המושג אסוציאציות חופשיות מייצג טכניקה טיפולית, במסגרתה המטופל מבטא באופן בלתי מובחן את כלל המחשבות העולות על דעתו, עד שהוא חווה פורקן רגשי. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על מקור המושג ושימוש באסוציאציות חופשיות בטיפול.
מקור המושג
"תגיד את מה שעולה לך בראש", "פשוט תדברי, בלי לחשוב"... היום, שימוש במונח "אסוציאציות חופשיות" הינו שגור והכוונה פעמים רבות הינה יום יומית. יחד עם זאת, לפני למעלה ממאה שנים ייסד זיגמונד פרויד את טכניקת הטיפול הפסיכואנליטי, ואחת מאבני היסוד של טכניקה זו היא השימוש באסוציאציות חופשיות.
טכניקה טיפולית זו פותחה מתוך התבוננות בתהליכי ריפוי של מטופלים של פרויד וברויאר, כפי שהם תיארו אותם בספרם "מחקרים בהיסטריה" (1895). תיאורי המקרה בספר מתארים כיצד שימוש בדיבור, במקום שיטות שהיו נפוצות אז כהיפנוזה או הליכים רפואיים, הוביל לשיפור במצוקה הנפשית והכחדת סימפטומים פיזיים ורגשיים. במקביל, פרויד ביצע על עצמו אנליזה עצמית, אשר התמקדה בניתוח חלומותיו והובילה אותו לפיתוח טכניקה זו.
שימוש בטיפול
מטרת השימוש באסוציאציות חופשיות בטיפול, לפי פרויד, הייתה העלאת תכנים בלתי מודעים למודעותו של האדם. במסגרת טכניקה טיפולית זו, המטופל מבטא באופן בלתי מובחן את כלל המחשבות העולות על דעתו, עד שהוא חווה פורקן רגשי, או אבריאקציה, המובילה לתחושת טיהור - קתרזיס.
תהליך האסוציאציות החופשיות בטיפול יכול להתחיל ממילת גירוי כלשהי, ממרכיב מתוך חלום, או פשוט מתוך עולמו הפנימי של המטופל. כך או כך, העיקר היא שהשתלשלות האסוציאציות תהא חופשית, כלומר אינה מונחית או מוכוונת.
באופן קלאסי, על המטופל לשכב על מיטה, באופן המעודד תודעה בין ערות להיפנוזה, בין מודע ללא מודע. המטפל יושב מחוץ לזווית ראייתו של המטופל ומבקש מן המטופל לומר כל דבר העולה על דעתו. טכניקה זו מאפשרת למטפל גישה אל זרם תודעתו של המטופל ובמקביל, מאפשרת לו להתבונן במנגנוני ההגנה שמפעיל המטופל בכדי להימנע מהעלאת תכנים מאיימים. גם כיום נעשה שימוש בטכניקה טיפולית זו, בעיקר בפסיכואנליזה, אך היא אינה הטכניקה היחידה או העיקרית במסגרת הטיפול הרגשי.
מקורות
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
לפלאנש, ז' ופונטאליס, ז'. (2011). אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תולעת ספרים.
