המונח לחץ מתייחס להפרת מצב האיזון בו מצוי האדם עקב איום פיזי או נפשי. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על ההתמודדות האופיינית עם מצבי לחץ, ומהם הגורמים להיווצרות לחץ.
איך שלא נסתכל על זה, החיים מלחיצים. כבר בקימה ליום חדש אנחנו מוצפים ברשימת המטלות היומית, בדרישות מהבוס ובדאגות, שלא לדבר על חדשות, סטטוסים וסטוריז שמזכירים לנו מהרגע שנפתחות העיניים באיזה עולם מלחיץ אנחנו חיים. אבל מהו בעצם לחץ? האם מדובר בחוויה שהיא תמיד שלילית? האם המושג "לחץ חיובי" הוא המצאה של אנשים אופטימיים במיוחד? קחו נשימה עמוקה ומרגיעה, ונצלול פנימה.
מהו לחץ?
המונח לחץ (Stress) מתייחס להפרת מצב האיזון בו מצוי האדם עקב איום פיזי או נפשי. הגדרה כללית זו מתייחסת למגוון השפעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות הנובעות ממצבים שונים בהם אנו חשים מאויימים. למרות שבעברנו הרחוק נחשפנו הרבה יותר למצבי לחץ הכרוכים באיום לחיינו (חיות טרף, מחסור במזון וכדומה), היום רובנו חשופים יותר לאיומים פסיכולוגיים אשר גורמים אף הם לרמות לחץ גבוהות. בין איומים אלו עשויים להיות פיטורים, קשיים זוגיים, כישלון במבחן חשוב ואפילו הלחץ התמידי המופעל עלינו להישגים גבוהים במגוון תחומים.
על אף שלכל אחד מאיתנו סגנון התמודדות שונה עם לחץ, מודל מקובל ללחץ, בשם General Adaptation Syndrome, מחלק את ההתמודדות האופיינית עם לחץ כרוני לשלושה שלבים מרכזיים:
שלב ראשון: תגובת אזעקה
בשלב הראשון להתמודדות עם אירוע מלחיץ מגוייסים כל משאבינו הרגשיים והפיזיים להתמודדות עם האיום. מערכת העצבים הסימפטטית מעוררת, ותפקודים גופניים בלתי חיוניים (עיכול, למשל) מושהים עד תום האיום. באופן אוטומטי, אנו נערכים להגיב ב"Fight or Flight" (המכונה גם Fight-Flight-Freeze). כלומר תגובה הכוללת בריחה, מאבק או קפיאה-שיתוק, בהתאם לאפשרות הנתפסת כיעילה יותר.
שלב שני: התמודדות
בשלב זה, בו משאבינו עדיין מגוייסים להתמודדות עם האיום, אנו מפעילים מנגנוני התמודדות כדי לעצור את הגורם המאיים או להמנע ממנו. כאשר מדובר באיום פיזי ההתמודדות פעמים רבות פרקטית וברורה, אך כאשר מדובר באיום פסיכולוגי מעורבים מנגנונים נפשיים מורכבים יותר. מנגנונים אלו עשויים לכלול עיוותים קוגניטיביים ("בכלל לא אכפת לי שפיטרו אותי", "לא באמת ינתקו לי את החשמל") והפעלת מנגנוני הגנה אשר מסייעים בהתמודדות הראשונית אך עשויים להיות בעלי מחיר גבוה בטווח הרחוק. כך, לדוגמא, מנגנון של דיסוציאציה (ניתוק) יכול לסייע בהתמודדות עם טראומה בטווח הקצר, אך מנגנון זה הוא בעל מחיר פסיכולוגי דרמטי ליכולת להתמודד עם הטראומה ולעבד אותה בשלבים מאוחרים יותר.
שלב שלישי: התשה
שלב זה, המתרחש כאשר האיום נמשך לאורך זמן, מאופיין בשחיקת משאבי ההתמודדות הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים (למשל, חייל הנלחם בקרב ממושך מאוד, ילד הסובל מהתעללות ממושכת). השחיקה עשויה להתבטא בתסמינים פיזיולוגיים כהפרעה לבבית, פגיעה במערכת החיסונית, עלייה בלחץ הדם, מתח מוגבר ועוד. מבחינה פסיכולוגית עשוי הלחץ להביא לדיכאון, חרדה, קשיים תפקודיים, עיוותים תפיסתיים, יאוש, חוסר אונים ופנייה לטכניקות התמודדות בלתי יעילות כשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.
כיצד נגרם לחץ?
כל אחד מאיתנו היה נלחץ למראה סלע ענק המתגלגל אליו, בשורה על מחלה קשה וכדומה. עם זאת, קל להבחין בכך שאירועים מלחיצים שונים משפיעים בצורות שונות על אנשים שונים. מה, אם כן, משפיע על מידת הלחץ שאנו חווים?
מאפייני האירוע עצמו: מחקר שביקש מאנשים לדרג אירועי חיים על פי מידת הלחץ הכרוכה בהם הוביל לניסוח 'סולם אירועי לחץ', אשר אישש את הטענה האינטואיטיבית לפיה אירועים מסוימים נתפסים כיותר מלחיצים ביחס לאחרים. למרות שהאירועים המדורגים גבוה ביותר בסולם זה הם שליליים (אובדן, גירושין), ממוקמים בו גם פריטים חיוביים רבים כלידה, חתונה וכן הלאה.
מידת השליטה: ככל שיכולת ההתמודדות עם האירוע נתפסת כגבוהה יותר כך קטנה רמת הלחץ, וככל שהאדם חש עצמו יותר חסר אונים - כך גדלה מידת הלחץ.
גורמים פסיכולוגיים: גם כאשר מדובר באותו גורם לחץ, אנשים שונים יפגינו רמות לחץ שונות בתגובה אליו. רמת הלחץ תושפע מנטייה מולדת, התנסויות עבר (מה קרה בפעם האחרונה שהתחלתי עם בחורה?), האופן בו נתפס גורם הלחץ (האם גירושין הם פרידה מכאיבה או עדות להיותי חסר סיכוי לאושר?) ועוד.
לחץ: טוב או רע?
חוויה של לחץ היא כמעט תמיד בלתי נעימה: אף אחד מאיתנו אינו נהנה מ"פרפרים בבטן" לפני מבחן או מהזעה בכפות הידיים במהלך דייט. עם זאת, לחץ חיוני להישרדותנו. לולא היינו נלחצים ומגייסים משאבים באופן אוטומטי, לא היינו מסוגלים להגן על עצמנו מפני תוקפים ולהכין את עצמנו לאירועים קשים ומאתגרים.
החוקר לזרוס הבחין בין שני סוגי לחץ: לחץ חיובי אשר מניע את האדם להתמודדות פעילה, עמידה באתגר ופיתוח סגנון התמודדות, ולעומתו לחץ שלילי אשר מביא לחוסר אונים, שיתוק, דיכאון או חרדה. כך, לדוגמא, סטודנט המשקיע בלימודיו מתוך חשש להיכשל נמצא במצב שונה לגמרי מסטודנט הלוקה בחרדת בחינות או פורש מהלימודים בעקבות אותו החשש.
בהתאם, נמצא כי ביצועינו משתפרים כאשר אנו חווים רמה מתונה של לחץ; היעדר מוחלט של לחץ לקראת משימה מביא לניתוק, אובדן עניין וחוסר השקעה, בעוד שרמת לחץ גבוהה מדי עשויה לשתק את יכולותינו. אם כך, ניתן לראות שלחץ הוא הרבה יותר מורכב ממה שחושבים, ומעבר לחלקים הלא נעימים והמזיקים שלו יש לו גם השפעות חשובות, מצילות חיים ומגבירות מוטיבציה, שזה בפני עצמו קצת מרגיע, לא?
מקורות
Kaufman, Jason A., (2007) An Adlerian perspective on guided visual imagery for stress and coping, Journal of Individual Psychology. Vol 63(2), 193-204
Overholser, James C.; Fisher, Lauren B., (2009) Contemporary perspectives on stress management: Medication, meditation or mitigation, Journal of Contemporary Psychotherapy. Vol 39(3), 147-155
