אבחון תעסוקתי הוא תהליך ייעוצי-טיפולי אשר מטרתו לסייע לאדם לבחור או לשנות תחום לימודים או תעסוקה באופן התואם לכישוריו, מאפייניו וצרכיו. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא מהו אבחון תעסוקתי ועל תהליך ותוצאות האבחון.
מהו אבחון תעסוקתי?
אבחון תעסוקתי הוא תהליך ייעוצי-טיפולי אשר מטרתו לסייע לאדם לבחור או לשנות תחום לימודים או תעסוקה באופן התואם הן את העדפותיו וצרכיו והן את מאפייניו הקוגניטיביים והאישיותיים. מדובר באבחון פסיכולוגי הנערך על ידי פסיכולוגים תעסוקתיים או ארגוניים בתחום הייעוץ התעסוקתי.
הנועץ עשוי לפנות לאבחון מסיבות שונות, אשר בעיקרן שינוי קריירה, התפתחות אישית או פיטורין מהעבודה ומציאת דרך מקצועית חדשה. בנוסף, אבחון זה עשוי ללוות קושי בבחירת תחום לימודי או תעסוקתי, קשיים בהסתגלות לעבודה, תחושת תקיעות בהתקדמות המקצועית או כל חוסר שביעות רצון אחר בתחום התעסוקתי.
יש להבחין בין האבחון התעסוקתי לבין תהליך הערכה בתחום המיון. מבחני הערכה ומיון מטרתם לבחון את התאמתו של מועמד לתפקיד מסוים בעל קריטריונים הערכה ברורים. אחד ההבדלים המרכזיים הוא מזמין האבחון – אבחון תעסוקתי בדרך כלל מוזמן על ידי הנועץ אשר בוחן נתיבים מקצועיים מתאימים עבורו, בעוד תהליך הערכה בתחום המיון מוזמן דרך המעסיק אשר בוחן מועמדים מתאימים לתפקיד מסוים. מרכיבי האבחון (כלי האבחון) עשויים להיות דומים בין השניים.
מרכיבי ותהליך האבחון
האבחון כולל מבחנים פסיכולוגיים הנבחרים על ידי הפסיכולוג המאבחן בהתאם למקרה. חלק מן המבחנים נהוגים בכל אבחון פסיכולוגי וחלקם ייעודיים וייחודיים לאבחון התעסוקתי. מטרת המבחנים היא למדוד מאפיינים הקשורים לעבודה, כגון תחומי עניין, ערכים, אישיות, כישורים, יכולות ומסוגלות עצמית. אלה הם כלי האבחון העיקריים:
1. ריאיון עומק – מטרת הריאיון היא להכיר את הנועץ, על כלל מאפייניו, בדגש על התחום התעסוקתי, לרבות מצב תעסוקתי בהווה, שאיפות ומטרות עתידיות, עיצוב הזהות המקצועית של הנועץ לאורך חייו, כיצד התקבלו בעבר החלטות הקשורות לקריירה, הישגים אקדמאיים לאורך החיים, וכן ערכיו וצרכיו האישיים והמשפחתיים.
2. מבחני כישורים ויכולות קוגניטיביות – מבחנים קוגניטיביים אשר מסייעים להעריך הן את תחומי החוזק והן את נקודות החולשה של הנבדק. לכל מכון מיון והכוונה תעסוקתית ישנם מבחנים קוגנטיביים אשר פותחו על ידיהם, לצד זאת פסיכולוגים עצמאיים לעיתים נוהגים לעשות שימוש במבחן וקסלר.
3. מבחני אישיות – מבחני אישיות המורכבים ממבחנים השלכתיים ושאלונים לדיווח עצמי. מתוכם, הפסיכולוג שואף להבין אספקטים אישיותיים של הנועץ אשר קשורים לעולם העבודה, כמו סגנון ההתמודדות, משאבי הניהול, מיומנויות וכישורים בין-אישיים.
4. שאלוני נטיות תעסוקתיות – שאלון אשר מטרתו לסיווג מאפייני אישיות בהקשר התעסוקתי. למשל, השאלון הנפוץ SDS (self-directed search) של ג׳ון הולנד אשר אוסף את תשובות הנבדק לגבי השאיפות, פעילויות יום יומיות, יכולות ועוד. בהתאם לתשובות, השאלון מספק פרופיל לפי סיווג לטיפוסים, כמו ביצועי, חקרני, יזמי או חברתי.
5. דינאמיקה קבוצתית – משימות קבוצתיות שונות בהן ניתן לבחון את האופן שבו הנועץ או המועמד מתמקם בתוך קבוצה. הכלי עשוי לסייע לענות על שאלות כמו האם הנועץ מתאים לתפקיד עצמאי, תפקיד הכרוך בעבודת צוות, תפקיד ניהולי וכדומה.
לאחר ניתוח תוצאות כלי האבחון, השלב הבא בתהליך הוא אקספלורציה (חיפוש) ובו ניסיון למצוא משרות או תחומי אקדמיה קיימים בשוק אשר יתאימו ויבטאו את הכישורים, הנטיות התעסוקתיות ותחומי העניין של הנועץ כפי שהם עולים מתוך ממצאי האבחון. הפסיכולוג והנועץ בוחנים יחד מהם הכישורים הנדרשים והרצויים בעיסוק המבוקש ומרכיבים רשימה של משרות ותחומים שעשויים להיות רלוונטיים לנועץ.
תוצאות האבחון
תוצאות האבחון שונות בהיקפן בהתאם לעומק ואורך התהליך בין נועץ לנועץ. התהליך יכול להיות ממוקד וקצר, או לכלול ליווי והתערבות ארוכי טווח לפי הצורך. אלו הם ההמלצות אשר עשויות להתקבל בסוף האבחון:
• הכוונה לתחום או תפקיד מתאימים – תהליך ותוצאות האבחון מסייעים להעמיק את ההבנה של הנועץ לגבי הצרכים והרצונות התעסוקתיים שלו, כמו גם הכישורים והיכולות שלו. מתוך התוצאות, ניתן להבין אילו תפקידים או תחומים יסבו לנועץ שביעות רצון מעבודתו. בדרך כלל מדובר בהמלצה רחבה אך מכוונת, למשל המלצה לעסוק בתפקידים ניהוליים אשר עשויים להיות מיושמים לכמה תחומים במשק.
• סיוע בתכנון קריירה – לאחר שהנועץ הבין לאיזה תחום או תפקיד הוא רוצה להגיע, יחד עם הפסיכולוג הם מתכננים את הצעדים בטווח הקצר והארוך אשר נגזרים מתוך ממצאי האבחון. למשל, האם הוא יכול להגשים את מטרותיו במקום העבודה הנוכחי? לאיזו השכלה וניסיון מקצועי הוא זקוק כדי להגיע לייעדו?
• זיהוי חסמים קוגניטיביים ורגשיים – לאחר שהנועץ מרחיב את ההבנה שלו לגבי התחומים והתפקידים המתאימים לו, לא פעם עליו להתמודד מול אתגרים פסיכולוגים אשר כרוכים במימוש ועיצוב הזהות המקצועית שלו. למשל, הטיות חשיבה, אירועי חיים משמעותיים אשר השפיעו על מהלך הקריירה, עבודה בעסק משפחתי אשר כוללת אתגרים רגשיים ומשפחתיים וכדומה.
• המלצה על התערבות טיפולית מתאימה – אבחון תעסוקתי עשוי להמשיך להתערבות טיפולית אשר יתמכו בצעדים לקראת מימוש ההמלצות והגעה לתפקיד או התחום המתאימים. אם מוקד העבודה הטיפולית הוא בתחום התעסוקתי, מומלץ לפנות לפסיכולוג בתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית או הארגונית.
מקורות
רובינזון, ש. (1990). לקראת קריירה חדשה: ייעוץ והנחיה להתמודדות עם אתגרי הקריירה. הוצאת משרד הביטחון.
Arulmani, Bakshi, Anuradha J. editor, Leong, Frederick T. L. editor, Watts, A. G. editor, & SpringerLink (1997) Handbook of Career Development International Perspectives
