כאשר אנו מבקשים ממעסיק להעריך את יכולותיו של העובד, אנו מצפים שההערכה תהיה מורכבות מיכולותיו השונות של העובד, ללא קשר ביניהן. למשל, עובד עשוי להיות חם אך לא נדיב, או לא פרודוקטיבי אך יצירתי. למרות זאת, הרבה פעמים האספקטים השונים משפיעים זה על זה ומצטיירת תמונה מוטת לגבי אופיו של האדם. אפקט זה קרוי אפקט ההילה: תכונה דומיננטית מאפילה על שאר תכונותיו של האדם ומשפיעה על הערכת האדם בכיוון מסוים, שלילי או חיובי. כך, הרושם המתקבל אינו מושפע מסכום חלקיו, אלא מהתמונה הכללית המצטיירת שבה לאלמנטים מסוימים יש יותר השפעה מאחרים. אפקט זה מתרחש בדרך כלל כאשר ההכרות עם האדם שטחית.
הניסוי הבא ממחיש את התופעה: בניסוי שערך אש חולקו הנבדקים לשתי קבוצות. כל קבוצה קבלה רשימת תכונות והתבקשה, בהתבסס על תכונות אלו, להציג את התרשמותה מהאדם. רשימת התכונות הייתה זהה, מלבד תוספת של תכונה אחת באמצע הרשימה- לקבוצה אחת התווספה התכונה קר, בעוד לשנייה התווספה התכונה חם. לדוגמא, אינטליגנטי, מיומן, חרוץ,חם/קר, נחוש מעשי, זהיר. הבדל זה נראה זניח, אך הוא השפיע באופן משמעותי על התרשמות הקבוצות. הקבוצה שקבלה את המילה קר שפטה את האדם כמחושב, בעוד הקבוצה שקבלה את המלה חם תארה אותו כחכם. המילים חם וקר למעשה יצרו הילה שהשפיעה על תפיסת שאר המילים. ניתן למצוא אפקט דומה באפקט הראשוניות, שם מידע אשר ניתן בתחילה משפיע על פירוש המידע שבא לאחריו.
ביבליוגרפיה
נדלר.א. וליברמן.נ. (2001) פסיכולוגיה חברתית. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Brehm, S.S, Kassin,S & Steven,F.(2005). Social Psychology sixth edition. N.Y: Houghton Mifflin Company.
