Psychiatric hospitalization - אשפוז פסיכיאטרי

רבים מאיתנו עשויים לחוות במהלך חיינו משבר אשר יוביל אותנו לפנות לקבלת עזרה נפשית מקצועית. במקרים כאלו ניתן להיעזר ברופא המשפחה, לטלפן לקו סיוע, לגשת למרפאה לבריאות הנפש הקרובה לאיזור המגורים או לפנות לטיפול נפשי באופן פרטי. במקרים חריגים, שבהם מציג האדם התנהגות מסוכנת, מתכנן להתאבד או חווה התקף פסיכוטי, דכאוני או מאני חריף, יש צורך באשפוז בבית חולים פסיכיאטרי.

סוגי אשפוז

1) אשפוז חופשי: האדם החולה מגיע לביה"ח הפסיכיאטרי מרצונו ומבקש להתאשפז. במקרה כזה מתבקש החולה לחתום על הסכמה לאשפוז, והוא יכול לחזור בו מהסכמתו בכל רגע נתון (אלא אם אשפוזו הופך ברבות הזמן לאשפוז כפוי).

2) אשפוז כפוי: על פי החוק לטיפול בחולי נפש בישראל, רק לפסיכיאטר המחוזי או הארצי ישנה הסמכות להורות על אשפוז בכפייה. הוראה על אשפוז בכפייה תגיע כאשר מהבדיקה הפסיכיאטרית עולה כי המטופל עלול לסכן את עצמו או את זולתו, או כאשר המחלה שלו אינה מאפשרת לו לדאוג לצרכיו הבסיסיים.

3) אשפוז לפי צו בית משפט: כאשר אדם מועמד לדין פלילי, ועולה כי הוא אינו כשיר מבחינה נפשית לעמוד למשפט, רשאי בית המשפט להורות על אשפוזו או על הסתכלות פסיכיאטרית לשם חוות דעת רפואית.

מגמות בטיפול הפסיכיאטרי כיום

רובם המכריע של המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטרים הינם סכיזופרנים. סכיזופרניה נחשבת למחלה כרונית ורק אחוזים בודדים מחלימים ממנה לחלוטין. ישנה חשיבות לאשפוז בתקופה הראשונית של המחלה, על מנת להעניק לחולה מסגרת יציבה ולאפשר למצוא את הטיפול התרופתי המתאים ביותר עבורו. על אף שמרבית המאושפזים הם חולים סכיוזפרניים, מותאמות המחלקות הפסיכיאטריות גם לטיפול באנשים המתמודדים עם משבר חריף כדיכאון קליני, הפרעה פוסט טראומטית, התקף מאני וכן הלאה. במקרים אלו, כאמור, הבחירה באשפוז נובעת בד"כ מסכנה אובדנית או סיכון שמהווה האדם לסביבתו.

 המגמה בשנים האחרונות בישראל ובעולם המערבי בכלל הינה צמצום משך האשפוז הפסיכיאטרי, ושילוב המטופל בקהילה. הטיפול הקהילתי לאחר האשפוז כולל מספר מרכיבים חשובים:

1) המשך טיפול ומעקב תרופתי במסגרת מרפאת חוץ או אשפוז יום.

2) שילוב בני משפחתו של החולה בטיפול, תוך דגש על שיפור התקשורת במערכת המשפחתית.

3) שילוב החולה במסגרות של טיפולים קבוצתיים תומכים, כגון מועדונים ומקומות מפגש לנפגעי נפש.

4) שילוב החולה במסגרות תעסוקתיות שיקומיות המתאימות לכישוריו וליכולותיו.

5) חלק ניכר מחולי הנפש אשר יוצאים מאשפוז עוברים לאכסניות (הוסטלים), בהם הם חיים ביחד לצד עובדים ומתנדבים המסייעים להם בפעילויות היומיומיות.

ביבליוגרפיה