פעילות גופנית משמשת ככלי טיפולי משלים בטיפול באנשים המתמודדים עם בעיות רגשיות והפרעות נפשיות. מספר מוסדות ומחלקות של בריאות הנפש בישראל עושים שימוש בכלי זה, ובמאמר זה נסקור את נחיצותו וחשיבותו של הטיפול בספורט.
האסוציאציה הראשונה שהביטוי פעילות גופנית מעורר הוא בריאות.
פעילות גופנית תורמת לשמירה על בריאות הגוף באמצעות הפחתת הסיכון למחלות לב כליליות, איזון רמת השומנים בדם, איזון לחץ דם, איזון רמת הכולסטרול בדם, שמירה על משקל תקין, חיזוק ושמירה על שרירי השלד וטונוס השרירים ועוד. ככלל, פעילות גופנית משפרת את יכולת התפקוד היומיומית של האדם.
רבים מהאנשים השרויים במצוקה נפשית מזניחים את גופם ובריאותם וסובלים, בהתאם, מחולשה, עייפות, כאבים ומגבלות בתנועה. פעילות גופנית עשויה לסייע בצורה משמעותית מאחר והגוף מגיב לפעילות גופנית מתונה על ידי שחרור הורמוני נורואדרנלין, סרטונין ודופאמין במוח- הורמונים אשר גורמים להרגשת עוררות, מקושרים לשיפור במצב הרוח ולשיכוך כאבים.
מטרות הטיפול בספורט
מלבד לתרומתה הפיסיולוגית של הפעילות הגופנית, הטיפול בספורט מכוון למטרות חשובות נוספות בתהליך השיקום הנפשי.
החזרת הבטחון בגוף וביכולתיו - הגוף הוא מראה לנפש, וקשיים נפשיים מתבטאים פעמים רבות גם בסימפטומים גופניים של כאבים, אובדן יכולות פיזיות, שינויים במשקל, יציבה שפופה וסרבול מוטורי אשר לא היה אופייני בעבר. פעילות גופנית מותאמת נועדה להחזיר את הבטחון והשליטה ביכולות הפיזיות ובחיבור העצבי של פקודות המוח לפעולות הגוף. כמו כן, הפעילות הספורטיבית מסייעת בהתמודדות עם תופעות לוואי של חלק מן התרופות הפסיכיאטריות כהשמנה, סרבול ועייפות.
פיתוח הדימוי העצמי - תחושות של חולשה, השמנה, כיעור ומבוכה בנוגע ליכולות הגוף עשויות לפגוע בדימוי העצמי. הטיפול בספורט עשוי להביא לשיפור ולתחושת סיפוק באמצעות חיזוק הגוף, הרזייה, חיטוב והצלחה בביצוע המשימות והתרגילים.
יצירת מטרה מוגדרת - שיפור הרגשה אישית נפשית הוא מושג אמורפי. פעילות גופנית מאפשרת יצירת מטרה מוגדרת, כהורדה של חמישה ק"ג או ביצוע הליכה של שלושה ק"מ, אשר עמידה בה יוצרת חווית הצלחה ויכולת
מסגרת תעסוקתית וחברתית - פעילות גופנית מהווה תעסוקה בפני עצמה, ובכך תורמת לרבים מהסובלים מהפרעות נפשיות המתקשים למלא את שעות הפנאי שלהם. גם הצורך לצאת מהבית לשם ביצוע הפעילות הגופנית הוא משמעותי ומונע את הנטייה הנפוצה להסתגרות והמנעות מסיטואציות חברתיות. הפעילות הספורטיבית מאפשרת פיתוח מיומנויות וקשרים חברתיים דרך פעילויות משותפות כהליכה עם בן זוג או בן משפחה, משחקים קבוצתיים, חוגים ועוד.
שיקום גופני כללי - השיקום הגופני אשר נלווה לפעילות הספורטיבית מביא פעמים רבות לשיפור בבעיות רפואיות-גופניות ובשיפור יכולות תפקודיות. שיפור זה מביא לא רק לחוויה של מיצוי היכולות, אלא גם להפחתת כאבים ולהפחתת הדאגות בתחום הבריאותי. אלו, בתורעשויים להפחית את המצוקה ולהגביר את תחושת יכולת ההתמודדות.
הסחה ומסגרת בטוחה - העיסוק בפעילות גופנית מציע הסחת דעת זמנית מקשיים ומצוקות, ומהווה מקום בטוח לפריקת עול ולחצים ולתיעול האנרגיות לפעילות בטוחה.
סגנון ואורח חיים - הטיפול בספורט מכוון ליצירת מסגרת חיים נאותה ובריאה הכוללת ארגון של סדר היום מבחינה תזונתית, תרופתית, פעילות סדירה ושינה.
מבנה הטיפול בספורט
הטיפול בספורט מיועד לבוגרים וילדים ומותאם הן לבעלי צרכים מיוחדים הנובעים ממגבלות פיסיות, והן לאנשים המתמודדים עם הפרעות וקשיים פסיכיאטריים כדיכאון, סכיזופרניה, הפרעות תקשורת ועוד.
עם הפנייה לטיפול מוגדרים יעדים גופניים, רגשיים וחברתיים אשר בהתאם להם מותאמת התוכנית הטיפולית אשר עשויה להיערך במסגרת קבוצתית או פרטנית. המיקוד ביעדים מוגדרים (ירידה של 3 קילו, השתתפות באירוע ספורט עממי, השתלבות במשחקים ספורטיביים בבית ספר) מייצר תחושת טעם ומטרה אשר פעמים רבות חסרה למתמודדים עם הפרעות נפשיות. העמידה במשימות אלו מחזקת את הביטחון העצמי והאמון ביכולות האישיות.
ההשתלבות במסגרת טיפולית קבוציתית היא בעלת ערך ייחודי מאחר והיא מאפשרת למטופל להתנסות בתרגול מיומנויות חברתיות, מטלות המצריכות שיתוף פעולה, יצירת מגע וקשר עין ובניית קשרים חברתיים. מיומנויות אלו מאפשרות למטופל להשתלב בביטחון רב יותר גם בפעילויות קהילתיות במתנ"סים, חוגים, חדר כושר ופעילויות נוספות.
