סכיזופרניה ומאניה דפרסיה עשויים לערב פגיעה בביטחון ובערך העצמי: הקושי עצמו מלווה בשינוי בתפיסת העצמי ("איך אדם חזק כמוני סובל מחרדות?","אף אחד לא רוצה להתחבר לאדם דכאוני") וההתמודדויות הרגשיות והבין אישיות עשויות גם הן לפגוע בביטחון העצמי.
כיצד משפרים ביטחון עצמי?
"פשוט תהיה עצמך"
"תבוא רגוע, יהיה בסדר"
"תזכירי לעצמך מה את שווה"
אם גם את/ה מתמודד עם ביטחון עצמי נמוך, סביר להניח כי שמעת או אמרת לעצמך אמירות אלו לא פעם ולא פעמיים. כפי שבוודאי הבחנת- לא קל לשפר את הביטחון העצמי, אך ניתן לעשות זאת במספר דרכים:
זיהוי דפוסי חשיבה לא יעילים: כאמור, חוסר ביטחון נובע פעמים רבות מתפיסות ואמונות בלתי יעילות של האדם על עצמו או על הציפיות הסביבתיות. זיהוי דפוסים לא יעילים אלו עשוי לסייע בנטרולם ועל כן חשוב לאתר דפוסים אלו ולנסות להבין מתי וכיצד הם משפיעים על הביטחון העצמי ועל ההתנהגות.
הרחבת ההתנסויות וצמצום דפוסי המנעות: חוסר ביטחון מביא פעמים רבות להמנעות אשר מגבירה את חוסר הביטחון וחוזר חלילה. לכן, כדאי להתנסות בסיטואציות מאיימות (דייטים, ראיונות עבודה, דיבור בפני קהל) למרות חוסר הביטחון.
טיפול בקשיים אובייקטיביים: ביטחון עצמי אמנם מושפע מתחושות פנימיות, אך פעמים רבות הוא קשור גם בקשיים אובייקטיביים כלקויות למידה הפוגעות בערך העצמי, היעדר מיומנויות חברתיות וכן הלאה. במקרים אלו, חשוב לטפל לא רק בהיעדר הביטחון העצמי אלא גם במוקד הבעיה.
סיוע מקצועי: האימרה "קל להגיד קשה לעשות" מתאימה ביותר לנושא הביטחון העצמי, ולא תמיד קל לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שהתגבשו במשך שנים. לכן, במידה וחוסר הביטחון גורם למצוקה ופוגע בהיבטי חיים שונים- כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. טיפול נפשי פרטני עשוי לסייע בעיבוד הגורמים לחוסר הביטחון ובזיהוי ונטרול דפוסי חשיבה והתנהגות המשמרים ומגבירים את חוסר הביטחון. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי לא תמיד חוסר הביטחון מופיע כתכונה כוללת המקיפה מגוון מצבי חיים. חלק מהאנשים עשויים להיות בעלי ביטחון עצמי סביר או גבוה בתחום המקצועי והלימודי, למשל, אך להיות חסרי ביטחון לגמרי בתחום החברתי או הזוגי. במקרים אלו, ניתן להיעזר לעיתים בייעוץ קצר וממוקד או באימון אישי.
