ביטול הוא סוג של מנגנון הגנה, המאופיין בביצוע פעולה אשר כביכול מבטלת תוכן נפשי הנחווה כמאיים מדיי. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על פעולת מנגנון הביטול.
ביטול הוא סוג של מנגנון הגנה, המתבטא באמצעות ביצוע פעולה אשר באופן סמלי מבטלת או שוללת מחשבה, פעולה או כל תוכן נפשי אחר שנחווה כמאיים מדי עבור הנפש. לדוגמא, אדם אשר מרגיש צורך לשטוף ידיים לאחר שהוא חווה דחף מיני אשר מערער את תפיסתו העצמית או ערכיו. המנגנון, אשר פועל באופן לא מודע, פועל לשם שמירה על חוויה נפשית מאוזנת, וכך מאפשר לאדם שלא לחוות באופן מודע קונפליקטים או תכנים נפשיים שמאיימים על יציבותו.
הראשון להתייחס לפעילות מנגנוני ההגנה, ובפרט למנגנון הביטול, היה זיגמונד פרויד. כבר בשנת 1909 כחלק מתיאור המקרה שכתב על "איש העכברושים", תיאר פרויד את המנגנון: "מעשים כפייתיים, בעלי שני שלבים, שהראשון מבוטל על ידי השני. משמעותם האמיתית נעוצה בכך שהם מייצגים את הקונפליקט שבין שתי מגמות מנוגדות ובעלות עוצמה כמעט זהה, ועל פי ניסיוני, זהו תמיד הניגוד שבין אהבה לשנאה." גם בתו, אנה פרויד, התייחסה בכתיבתה למנגנון הביטול, כאחד ממנגנוני ההגנה שמפעיל האגו.
פעולת הביטול
פעולת הביטול מתרחשת כאשר הסובייקט הנשען על המנגנון, מנסה לגרום לביטול של מחשבות, אמירות, מחוות או מעשים שביצע או חווה בעברו. ניסיון הביטול של הדברים מתבצע באמצעות פעולה פנימית, דוגמת חשיבה, או חיצונית, דוגמת התנהגות שמשמעותה הפוכה מזו של הדבר אותו מבקש המנגנון לבטל.
ניתן לזהות את פעילות המנגנון בהתנהגויות שעשויות להיראות יום יומיות, דוגמת בן זוג אשר מביא לבת זוגו פרחים לאחר מריבה. אף שהמעשה כמובן אינו מבטל את שהיה, ייתכן כי משמעותו הפנימית עבור בן הזוג, היא ניסיון "לבטל" את התחושות הקשות שעורר הריב.
ביטול ופעילות כפייתית
על פי הגישה הפסיכואנליטית, הביטול הוא מנגנון הגנה אשר ניתן להבינו כעומד בבסיס הפרעה טורדנית כפייתית (OCD). על פי גישה זו, כאשר עולה באדם דחף מאיים, הוא עשוי להיות מובע באופן של מחשבה אובססיבית. כאשר מנגנון הביטול פועל הוא מאפשר חוויה של "מחיקת" אותה מחשבה ואת החרדה שהיא מעוררת, על ידי ביצוע הפעולה הקומפולסיבית.
גם פרויד עצמו התייחס לביטול כחלק מקיום מה שכינה כ"טקסים כפייתיים", אותם תיאר כבעלי אופי מאגי, מעצם התחושה הפנימית שהם יכולים "למחוק" דבר מה. הוא התייחס לכך במאמר "עכבה סימפטום וחרדה", משנת 1926.
מקורות
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
לאפלאנש ז' ופונטליס, ב., 1967. אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תולעת ספרים.
