גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים אישיים ובין אישיים משמעותיים, אשר משפיעים על מצב הרוח, ההתנהגות והרגשות של המתבגר. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על ההתפתחויות הרגשיות, הקוגניטיביות והחברתיות המאפיינות את גיל ההתבגרות.
"אי אפשר לדבר איתם יותר", "הם פצצת הורמונים מהלכת", "רק החברים מעניינים אותם"...
קשה למנות את מספר המיתוסים, האמונות והחששות המלווים הורים לילדים אשר נמצאים במהלך גיל ההתבגרות. תקופת ההתבגרות היא אכן תקופה של שינויים אישיים ובין אישיים משמעותיים עבור המתבגר והמתבגרת, אך הבנת שינויים אלו והשפעתם על מצב רוחם, התנהגותם ורגשותיהם עשויה לאפשר תקשורת טובה יותר עמם.
מתחת לעגיל והקעקוע: ההתפתחות הרגשית וגיבוש הזהות במהלך גיל ההתבגרות
בעוד שאת העגיל בגבה והפסים הורודים בשיער אי אפשר להסתיר, התפתחות הזהות האישית והתפתחותם הרגשית של בני נוער במהלך גיל ההתבגרות היא תהליך סמוי וממושך יותר. תהליך זה מושפע בין השאר מהתפתחויות קוגניטיביות וגופניות אשר יתוארו בהמשך, אך במרכזו ניצבת מטלת גיבוש הזהות העצמית.
לאורך השנים פוגש הילד מודלים שונים (הורים, מורים, חברים) המשפיעים על אישיותו. במהלך גיל ההתבגרות, עליו לגבש זהות יציבה ואחידה יותר, בהסתמך על מפגשיו עם דמויות איתן הזדהה. תהליך גיבוש הזהות עשוי להיות מורכב, במיוחד כאשר סביבתו של המתבגר מונעת ממנו לפתח עצמאות ונפרדות מהוריו. במקרים אלו עשוי המתבגר להיכנע ללחצים ולוותר על גיבוש זהותו הייחודית או להקלע למצב של בלבול זהות וחוסר יכולת לזהות את נטיותיו והעדפותיו.
עם זאת, תהליך זה של גיבוש הזהות מאפשר התפתחות תמונה מורכבת יותר של העצמי: בן הנוער מסוגל לזהות את תכונותיו הקבועות ונטיותיו, אך גם לזהות מתי וכיצד הן באות לידי ביטוי (למשל, "אני די עצלן בבית אבל עם חברים אני ממש עוזר ותומך"). בתקופה זו מסוגל המתבגר לבחון לעומק אמונות, תפיסות ועקרונות ואת התאמתם לרגשותיו וסגנונו האישי.
לאורך שנים נהוג היה להאמין כי גיל ההתבגרות מאופיין בסערה רגשית ומשבר יחסים עם ההורים, אך כיום ידוע שקביעה זו אינה מדויקת: שליש מהמתבגרים בלבד חווים התבגרות סוערת ומלאת משברים ועימותים, שליש מהם מאופיינים בהסתגלות חלקה עם תקופות ביניים קשות יותר ושליש מבני הנוער זוכים להתבגרות רציפה המאופיינת, בסך הכל, בביטחון עצמי ויחסים תקינים עם ההורים.
יחד עם זאת, במצבים בהם מופיעות בעיות גיל ההתבגרות, אחת המופעים הנפוצים הוא מריבות עם ההורים. בשנים אלו, המתבגר לומד לפתח חשיבה עצמאית, וכחלק מכך מבקש לקרוא תיגר על המוסכמות של הבית בו גדל, שעד כה קיבל כמובנות מאליהן. לצד זאת, הוא גם מבקש לפלס לעצמו יותר חופש, מבחינת הגבולות שההורים מציבים לו. לדוגמא, רוצה לצאת לבלות עד שעות מאוחרות, מתנגד לדווח היכן הוא נמצא ועוד. מאפיינים אלו, בשילוב עם הרגישות הגבוהה, מובילים במקרים רבים למאבקים ולוויכוחים של המתבגר עם ההורים. חשוב כי ההורים יבינו את הבלבול והבדיקה של המתבגר, ויתנו לו יותר מרחב וחופש. לצד זאת, המתבגר עדיין מאוד זקוק לנוכחות חמה ויציבה של הוריו, אשר תתמוך בו אך גם תציב לו גבולות.
"היי, אני כבר לא תינוק!": ההתפתחות הגופנית-מינית והשפעותיה על גיל ההתבגרות
קשה להאמין שזה קרה כל כך מהר אבל פתאום הקטנצ'יק מסתכל עלייך מלמעלה, ממרומי המטר שמונים החדשים שלו, והקטנה משאילה ממך את הליפסטיק (ולא רק בפורים).
אחד השינויים הבולטים המאפיינים את גיל ההתבגרות הוא השינוי הפיסי – הצמיחה לגובה, שינויי הקול, קבלת המחזור והופעת סממני מיניות כשיער ערווה, צמיחת שדיים ועוד. כפי שלנו כהורים לוקח זמן להפנים את השינוי, כך עשוי השינוי החיצוני המשמעותי להביא לבלבול ומבוכה בקרב המתבגרים. גיל ההתבגרות מאופיין ברגישות רבה למראה החיצוני וקבלה חברתית, ושינויים חיצוניים מהווים פעמים רבות גורם למבוכה ופגיעה בביטחון ותחושת הערך העצמי – בני נוער מעדיפים להיות דומים ככל האפשר לחבריהם, כך שהתפתחות גופנית מוקדמת או מאוחרת ביחס לבני הגיל, פוגעת לעיתים בביטחון ובדימוי העצמי הגופני.
בנוסף לשינויים החיצוניים חווים מרבית המתבגרים גם עלייה במידת העוררות, העניין המיני ובמערכות יחסים רומנטיות. כחלק מכך בני נוער רבים חווים במערכות היחסים שלהם התרגשות גדולה אך גם בלבול וסערה נפשית. לדוגמא, התאהבויות עזות עשויות להתחלף במהרה במפח נפש בשל תחושת דחייה.
לכך נלווית גם סוגיית הזהות המינית, אשר מתחילה להתעצב בשנים אלו ועשויה לעורר קשיים וקונפליקטים. כך, לדוגמא, בני נוער המגלים בשלב זה כי הם נמשכים לבני מינם עשויים לחשוש מדחייה חברתית ולהיקלע לכדי דיכאון, חרדה ודפוסי התנהגות הרסניים המכוונים למאבק בנטייה המינית ההומוסקסואלית. גם בני נוער אשר חיים במשפחה או סביבה המכוונת לדיכוי המיניות עשויים לחוות קשיים – בני נוער דתיים, למשל, עשויים לחוות קושי רב עקב האיסור ההלכתי לאונן, ומשפחות המשדרות מסר לפיו מיניות היא אסורה עשויות להביא להתפתחות רגשות אשמה ומצוקה אצל המתבגר החווה את עניינו המיני כחריג וסוטה. במסגרת תהליכים אלו חשוב כי ההורים יספקו למתבגר תמיכה רבה ותחושת קבלה, אשר יסייעו למתבגר להתמודד עם תהליך הבדיקה והרגשות הנלווים אליו.
מי (עדיין) גאון של אמא? התפתחות קוגניטיבית בגיל ההתבגרות
כהורים למתבגרים אתם כבר לא מטלפנים בהתרגשות לסבתות לדווח על כל פנינת חוכמה שיצאה מפיו של הילד, אבל גם במהלך גיל ההתבגרות חלה התפתחות משמעותית ביכולות הקוגניטיביות.
בתקופת ההתבגרות רוכשים בני הנוער יכולת חשיבה לוגית ומופשטת יותר, ויכולתם לפתרון בעיות ותהליכי הסקה שיטתיים משתפרת בצורה ניכרת. כמו כן, חל שיפור במיומנויות הקשב והריכוז של מתבגרים ויכולתם לעבד מידע גדלה ונעשית יעילה יותר. שינויים אלו מאפשרים למתבגרים לעמוד בפני עומס ומטלות לימודיות מורכבות יותר מבעבר, אך תורמים גם להתפתחותו הרגשית-חברתית של בן הנוער.
לדוגמא, בגיל ההתבגרות מתפתח שיקול הדעת המוסרי ובני נוער מסוגלים לבחון ערכים וחוקים באופן כללי ורגשי יותר, ולא לאמצם באופן שרירותי וקונקרטי (למשל, יכולת להבין כי מוסר מבוסס על הסכמות חברתיות וכי אנשים שונים מחזיקים בעקרונות שונים). בהתאם, בגיל זה צפויים בני נוער לבחון, להטיל ספק ולהביע התנגדות לערכים ומוסכמות משפחתיות-חברתיות. יכולותיהם הקוגניטיביות של המתבגרים מאפשרות חשיבה עצמאית זו, אשר מצטרפת לצורך בגיבוש חשיבה וזהות עצמאיות.
שכחו אתכם בבית? לא נורא, אתם ההורים. התפתחות חברתית בגיל ההתבגרות
נכון שאתם אלו שהאכילו, הלבישו, חיתלו, חיבקו והרדימו אותו במשך כמה שנים טובות, אבל בגיל העשרה סביר להניח שהמתבגר הביתי שלכם יעדיף את חברתו של כל בן נוער עטור עגילים וקעקועים על פני חברתכם האוהבת.
למרות התסכול הנובע לא פעם ממה שנדמה כהתרחקות ביחסים, מדובר בתהליך טבעי ואף חיוני. הזדהות עם בני נוער אחרים מאפשרת למתבגר לבסס את עצמאותו ונפרדותו מההורים ובו זמנית לתרגל מיומנויות חברתיות ובין אישיות, אשר ישרתו אותו גם בחייו הבוגרים.
במהלך גיל ההתבגרות הופכות מערכות היחסים עם בני הגיל למורכבות ומעמיקות יותר, ובן הנוער אמור להתנסות בקשרים עם בני מינו ועם בני המין השני. המורכבות והעמקת היחסים הבין אישיים בתקופה זו, נובעות מיכולתו הגדולה יותר של בן הנוער לשער כי גם לאחרים רגשות ועולם פנימי עשיר. בהתאם, בני נוער משקיעים יותר בקשרים המאופיינים בהבנה הדדית ולא רק ביחסים "כיפיים" או פרגמטיים. האינטימיות והקרבה המתפתחות ביחסים חבריים תורמים ליכולתו של בן הנוער ליצור אינטימיות גם בקשרים זוגיים ורומנטיים.
"מחיר" חשיבותם של הקשרים החברתיים בגיל זה הוא רגישותם הרבה של בני נוער לדחייה ואי קבלה חברתית – בני נוער מוכנים להתנסויות ופשרות רבים כדי להתקבל חברתית, ועשויים להגיב במצוקה רבה לסימנים ממשיים או מדומים של דחייה.
לקשרים החברתיים השפעה גדולה על המתבגר, אשר יכולה במקרים מסוימים גם להיות מנוצלת לרעה. לדוגמא, בני נוער אשר צורכים סמים ואלכוהול, או משתתפים בהתנהגויות מסוכנות, כגון פשיעה או התנהגות מינית לא מבוקרת. גם אם המתבגר לא מסכים עם התנהגויות שכאלה, הלחץ החברתי עלול לגרום לו לנהוג בהתאם לשאר החברים, במטרה לזכות באישור ותחושת שייכות. במקרים שכאלו חשובה מאוד יכולת ההורים לשמור על ילדיהם ולהציב גבולות, גם במחיר של התעמתות עמם.
עם זאת, חשוב לציין כי למרות ההעדפה החיצונית שמפגינים בני נוער לחבריהם על פני הוריהם, ההורים נותרים משמעותיים ביותר עבורם: מחקרים מצביעים על כך שמרבית בני הנוער מושפעים מחבריהם במיוחד בנוגע להחלטות שוליות כסגנון לבוש, בעוד שבנושאים מהותיים יותר ההורים נותרים בעלי השפעה מכרעת.
ההתפתחות והשינויים אשר עוברים בני נוער בתקופת גיל ההתבגרות בהיבטים רגשיים, קוגניטיביים, גופניים וחברתיים עשויים להיות מבלבלים ומתסכלים עבור הורים רבים. עם זאת, התסכול והבלבול שאנו חווים מול הדלת הנטרקת בסערה, ההתלחשויות בטלפון וסערות הבכי הבלתי מוסברות, מאפיינים לא פעם גם את חוויתו הרגשית של בן הנוער עצמו. במידה מסוימת ניתן לומר כי למרות השינויים החלים בגופו ועולמו, המתבגר עדיין זקוק לנו כהורים כפי שהיה זקוק לנו בילדותו: נוכחות יציבה ותומכת המאפשרת לו מידה מסוימת של עצמאות, אך בו זמנית מציבה גבולות המגנים עליו ומספקת חום וביטחון בתקופת גיל ההתבגרות.
מקורות
פסיכולוגיה של הילד והמתבגר/ שאול סולברג, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית וספרי חמד, ידיעות אחרונות, 2007
התפתחות הילד: טבעה ומהלכה/ אלן סרוף, רוברט קופר וג'ני דאהרט, בעריכת רות בייט-מרום, רמת אביב, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1998.
